ר' משה יעקב יעקל ב"ר אפרים שרף
אב"ד זאטור וקשנוב, מורה צדק וראש אב בית דין אושפיצין
מזאטור ואושפיצין (תקמ"ו–תרכ"ט)
נולד (בפולין) בשנת תקמ"ו (לא תקמ"ג, תקמ"ד) לאביו ר' אפרים ולאמו הענא שגרו באנדריחוב. אביו היה גם אב"ד אושפיצין, כנזכר במנויי אבני קד"ש תקע"ט. נולדו לו עוד בן ובת: הבן אבי רד"ב מעלקיש הנזכר בהסכמת רח"נ דמביצר לספר שירי מוסר השכל, קראקא תרמ"ה. הבת נישאה לסופר ר' מנחם מנלי מח"ס שלשה עדרי צאן.
בגיל ט"ו נסע ללמוד בבריגל, והיה תלמיד מובהק לרצ"ה חריף הלר שהסמיכו. למד גם אצל האדב"ע מוישניצה. בן י"ח נשא אשה מאנדריחוב, וישב שם שנים אחדות ספון באהלי תורה וקדושה. כל ימיו הסתופף בצל צדיקים, ונסע אל החוזה מלובלין, רמ"מ מרימנוב והמאור ושמש. סידר לדפוס ספר זה, ורמז את שמו בר"ת בסוף ההקדמה. שימש את רבי בריש פרומר מאושפיצין, ובעת פטירתו היה שם האדב"ע בדרך נסיעתו לא"י. בהספד שנשא רא"ל קרא למנות את תלמיד הנפטר כרב לחסידים על מקום רבו, ולא נסתייע הדבר אלא לאחר שבע שנים. נסע גם אל הסבא מרדושיץ, שאמר עליו שנשמתו ממקום גבוה. נשתמר נוסח המכתב המופלא ששיגר לזו' מרדושיץ בתר"ג, ובו מעיד על ילדה בת י"א מאוסטרובצה שנכנס בה הדיבוק משו"ב מאכיל טריפות באשכנז והובאה אל הצדיק. תלמיד חבר לר"ח מצאנז שהעריכו מאד, וקרא לו גדול וגאון הדור.
מתקע"ט רבה של זאטור כ"ו שנים (ולא כ"ב). שם נפטרה בתקצ"ד זו' וכן בנו ר' שמואל, ואז נשא את חוואלע קריינדל בת ר' אברהם, נפטרה בת ע"ט (ע"ז). עבר בתר"ג לרבנות קשנוב בה היה כס הרבנות פנוי במשך שנים, ופינהו משנודע לו שהדב"ח הועיד מקום זה לבנו ר' דוד. נתקבל בתר"ה כמו"ץ וראב"ד אושפיצין בימי האב"ד ר' אלעזר מינץ, ועל שמה נקרא. הוכר כגאון צדיק עובד ה', המקדיש כל ימיו לתורה ולתפילה מתוך הדחק. ביובל שנות רבנותו הרביץ תורה לרבים, כשהוא סובל מחוסר ספרים. נפטר בן פ"ג בשעה תשע בבוקר יום ג' (ולא ה') ניסן תרכ"ט (ולא תרכ"ד). נשלח מברק להודיע זאת למהרש"ס. ספדו לו האב"ד ור' דוד מקשנוב. רבים נהגו לפקוד את אהלו שהוחרב בשואה, ושוקם ע"י צאצאיו.
דרכי יושר, חידושים ופלפולים ישרים שהניח על רוב מסכתות הש"ס בביאור דברי רש"י תוס' ומהרש"א. פרעמישלא, דפוס ר' חיים אהרן זאפניק, תרל"ב, ב, נו, כח, לב ד'. המסכימים: הדב"ח שקרא שם הספר (אוקי גברא אחזקתו... ואנכי ידעתי את המחבר הקדוש הזה מנעורי, שהיה מעולם לומד תורה לשמה ושוקד עליה יומם ולילה, ושימש כמה גדולים וצדיקי הדור והיה חשוב בעיניהם מאד, ופלפלתי עמו הרבה בשו"ת כאחד מהגדולים בזמננו, ולגדל צדקתו בענותנותו לא טרח להוציא לאור חידושיו היקרים, והיה נחבא אל הכלים); השו"מ עם ד"ת (כבר שלחתי לו הסכמה ונאבדה בדרך, על כן אני כותב שנית... עברתי במרוצה על דבריו, וראיתי כי לא לבו הלך לבנות מגדל הפורח באויר, כי אם על אדני הפשט האמיתי יסודו, כשמו כן הוא, דרכיו מתוקנים וישרים, דורך בעקבות הקדמונים); מהרש"ס בתר"ל (נודע לרבים גודל חריפתו ובקיאתו, למד ולימד והעמיד תלמידים הרבה). בהקדמת בניו מוסרים על טירחתם בהעתקת הכתבים המטושטשים, ומספרים מתולדותיו. קיוו להדפיס גם את חידושיו על מסכתות נוספות, חו"מ, יו"ד, שו"ת וליקוטים עה"ת. הקדמה נוספת מהבן ר' דוד מקלווריה שהביא לדפוס בטורח רב, נסע לקבץ מנויים שרשימתם בסוף אחרי לוח הטעות, וישב ג' חודשים להשגיח על ההדפסה. הציג בסוף ד"ת באגדה מהמחבר.
