הרב יונה פרנקל-תאומים ממיץ

נולד בפרג בשנת שנ"ו לאביו ר' ישעיה תאומים. למד בקראקא בה גר דודו ר' פנחס הורביץ גיס הרמ"א. נכד רש"י (ולא מהרש"ל, או המג"ע הרשום בראש דברי יחזקאל מקלסני), והראשון שנקרא גם בשם פרנקל. בשער ספרו מתואר: אב"ד ור"מ בקהילות גדולות בפולין, ליטא ואשכנז. הרביץ תורה לאלפי תלמידים גדולים נ"ג שנים. כיהן כאב"ד ור"מ נמירוב, לובמלא, בלז, הורודנא (ת"ד–תט"ו) ופינסק. בחורבן הקהילות ברח מפני המציק לווינא, בה שהו אז הרבי ר' השל ור' שפטל הורביץ. נתקבל כאב"ד ור"מ מיץ. נבחר גם בזקנותו לפחנא ושאר קהילות, ולא הניח את מקומו. בטעות נכתב שהיה אב"ד ניקלשבורג (בסוף שו"ת מהר"ש, ח"ז, אות ג). כל ימיו לא מש מאוהלה של תורה, ונחשב מעמודי הדור. קדוש במעשיו, עניו מופלג, ורחק מכבוד וממון. בישיבתו העמיד במרכז את לימוד הגמרא עם רש"י ותוספות בעומק הפלפול, עם המפרשים מהרש"ל מהרש"א ומהר"ם. מגדולי תלמידיו ר' יצחק אב"ד פחנא, ור' ניסן מח"ס בית יהודא חידושי מהריב"ן. נפטר ונטמן ביום ט"ו ניסן תכ"ט, ויש נסח מצבתו.

נקרא על שם ספרו קיקיון דיונה, חידושי מסכתות "על שיטת הש"ס פירש"י ותוס' ע"פ סוגית מהרש"ל ומהרש"א". הניח כמה חיבורים בחידושי גפ"ת, פירושים עה"ת, ועוד כתבים. ציוה להדפיס רק את חידושיו למסכתות, אלא שעל כמה מהן אבד, ובאחרונות חסרו פרקים. הכל בכתב ידו מעת זקנתו, ולכן היה קשה להעתיק. בניו הדפיסו את הספר לראשונה באמשטרדם, דפוס ר' אורי וייבש ב"ר אהרן הלוי, ת"ל, עם הסכמות רבני העיר. בהקדמת הבן ר' ישראל מבכה את אביו. הספר התפשט בכל ישראל, כי פלפוליו אמת מבלי לצאת מפשט הענינים. נדפס שוב בהענא תע"ב עם הסכמת מהרשש"ך מפפד"מ למר"ל ר' אליהו ב"ר עוריאל מווילנא, ור' משה ב"ר אברהם ברודא אב"ד הענא. מהדורת פאר עם הוספות ומראי מקומות על ידי ישיבת נייטרא בתרצ"ד. צולמה מחדש ע"י הישיבה מנייטרא, מאונט קיסקא, תשי"ח, ז, ריח ד', עם הסכמה בעל־פה מרש"ד אונגר שיזם את ההדפסה, והקדמת חתנו רמ"ד ויסמנדל לתולדות המחבר, והאחרונים שדנו בדבריו. בשני חלקים, ירושלים תש"ם לערך.

