ר' שואל דוד ב"ר אלתר יוזפא מרגליות

נולד בגרויבליץ שליד טרנופול בשנת תר"ס, לאביו ר' אלתר יוזפא הכהן בעל חנות ומגיד שיעורים, ב"ר שואל (כך!) דוד, ב"ר יוזפא שנטמן בארץ והשרף מסטרליסק הפליג בשבחו. היה להם כתב יחוס עד כהנים מיוחסים בימי שמואל הנביא. אמו שינדל רעכא בת ר' יצחק שמואל מרגליות, נכד ראז"מ והיה לו כתב יחוס לכ"ו דורות רבנים. זו' פרימע בת הלמדן ר' אליקים גצל נכד הסמ"ע, וזו' בילא. משני הצדדים חסידי הוסיאטין. יא"צ הוריו נקבע לז' חשון. דו"ז מצידה הדומ"ץ ר' ליב הירש טאלער. למד אצל ר' שמרל אייזנבאום ור' מרדכי (או ישעיה) פיקהולץ, הדומ"ץ ר' מניס גולד, האב"ד החבצלת, ובישיבת מהר"ם שפירא בעת המלחמה. נשא בתרפ"א את רחל בת ר' ליבוש חיימוביץ נכד רא"ל מוולוטשיסק. דרשן מלהיב, והנשיא הראשון של צא"י. מצוות הבוחנים להתקבל ליח"ל.

בן עשרים נבחר לרבנות סוכוסטוב. עבר לרבנות בלזיץ, ופרושקוב (לא פרושניץ) שליד וורשא בה התקרב לחסידות גור. נעים הליכות וחביב לבריות. פרוץ המלחמה קטע את הצעת רבנות דנציג. נמלט לוילנא, ולא הצליח להביא את זו' ויחידו יהושע פליק תלמיד ישיבת סוד ישרים של רדזין. ניצל דרך סיביר ושנחאי. היגר בסוף תש"ו לברוקלין. פתח חנות ספרים, ועסק בשדכנות. הוציא לאור י' חוברות על שמות ובמדבר: פערל פון אונדזער תורה. רב בקוני איילנד, ומתשי"ח בקהל דגל ישראל בקיו גרדנס הילס. ריכז סביבו את תלמידי יח"ל. דבק ברבי מבויאן. נפטר ישיש ביום ז' אדר תשמ"ח. הובל להר הזיתים, וספד לו רא"פ רבינוביץ.

נשא את זיסל בת ר' ראובן חיים תלמיד המנח"א ומח"ס עמ"ס נזיר, ב"ר אברהם שמחה קליש נכד המג"ע, וזו' רחל בת ר' ישראל הלוי שטיינברג נכד הט"ז, נספתה בד' סיון תש"ד. יחידתו שינדל רחל זו' ממלא מקומו ר' דוד זוסמן שנפלד, ב"ר חיים אברהם ומרים בילא בת רי"ד הלפרין מבייטש. ילדיהם: יוסף ראובן, דבורה בת שבע דינה, שואל יהושע פליק, טשרנא רבקה חיה, ישכר דב.

שדה מרגליות, קונ' שו"ת מתקופת השואה וחידושים עה"ת והמועדים. ירושלים תשנ"ו, רלט עמ'. בהתחלה פקסימילי הסמיכה מהחבצלת ומר"מ שפירא, וברכות ר"פ הירשפרונג ור"ש וונר. בהקדמת חתנו כותב שרובי כתביו אבדו בשואה, ומה שרשם באמריקה על פתקים סידר הרב דוד אברהם מנדלבוים. תולדותיו בפירוט. בסוף הנצחות.