ר' בצלאל זאב ב"ר חנוך הניך שפרן

מבקוי (תרכ"ז–תר"ץ)

נולד בפמורן בשנת תרכ"ז (ולא תרכ"ד), לאביו היחסן ר' חנוך הניך ולאמו אלטא רבקה. עילוי מתמיד, ועד גיל כ"ה ישן רק ג' שעות ביממה. חריף ובעל זכרון. נסמך מרבותיו מהרי"א איטינגא ור' יעקב ויידנפלד, המתארים אותו כגאון בעצם בקיאותו וחריפותו. נתקבל בתרמ"ז לרבנות סקולן ברומניה, ובתרמ"ט לשטפנשט. מתרס"ה רבה של בקוי בצומת שבתחום הספר בין הרגט לבין מולדביה ובוקובינה. מגדולי הרבנים ברומניה יותר מארבעים שנה, ורוב רבני המדינה יצקו מים על ידו.

ממיסדי אגודת הרבנים ברומניה, ורוח החיה בעידותיה. נכבד בחצרות האדמורי"ם משטפנשט ובוהוש. נציג הדת היהודית כלפי השלטונות.

התפלל כל השנה בבית מדרש שבביתו, בו השתלמו צעירים בהלכה ובהוראה. בשבתות דריגלא דרש בביהכ"נ הגדול כדרשן מופלג. חיזק את בדקי היהדות ברוח ישראל סבא, ולחם בהתבוללות. מסר נפשו על שבת כשרות וטהרת המשפחה. אחרי שחרית למד בטלית ותפילין עד הצהרים, וכשבאו לשאלו נפנה מיד באהבה. המונים נהרו לקבל את הכרעותיו ההלכתיות, היתר עגונות, סמיכות להוראה וקבלות לשחיטה. בקי בהויות העולם ובחיי היהדות, ושקד לטפח את כלי הקודש ומוסדות החינך. אהד את הציונות הדתית. ניחן בענוה טבעית מופלגת, ובזיו קדושה שחפף עליו. ביתו פתוח לרווחה ובמיוחד לחיילים בזמן המלחמה, בעל חסד וקירון פנים לכל אדם. גם נכרים חלקו לו כבוד, וכשהמלכה הלנה ביקרה בעיר, התעכבה לידו בהתרשמות עמוקה. הופעתו במלה"ע א' אצל המצביא הרומני הקשוח, גרמה לביטול הגזירות עוד בטרם פצה את פיו. גם שר החינך לא עמד בפני מבטו המשכנע, ונתרצה לו לפטור את בנו מחובת הלימוד בשבת. בעל שרידי אש שפגשו בקרלסבד התפעל מתורתו ומאישיותו, והיטיב לתאר בכתב את דמותו. שם פגשו גם המנחת אלעזר שהתרשם ממנו מאד (כוכבי יצחק על הירושלמי, סוף ח"ב). נקשר לבני קהילתו, ומשום כך דחה אחרי מלה"ע א' את הצעות הרבנות שקיבל מטשרנוביץ ומסטמר, בחששו כי בעיר גדולה ייאלץ לבטל מלימודו. בליל שבת נחלה אחרי מלאת לו ס"ד שנה, וביום שני י"ד כסלו תר"ץ נפטר. בלויתו למחרת ספד לו הרב הכולל נמירובר, כנדפס בראש השו"ת ח"א.