מאשת נעוריו נולדו לו ג' בנות ובן. נשא בשנית את בילא בת ר' מאיר ב"ר שאול וואהל. על שם ילדיו וצאצאיו נתכנה בשו"ת השיב ר"א סי' ב: אבי אבות הטהרה. ילדיו: א. ר' יעקב. אחרי פטירת אביו נשא את יטלה בת ר' אנשיל שולהויף מפרג, ואימץ את שם חותנו משעבר אליו. נפטר בשנת תס"ג, ז' בטבת ת"ע, ונשתמרו נוסחי מצבותיהם. בניהם ר' יונה ור' ברוך בפרג; ב. הרב יצחק מאיר. נקרא לעתים בשמו השני בלבד. נתגדל בנעוריו במיץ, ועשה חיל בתורה. בכשרונותיו המזהירים השתלם בשבע חכמות, והיה בקי בלשונות. מומחה ברפואה, אף כי לא למד באוניברסיטת פרובה. גדולי הרופאים קראו לו דוקטור דער מעדיצין, ד"ר מרקוס פרנקל. נשא את המושלמת שרה בת האלוף ר' משה מירלש, ועבר אליו לוינא. כשנפטרה כעבור שנתיים בת כ"ג, נשא את בת גיסו ר' אברהם ב"ר מירלש פו"מ טרעביטש. גיסיו גם: ר' יהודה ליב קרוכמל בנו של הצמח צדק מניקלשבורג; ר' אשר אנשל בראי"ש מפרג חו' יארית; ר' אהרן שפייער אב"ד קובלנץ חו' צירל; ר' יצחק זקיל ב"ר משה ישראל יוסף שטיפל בהדפסת ספרו. בשנת ת"ל כשהיהודים גורשו מוינא, נתקבל לרבנות זולקווא. היה שם בתמ"ג רופא המלך ין סוביסקי במעון הקיץ שלו, יחד עם ר' שמחה פורטיז דוקטור. הוציא לאור באמשטרדם תמ"ד את עין יעקב, עם הגהות והוספות הכותב כתנות אור. בהקדמתו מודיע על כוונתו להדפיס עוד מחיבוריו, גם בחכמת התכונה והתשבורת. ד"ת ממנו בספרים לקוטי (לקט) שושנים, עמק יהושע, ופירש סדר היוצרות. עבר לרבנות סלוצק בה היה בתנ"א, ולפני תנ"ה נתקבל לפינסק. בקהילות אלו עסק רק בתורה, לרוב טירדותיו בהנהגת הקהילה והישיבה. קהילת פוזן בחרה בו, אלא שנענה לקהילת פרמישלא אליה נבחר על מקומו של הרב יוסף סג"ל חריף. בטרם הגיע אליה נפטר לפני תס"ג. ילדיו: 1. ר' יהודה יונה, מנגידי רוזינאי בשנת ת"פ. זו' שרה חיה, ובנם ר' יצחק זקיל; 2. ר' אברהם אבי ר' יצחק מאיר, אביהם של ר' יהודה אריה ליבש אב"ד זורטקוב ויריטשוב, ושל ר' דוד (אולי הוא מחותנו של רבי מאיר מפרימישלן), אבי הנגיד ר' יוסף שאול, אבי ר' אלכסנדר סנדר ת"פ אב"ד פשוורסק שכתב מגילת יוחסין על גזעו; 3. ר' אהרן. חמיו של (ר' שלמה ב"ר מאיר, בנו של) ר' שלמה ב"ר מרדכי אב"ד לשצוב וסמבור; 4. ר' פנחס אב"ד וישניץ, אבי ר' איציק קטן חותן ר' זאב וולף אב"ד פיאסק; 5. ר' שאול במוהילב; 6. ר' ליבוש אבי ר' מאיר אב"ד מוריטש; 7. זו' רא"ל מאפטא ב"ר יונה אב"ד טרלא מח"ס עלה דיונה; 8. זו' אחיו: ג. ר' ישראל צרפתי פו"מ גלוגוי (מהזיוו"ר). הוציא לאור את קיקיון דיונה עם הקדמתו. (אב"ד מיץ). נפטר בתס"ה. בנו ר' שמואל פייבל מקרעמזיר מגזע ר' פנחס הויק, נפטר ביום כ"ד ניסן ת"ן. בתו זו' ר' חיים גלוגא אב"ד קרעשוב, שנפטר בקראטשין ביום ג' א' תמוז תע"ה; ד. הרב חזקיה יחזקאל יהושע שרגא פייבל. נכד המהרש"ל. בהגהותיו לקיקיון דיונה חתם: יהושע פייבלמן. נתיתם בילדותו מאביו. כשביקר בן י"א עם אחיו רי"מ אצל הזיכר ר' ליב אב"ד קראקא, הבחין הרב בחריפותו והשיא לו את בתו פרל, משהבטיח לו כי חמש שנים אחרי הנישואין ילמד בהתמדה. רבה של צילץ, ומתס"ג אב"ד פרמישלא (רפ"ה וטשטיין, לתולדות ישראל וחכמיו בפולין, ב, 50). בשתי קהילות אלו התרעמו עליו על חסרון התמדתו. השיג על הפנים מאירות בספרו פנים מסבירות, זולצבאך וברלין תע"ה. בשנת תע"ח נדחה ע"י ראשי הקהל שבחרו בר' שמואל אב"ד סלונים. נתקבל לברעסלא, והדפיס שם בתע"ט קונ' תקע שופר, 30 עמ', בו מכתבי גאוני וד"א על פרשת פרמישלא. מח' הרב דוד אופנהיים השתדל עבורו שיקבל את רבנות העסין, ולא עלתה בידו. בתשרי תצ"א חתם בועד ירוסלב כאב"ד פרמישלא. נפטר באותה שנה, או בתצ"ב. זו' נפטרה לפניו בשבת י"ד סיון תפ"ב. נטמנה בקרוטשין הסמוכה, ונשתמר נוסח מצבתה.

