נולד בתרל"ה, ולמד בטרנוב. נשא את רחל פיגא בת ר' יוסף שמעיה מצאנז וזו' בת ר' ישראל טייכטל, ועסק במסחר צבעים. הקים מקהלה, וחיבר לה ניגונים. מתרס"ה חזן בית המדרש הגדול בקשנוב. יוצר מחונן, ומאות ניגונים חיבר על לכה דודי בלבד. מתרע"ט חזן בבימ"ד בברלין, ובמקהלתו הצטיין בנו ישראל. למען חינוכו שב בתרפ"ד לקשנוב. ממקורבי רד"ב מטשבין, ונסע לרבי מבאבוב. נפטר ביום ד' ניסן תרפ"ח. הניח חוברות חידושי תורה. ילדיו גם: נפתלי הרצקא (תרנ"ח), יעקב (תרס"ה), מירל (תרע"ה). הבן ישראל יליד תרס"ט ערק מגיוס לצבא הפולני, והיה חזן בקאשוי ועוד מקומות, ובעיקר בברלין. בתרצ"ט שב לפולין כחזן בימ"ד אהבת רעים בקראקא. נמלט אל אשתו ובנו בקולבסוב, והועבר לגיטו טרנוב. נשלחו בתש"ג לבלזיץ. במקהלת האב היו גם הבנים משה (נולד בתרס"ג, חזן במיץ, ניצל מהשואה, נפטר בצרפת), ויצחק (תרע"ט) תלמיד ישיבת כתר תורה. נמלט לרוסיה, ובשובו עבר לפני התיבה בבית מדרש חברה תהילים בקשנוב. עלה בתשט"ז לקיבוץ נצר סירני, והוא ראש הקתדרה ליידיש באוניברסיטת באר שבע. מעלה על הכתב מניגוני אביו, וחיבר עליו ספר: החזן ר' הירש ליב בקון, לונדון, מזמרת קשאנוב ישראל, תשנ"א, 296, 40 עמ', תמונות, תוים, הקדמה גם באנגלית, תולדות.
כשנוב, 61–63; עקיבא צימרמן, ברון יחד, 343-348.