דרכי יושר, ליקוטי תורה ואגדות הש"ס. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרס"ב, כח ד'. יצא לאור ע"י נכדו ר' יצחק מאושפצין, עם הקדמת אביו ר' דוד ודודו ר' ראובן. בהקדמת המלבה"ד כותב שליקט את הדברים מכתבי המחבר. בדף כא: ד"ת מרבו רצ"ה הלר. בדף כג: ד"ת ששמע אחיו ר' אשר ישעיה מפיו. מדף כה: הספד שנשא אחרי פטירת האדב"ע. בעמוד האחרון המכתב ששיגר לביתו בהיותו בתר"ג ברדושיץ. נדפס גם בתש"ח. ד"צ מהודר של שני הספרים ע"י נכדו ר' יחזקאל שרגא גוטרר מקלויזנבורג בבלטימור, ניו יורק, הרב אלתר קאהן, (תש"ל), בתוספת דף בהתחלה עם הקדמתו בה מודה לבנו ר' חיים ברוך שטרח בכך, תולדות המחבר בקצרה ופקסימיל. בסוף דף הנצחות שבו רבים מצאצאי המחבר. מהדורת צילום לחלוקה חינם, ברוקלין, דפוס אברהם יצחק פריעדמאן וחתנו, תשמ"ט. בהקדמת המו"ל נכדו ר' אשר ישעיה שרף מספר, כי בתרצ"ט החל עם אחיו רי"ל להעתיק את פירושו לאיוב מכתב-יד שהיה אצל זקנו, והכל אבד. אח"כ מציג את תשובתו מתרכ"ד לר' חיים דוד לנגפוס אב"ד בנדין שנדפסה בכר"ש, קא, תשמ"ח, טז-יז, הסכמתו, ד"ת שנדפס בוילקט יוסף, ניסן תער"ב, תולדותיו, ופקסימיל חתימתו כנדפס בח"ד, 424. בסוף הנצחות.
תשובות אליו: ברכת אברהם (ינר), ב בתרכ"ט (על ההערות ששלח לו על ספרו צלותא דאברהם); דב"ח, ח"א, יו"ד, כב, מז, אה"ע, פא, ח"ב, או"ח, כו, יו"ד, פו, קכב, קכח, אה"ע, צג, קכג השניה, קנב בתרך-תרכ"א; מהרי"י הכהן, קמא, או"ח, יא; מענה אלי' (צחמר-רייכנברג), בהתחלה (בקבלה); שו"מ, קמא, ח"א, קפט בתרכ"ד. מכתבו להיתר מצות מכונה נדפס בקונ' ביטול מודעה של השו"מ.
המגיד, יג, תרכ"ט, 17, 132; ר' אליעזר ליזר ב"ר אשר זליג לנרא מאושפיצין, מליצי אש, א, סיק, קלז; ודיסלב סנדישוב, 155 (מעתיק טעותו של ר"י לוינשטיין בדור דור ודורשיו שהיה רב שם); אושפיצין, 102, 127, 149, 224, 227–229; זכרונות המאור, ח"ב, תנא-תנח.
נתחתן עם גדולי ישראל, גבירים ויחסנים, שהשתרגו ברחבי ארץ רבה, ובעיקר בערי הסביבה. נסתעפו ממנו משפחות ענפות שרובן נספו בשואה. שרדו מאות ההולכים בדרכיו. ידועים בניו: א. ר' קלונימוס קלמן הגדול על שם רבו המאור ושמש. בנו ר' ישראל מאיר הוא אבי ר' משה יעקב שנשא את סולקא בת ר' יצחק שרגא קורמן-הולר מווליצ'קה, נישאה שנית לר' יעקב בייגל מפודגורזע. בנם ר' יצחק אליהו יליד חשון תרע"ה, למד בשטיבל באבוב בפודגורזע אצל ר' מנדל רוטנברג. עלה לירושלים בשנות התר"ץ. ונשא את בתו של ר' פנחס פריינד. עבד ולמד. הגיד שיעורים. מתשל"ח בברוקלין. נפטר בירושלים ביום כ"ד תמוז תשנ"ה, ונטמן בהר המנוחות.
המודיע, ג' אב תשנ"ה, ג.
ב. ר' דוד (להלן); ג. ר' ראובן. נבחר בתר"ם כמנהל חשבונות חברת מחז"ה באושפיצין. נפטר בתרע"ז לערך, ונטמן באהל אביו. לפי ספר אושפיצין, 298, חיבר ספר דגל ראובן, ולא ידוע על כך. בנו ר' מנשה חתן ר' יעקב מנדלבוים מקשנוב, תלמיד זקנו וחסיד צאנז. רוב בניו ונכדיו חסידי באבוב. נפטר ביום כ"ז אד"א תרצ"ה בן פ"ב בקראקא, והובל לקברי אבותיו באושפיצין; ד. ר' שמואל. נפטר בצעירותו.
בין הנכדים: ר' ראובן שמשון, ב"ר יצחק תלמיד החבצלת הרב מפרזביזנא, ב"ר אשר עוזיל. רב בכמה בתי כנסת בברוקלין. נפטר בעש"ק ה' שבט תשל"ט. הבן הרציא לאור בהשתדלות דרב ברוך חנה גרינפלד את שו"ת זכרון יצחק, ד"צ ישראל תשמ"ג. רשימת ספרים נוספים שהוציא לאור בראש דברי שאול (נתנזון) על אגדות, תשמ"ו.