ילדיו: I. ר' אריה ליב תאומים אב"ד קרעשוב. ילדיו: I. ר' יוסף אב"ד אוסטרובצה, פוזנא ולובלין. בניו: ר' שאול יהושע יחזקאל פיבל אב"ד אוסטרובצה, אבי רא"ל מזאוויכווסט חתן ר' משה הלוי בורנשטיין משם, ר' משה אליעזר אבי ר' אורי ליפמן שאליו מתיחסת שושלת קמדר בהונגריה, ור' ברוך פרנקל-תאומים הברוך טעם; ר' אריה יהודה ליב אב"ד בראד; ר' שמואל אב"ד לובזנץ; ר' יעקב (יעקל טיסמניצר); ר' חיים יונה שנפטר כבן ט"ז, בהניחו את חנהלי זו' ר' מאיר ק"ב (חבל הכסף, 50–52); II. גיטל (או חיה) זו' השניה של ר' שלמה אב"ד פינטשוב, מח"ס ויקהל שלמה, זקנם של אדמור"י רדומסק. יש מוסיפים גם: III. ר' דוד; 2. הרב חיים יונה נולד תאום עם ר' יוסף יוסקא, למד בגלוגא אצל ר' יחיאל מיכל מח"ס נזר הקודש. נקרא אב"ד פרמישלא רצילץ. משנת תפ"ב אב"ד ברעסלא, על מקום ר' שמלקא כ"ץ בנו של הסמיכת חכמים. נפטר בן שלושים ביום י"ז טבת תפ"ח, ונטמן כעבור יומיים בקרוטושין. נשא בתס"ט את שרה בת הרב דוד אופנהיים (מכתבו לחמיו ופלפול, ויעל אליהו, לונדון תשנ"א, טריח) שהיתה בקיאה בתלמוד וכתבה מגילת אסתר במו ידיה. נפטרה בת י"ח באיגר שליד קרלסבד, בהותירה רק את: I. גנגדל זו' ר' שמעון ב"ר יצחק בונדי בפרג. בזווו"ש נשא את רייזל בת ר' נפתלי צבי הירש ב"ר בנימין מירלש מברלין, אחותו של ר' דוד פרנקל אב"ד דעסוי בעל קרבן העדה, נפטרה ביום כ"ו אייר תקכ"ד. ממנה: II. ר' יצחק יוסף (או להיפך). נולד בשנת תפ"א לערך, ולמד אצל רצ"ה חריף מהלברשטט. מבן עשרים אב"ד סלוצק (ולא פלוצק), ואח"כ שלוש שנים אב"ד קראקא. בתק"ג לערך נקעה נפשו מהמחלוקת עם הרב הקודם שטען שלא עזב, ולכן התישב בתק"ה בברסלא בצל החכמה ובצל הכסף. מגדולי סוחרי ארץ, והונו נאמד במאה אלף טהליר. כשנפטר האב"ד ר' ברוך ויזל, נתקבל בתקי"ד על מקומו. לעשרו לא קיבל פרס, והתפרנס מבימ"ס גדול ליצוא אתרוגים לפולין ולרוסיה. נפטר ביום ט"ז חשון תקנ"ד, ונשתמר נסח מצבתו. החת"ס ספד לו (דרשות, קג, ג). על כסאו עלה ר' ישעיה פיק ברלין. נשא את טריינא בת ר' שמואל (וטויבעלע) מסלוצק (לא האב"ד) או לוב־טוב, נקרא זארוויצער על כי היה חוכר אחוזות הנסיך רדזיויל עם אחיו ר' גדליה. שלושתם נזכרים בשבחי הבעש"ט כעשירים מופלגים, והיהודים עיינו אותם. תמכו בחתנם שניהל עסקים (יצחק אלפסי, צפונות, טו, קי). בנותיו: (א). שרה (תק"ד־ברלין, ג' חשון תקע"א) זו' ר' שאול לוין מפפד"א מח"ס כסא דהרסנא; (ב). אידל (תק"ט–תקע"ח) זו' ר' יואל וולף פרנקל מברסלא ב"ר דוד אב"ד דעסוי בעל קרבן העדה; (ג). רבקה ילידת תקי"ט זו' ר' בנימין וולף איגר אב"ד לייפניק בנו של בעל משנת דרבי עקיבא מפרשבורג. סייע לחמיו בניהול ישיבתו בה למד רעק"א בן אחותו; (ד). נעכא ילידת תקי"ב זו' ר' לוי היימן מברבי ואח"כ רב בברסלא; (ה). גיטל. נישאה בתקל"ד בברלין לר' עקיבא ב"ר מאיר איגר. ר"י חיבר ספר עלה דיונה, והשגותיו על הש"ך חו"מ נדפסו בקונ' ר' חיים יונה על דינא דגרמי, בתוך יש"ש ב"ק יעסניץ תפ"ג, מתוך ספרו סדר משנה (מרגליות, ב, 513). נדפס בירושלים תשמ"ה לערך ע"י ר' צבי יהושע לייטנר, עם מבוא לתולדות המשפחה. ידידו ש"ב ר' יונתן אייבשיץ בחיבורו יישב את קשיותיו והליץ על הש"ך. הסכמותיו בספרים רבים. תשובות אליו: נוב"ת, אה"ע, מד; תשובות שמואל, דף ה ע"ב. תשובתו ותולדותיו, צפונות, יד, תשנ"ב, כה"ל, עם ביבליוגרפיה. בכרם יהושע מוסיף: III. חיה זו' בן דודה רצ"ה אב"ד זברז; IV. חנהלי זו' ר' מאיר חריף שנולד בשנת תפ"ה, ב"ר נפתלי הירש קצנלבויגן אב"ד היידלברג ומדינת פפאלץ. בנם ר' נטע יליד תקכ"ה לערך גיס הברוך טעם נפטר בשנת תרי"ח לערך, אבי ר' עקיבא בלובלין, אבי ר' נתן נטע מרדכי, אבי ר' חיים שלמה, אבי ר' מאיר עלנבויגן מח"ס חבל הכסף (עמ' 47).