נשא את בתו של ר' דוד מארמאר מטרנופול, נכד האחים ר"ש וההפלאה. בזיוו"ש נשא את פינקל בת ר' אברהם יוסף ריינהרץ מנגידי יאסי. נפטרה ביום כ"ז כסלו תשט"ז, ונטמנה בזכרון מאיר. ילדיו: א. ר' חנוך הניך הבכור אב"ד בוקרשט; ב. ר' אלכסנדר יהודה שמילא את מקומו בבקוי. עבר לבוקרשט, ובשנות השואה כיהן כרב הכולל לרומניה. כיום אב"ד ג'נבה. ספרו ישראל ושורשיו נדפס בירושלים, מוסד הרב קוק, תשנ"ד, 528 עמ', בסיוע ילדיו בז'נבה מזו' חיה שרה: 1. אסתר אשת השופט סטרובינסקי; 2. אבינעם בצלאל פרופ' לרפואה חו' אדית אבנצור; ג. ר' יוסף. שמונה שנים רב ביאסי. בתש"ו עלה לארץ, וכיהן ברבנות בת"א. עבר לארה"ב בה הוא רב ופרופ' לחינוך בישיבה-אוניברסיטה. חיבר פרקי עיון בתולדות החינוך היהודי א-ג, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשמ"ד תשנ"ג. אחיו השיב לו: שו"ת רב"ז, ח"ג, קכט. חתנו ר' יעקב נוסבאום נפטר בארה"ב ביום כ"ג ניסן תשנ"ה, והובא למנוחות בירושלים; ד. ר' מנחם הצעיר אב"ד פלוישט. עלה לארץ בתשי"ג. נפטר בת"א בתש"ם. אחיו השיב לו בשו"ת רב"ז, ח"ג, סד; ה. זיסל זו' ד"ר ראובן מאיר רב במיניאפוליס. אליו: שו"ת רב"ז, ח"ג, מג; ו. עלקא זו' ר' דוד דרברמדיקר בחיפה; ז. חוה זו' ר' מאיר פכטהלט בחיפה וב"ב. גיסו השיב לו בשו"ת רב"ז, ח"ב, בסוף, ג בתשי"א. חתנו היה ר' אלטר חיים בירברייער מצרנוביץ, שכתב הקדמה לשו"ת ח"א. בניו גם: ר' אברהם יהושע השל בדרחון (ח"ג, יז, קלז), ור' פנחס זליג שעלה מבוקרשט לגבעת עליה (ח"א, כז, ח"ג, צו).

בשנתו האחרונה ראה בהדפסת תחילת ח"א של תשובותיו, והתכוין לכתוב לו הקדמה. שאלות ותשובות הרב"ז ח"א על או"ח ויו"ד, ווארשא, דפוס האחים לוין אפשטיין, תר"ץ, ב, יב עמ', כ, קמ ד', קלו סי'. יצא לאור ע"י בכורו רח"ה עם הגהותיו, הקדמה על אבל אביו, וילקוט החנוכי באגדה. ד"צ בברוקלין, ר' יצחק בראך, תשנ"א. ח"ב על אה"ע, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשי"ז, רח עמ', עג סי', ועוד י"א מהבן המר"ל עם הקדמתו והגהותיו. ח"ג על חו"מ, ב"ב תשל"ט, ד, קנג עמ', קלט סי', עם הקדמת העורך בנו רח"ה. שלושת החלקים בכרך אחד, ע"י בניו ר' אלכסנדר ור' יוסף שהוסיפו בהתחלה דפים לתולדותיו, ירושלים, פלדהיים, תשנ"ב. בין הפונים לא רק מרומניה, אלא גם מא"י, פולין, גרמניה, אנגליה וארה"ב.

בתרע"ב היו עמו בכתובים: ארון בצלאל — שו"ת; מעשה חשב — חי' על בבלי וירושלמי; ידי בצלאל — על ד"ח השו"ע; מעשה רוקם — דרושים עה"ת והמועדים. רובם נותרו אצל בכורו, וכן הגהותיו בכתי' על השו"ע. חתנו רא"ח בירברייער העתיק את גליונותיו לספרי המהרש"ם דעת תורה וגילוי דעת, ואמר להוציאם בספר יבקש דעת. כתביו אבדו בעת שנספה בטרנסניסטריה, ברם את ספרי המהרש"ם עם ההגהות מצא רש"מ הולנדר והשיבם לבנו.