ר' בנימין אליעזר שריבר

בכורו מזיווגו השני, נולד בצורטקוב בשנת תרנ"ח. שקד בלימודים בבתי המדרש בטורקא. חסיד בויאן. נשא בתרפ"ג את בת הגביר ר' נחום מאיר הלר מקולומיאה, שפתח לו בימ"ס בלבוב. נספתה במחנה בלמברג ביום כ"א חשון תש"ב או תש"ד, עם רבבה יהודים מעונים שבהם ראשי הציבור החרדי בעיר, ועם הבת גולדה בת העשרים והבן שמואל בן הט"ו. עסקן פעיל בעיר למוסדות תורה וחסד, ונבחר בתרצ"ג כנציג אגו"י לקהילה. יסד את ישיבת תפארת ישראל בראשה העמיד את הרב משולם אפטייקר הי"ד, וכן ת"ת חורב. בכניסת הנאצים נתפס להריגה, ובשוחד רב העבירוהו לעבודה. ביום הרג רב נפצע מכדור ברגלו, והסתתר במחסן בגדים. נמלט בנסי נסים ברכבת לטטרוב בקרפטים, ומשם לבודפשט. הרופאים לא יכלו לנתחו, והכדור נשאר תמיד ברגלו. בבוא הנאצים נשלח למחנה באויהעל, לקראת ההעברה לאושוויץ. בדרך קפצו אנשים מהקרון שלו, ורמ"ד וייסמנדל שילם הון רב לאיכרים לבל יסגירום. הסתתר ביערות בנסקה־ביסטריצה, ושם שוחרר ע"י הרוסים. בתש"ו התישב בוינא, והחל לעסוק בשיקום החיים הדתיים. גבה את חובותיו מארה"ב, ויסד בימ"ס מצליח. נבחר כנשיא אגו"י, והרבה בפעולות צדקה וחסד. תמך במיוחד בפליטים ומהגרים שלא עלו לישראל, אלא המשיכו למדינות אחרות. את מאבקיו בחוקי המדינה נגד היהודים, תיאר רב"צ יעקובוביץ בספרו זכור ימות עולם ח"ב. נפטר ביום כ"ט מנ"א תשמ"ג, ונטמן בהר הזיתים. נשא בתש"ו את ריזל בת זקוניו של ר' שלמה יוסף לנדוי נכד הברוך טעם, מחסידי בלז בקראקא בה נפטר ביום כ"ב חשון ת"ש. בעלה הראשון ר' זאב לוסטגרטן נספה במאוטהאוזן. ברחה מהגיטו עם שתי בנותיה דרך תעלת הביוב העירונית. נעצרה בגבול, אושפזה, וברחה לבודפשט. פתחה חנות, וטיפלה בבנותיה ובשני בני אחותה שהצילה. דמות חינוכית מקרינה. רב"א השיא את שתי בנותיה להרב משה יהודה שלזינגר ר"מ קול תורה בירושלים, ולהרב ישראל ליב פרידמן מלוגנו, בנו של ר' ברוך אברהם ונכד המהרי"ח. נולדה להם שרה רבקה זו' ר' עקיבא שריבר באנטוורפן נכד החת"ס. האם נפטרה ביום ז' כסלו תשנ"ב (המודיע, ז' טבת תשנ"ג, ה).