3. הרב יוסף יוסקא אב"ד קראקא, אבי ר' שמואל מפרג אבי ר' מאיר אבי הפמ"ג. זו תוספת שה"ג החדש וכור הזהב, אלא שאין זה מתישב עם סדר הזמנים. יש המפקפקים בכך, ורושמים אותו כבנו של הקיקיון. בהקדמת שו"ת פמ"ג מרחיק לקבוע שהיה חתנו של ר' ישעיה אביו הקיקיון(!); 4. חיה (ולא בילא) הבכירה זו' ר' שלמה אב"ד פינטשוב. כשנפטרה בפעם הראשונה שטיהרה את עצמה לבעלה, נשא את בת גיסו רא"ל אב"ד. י"א שגם 5.

זו' השניה של ר' ישכר בריש בנו של הרבי ר' השל; ה. ר' יוסף יוסקא אב"ד קראקא הרשום למעלה בסמוך; ו. ר' פרץ. אבי ר' יהודה ליביש, אבי ר' יונה, אבי הג"ר פרץ המובא בהקדמת רב פנינים לפמ"ג, אבי הג"ר שמואל הקדוש הי"ד לבית פרץ, חמיו של ר' ישראל יונה לנדא אב"ד קמפנא מח"ס מעון הברכות; ז. שרל (שרה) זו' ר' שמואל בנו של הרבי ר' השל שנפטר צעיר. נישאה שנית לנגיד ר' ישראל (ולא שמואל או שלמה זלמן), שהראה לחכם צבי את כתב היד של ספריו מראה הצדק, מפתח לאגדות ודרשות, אמ"ד נח"ת, בנו של הג"ר משה ר' מנדלש אב"ד פרג, ומפני המחלוקת שלא נשא פנים לתקיפי הדור עבר לפחונא. אחרי פטירתו נישאה בשלישית לש"ב ר' אהרן תאומים אב"ד וורמייזא וקראקא בזיווגו השלישי כמובא לעיל. בזקנתה גרה אצל אחיה ר' יעקב, עד לפטירתה בתמוז תע"ט (ולא תע"ה); ח. עדעל (מהזיווג) זו' ר' אביגדור ב"ר שניאור פייבש קרא. יליד וינא, אב"ד אפטא, קונסטנטין, וגלוגוי בה נפטר בשבת כ"ה אדר תל"ח. בתו זו' ר' יעקב ב"ר נפתלי מוינא. לדעת וכשטיין בנו הוא ר' שניאור פייבש מברודא רב בוינא, נפטר ליל ג' ח' שבט ת"ג; ט. בת מזיוו"ר זו' הנגיד ר' ישראל יוסף משה נורדן (או גורדון-גרדין). בנם ר' אהרן יצחק זלקי אבי רש"ז נורדין מח"ס מראות הצדק, אמ"ד תמ"ב, ומגיה הט"ז חו"מ שהוציא לאור החכם צבי. יש אומרים ובהם רצ"ה הורביץ, שהיתה עוד בת מזיוו"ר: י. זו' הראשונה של הרב שאול קצנלבויגן. אחת מהן כנראה נקראה בילא, וגרה בזקנותה אצל אחותה שרל.

במגילת היוחסין של משפחת קופילטיס נאמר, כי ר' איציק בן הקיקיון היה אבי ר' יוסף בורשטינר, אבי ר' איציק אב"ד ברודשין, אבי חיה בילא זו' ר' יהודה ליב, נינו של ר' קופל קופילטיס מקולומיאה.

לתולדות המשפחה נתחבר ספר: כור הזהב של משפחת פראנקעל, ע"י מנחם מאניש ב"ר אהרן זאב פ"ת, ניוורק תרפ"ח, 16, קיז, 109 עמ', כשמחציתו בגרמנית.