נולד בשנת תס"ה בערך. מתלמידיו בנסתר ר' מרדכי מרגליות. ילדיו: א. ר' אברהם ברוך; ב. ר' שלום אבי ר' שמואל; ג. תמר זו' ר' יקיר; ד. זו' ר' יהודה ליב אב"ד קליינוורדיין, ב"ר אלקנה, נפטר ביום כ' אייר תר"ג (מג"י בסוף תולדות נח, תשנ"ט), חותנו של ר' זאב גולדברגר אב"ד רצפרט. ערוגת הבושם, פירוש שה"ש עם הפנים. מהדורה חדשה ע"י נכדו ר' שמחה בונם פישמן, הכותב בהקדמתו שמופיע לשמחת נישואי בתו חיה עם ר' יחיאל מיכל ליכטנשטיין. ברוקלין, זד, דפוס נועם, (תשס"ג). בסוף תולדותיו וחתימתו, לה עמ', בהסתמך על רמ"א אייזנבך. רבי יעקב עמדין כתב בספרו, שהשמיטו בפירוש שורה שנחשדה בשבתאות (בימי צמיחת החסידות, 79–81). דבריו הועתקו לספר מקדש מלך.
ספר תהלים מוגה ומדויק, וסדר מעמדות, ופרשיות הקרבנות מיסודו של האוהב ישראל, עם פירש"י ומצודות, ופירש"י ע"פ פרד"ס דרש משה. לבוב, אליעזר מרגאשיס, דפוס קרל בודוייזר, תרל"ט, שמה, מג ד'. כתב היד היה בידי רבי יהושע מבלז, שעודד את ההדפסה ותמך בה. בשנת תרל"ה היה אצלו הישיש ר' אהרן אוסטרר מברודי ב"ר אברהם ברוך בן המחבר, וכשביקש את הכתבים מהרבי, שלח את בניו לחפשם, והיה לו שברון לב כשלא נמצאו. כעבור שנה הגיע כתב היד לידי ר' יוסף הלברטל מברודי, ע"י מי שהצילו מהגונב מבית הרבי, עם בקשה להחזירו לבעלים. הנכד המו"ל מספר כל זאת בהקדמתו. הוא סובב ברחבי גליציה, הונגריה ורומניה לאסוף מנויים, וקבע את מחיר הספר שני ריניש כסף. רשימת המנויים בסוף מפורטת ביותר, וראיתי עותק בו רשימה שונה לחלוטין, ובה קהילות רבות מרומניה. נספח לספר בשער מיוחד: סדר מעמדות כפי שסידרו בעל השל"ה והתבו"ש. בראשו מכתב מראי"ה מאפטא, ובו קורא בתקע"ו ליסד חבורות מעמדות בכל קהילה.
המסכימים בסדר כרונולוגי: רא"ז מרגליות הכותב בתקנ"ה שקנה את כתב היד מבן המחבר, ואחרי שקבע את שם הפירוש רצה להדפיסו, עד שנזדמן לו ר' אברהם אבלי מקוריץ שבא לקבץ חתימות להדפסת הרוקח, והתאווה להדפיס ספר זה בששים גליונות, באופן שיעלה המחיר כדי 5–7 גדולים לגליון לפי טיב הנייר. לכן מבקש רא"ז שיתנו זהב ריייניש דמי קדימה, והוא ערב לחותמים שיקבלו את הספרים. עוד כותב שהמחבר נתפרסם בספרו ערוגת הבושם על שה"ש "אשר כולו קודש קדשים", את הדרשות דרש בברודי וכתבם בעצמו, "והכל יודעים כי תורתו של משה הוא, נקיה וטהורה זכה וברה, כשמש בגבורתה מאירה"; הדב"ח בתרל"ה (וכן כבוד מחו' הרב הצדיק וקדוש האב"ד דק' בעלז שי' מעיד בהסכמתו, שהדברים הקדושים ממקום קדוש יהלכו...והפירוש הועתק אות באות מכת"י המחבר בק"ק בעלז ע"י הנכד המו"ל, ובאמת מנעתי לתת ידי כעת על כתבים הישנים, כי בעו"ה התערובות רבו על פני תבל, ומי יודע מבטן מי יצאו הדברים); בתרל"ו ר' אליהו הורשובסקי מדרוהוביטש (ולפי דעתי זכות הרבים תלוי בו, והוא טוב מאד לעורר הנפש לטובה). ראיתי עותק בו באות במקום שתי הסכמות אלו, אחרות מבני הרבי מרוזין: רצ"ה ביליג בשם רא"י מס"ג; ר' צבי יהודה שטרנברג בשם רד"מ מצורטקוב; ר' דוד שווגר בשם רמ"ש מהוסיאטין בתרל"ז; ר' משה ברומר בתרל"ו בשם רמ"מ מויזניצא. עוד בתרל"ו: רצ"ה אורנשטיין; רמ"י הורביץ מסטניסלב; בתרל"ז ר' ישעיה שור מיאס (מקדשי קמאי, ארוך בדורו); ובתרל"ט רבי דוד מטולנא; מהרש"ס (בסוף תהילים). במהדורת ברוקלין תשל"ז נוספו תולדותיו ע"י ר' משה אהרן אייזנבך.