ר' חיים מאיר יחיאל (חיימוניו) ב"ר אביעזרא זליג שפירא
אדמו"ר בדרוהוביטש
מדרוהוביטש (תרכ"ד–תרפ"ד)
נולד בסדיגורה ביום י' כסלו תרכ"ד (ולא תרכ"ב) לאביו ר' אביעזר זליג בן השרף ממוגילניצה. זקנו ראי"י מס"ג אמר עליו שכולו טוב. ביקורו של סיר אוליפנט מאנגליה בחצר זקנו, הצית בו כילד את אש האהבה לציון. נשא את ב"ד בת שבע בת רבי יצחק מבוהוש. משנפטר אביו בתרמ"ה עבר לדרוהוביטש בה לא היה רבי, והקים חצר מפוארת בנוסח רוזין. האדמו"ר ובית מדרשו נקראו בשם סדיגורה. בקלויז הנאה שסביבו גן גדול התפללו מאות חסידים, ובסמוך היו דירות הרבי, בניו וגבאיו. ראשון האדמורי"ם שפעלו בגלוי ובהתלהבות למען ישוב הארץ, ועידוד העולים אליה. תיכנן הקמת בנק לפעולות ישוביות בארץ. את עיקרי משנתו כי המחלוקת בין יהודים מפריעה, הביע בספרו השלום והאחדות, דראהאביטש תרע"ד, 74 עמ'. מעורב בדעת עם הבריות, וטיפל בתיקון צורכי העיר במפעלי תורה וחסד. יסד ישיבה בביתו בה הרביצו תורה לעשרות תלמידים האחים קיטיגרודסקי. תמך בתרס"ט בישיבת ברודשין. סעד פליטים שבאו מרוסיה, והאכיל עד 1600 מהם. הדור צורה ומאיר עינים. נקרא בפי העם יהודי טוב, בגלל מזגו הנוח והסבלן לבריות.
בפרוץ מלה"ע א' ברח להונגריה ולוינא, והמשיך לעשות נפשות למען ציון. יסד בתרע"ח עם אדמורי"ם נוספים, את חברת ישוב א"י הבלתי מפלגתית שנתמזגה אח"כ במזרחי. השתתף בתרפ"א כציר בועידה העולמית של תנועה זו בקרלסבד, ומנע את פרישתה מהתנועה הציונית בקונגרס הי"ב בו השתתף בעיר זו. בקיץ תרפ"ב עלה לשכונת הבוכרים בירושלים עם אמו הצדקת בת ראי"ז מס"ג, הגבאי-גזבר ר' יעקב הניג, וכשלושים משפחות. הביא עמו לצורכי פרנסה ביח"ר לחומרים כימיים וכריכיה חשמלית, אלא שאז לא היה חשמל בעיר. נסיון כושל זה לא עלה יפה, והמכונות נמכרו כגרוטאות. עודד את בניו להתפרנס מעבודת כפים ולא מרבנות. בני המשפחה הכשירו עצמם למדידת קרקעות כהכנה לעליה לארץ, וקיום מצות בנין הארץ בגופם. היה גם בכפר חסידים עם הרבי מיבלונה. בסוף תרפ"ג נתקף במחלה האיומה, ונסע לניתוח בוינא. בשמעו שקיצו קרב, שב בדחיפות לירושלים. נפטר ביום א' בבוקר ל' ניסן תרפ"ד, ורבבה השתתפו בלויתו להר הזיתים. נטמן בחלקת ווהלין, כי אבי אביו היה נשיא הכולל. בכיבוש הירדני לא יכלו מאימה פורעים ערבים למצבתו.
ראי"ה קוק כתב עליו בהסכמתו לספרו של בנו: יחיד היה בין צדיקי הזמן אשר כל חושי קדשו המו לאהבת זרע אמונים...לקרב רחוקים ולהשפיע שפע קודש גם על לבבות אטומות, ובעינים כלות היה קשור בצפית ישועה, וצמיחת אור גאולה וישועה מבנין ערי הקודש ושיבת בנים לגבולם, וכל המחשבים לא הסתירו מעין קדשו הפקוחה, לראות את האור הגנוז בהם כי טוב הוא.
ילדיו: א. ר' אברהם יעקב האדמו"ר הצייר בירושלים; ב. ר' אביעזור זליג (זליניו). נשא את ריזלי ב"ד הרבי מפשקן. למד נפחות ועבר לכריכה; ג. ר' יצחק השען; ד. ר' ישראל מעובדי בנק המזרחי בת"א. נפטר ביום י"ט תשרי תש"ם, ונטמן בנחלת יצחק. רשימה עליו: הצפה, כ' חשון, 3; ה. בלומא ריזל זו' ב"ד ר' אביעזור זליג ב"ר יצחק מרדכי שפירא מגבוזדי'ץ.
התור, ה' אייר תרפ"ד, 1–2; שערי ציון, תרפ"ד, ח-ט, טז; מליצי אש, א, סיון, השמטות, קסא; ספר האישים, 625; במישור, ה, תש"ד, רט, ו; תודהר, ד, 1987; דרוהוביץ, 42, 92–393ג, 105, 128, 129, בנו ש. שלום ויוסף קיטאי, 136–154; שנה בשנה, תשל"ד, 436–439; אנצ. של היהדות הדתית, ה, 817–820, עם ביבליוגרפיה; תפארת ישראל, ב, 27; שמשון חסידה, מסילות, טו-יז, 11–22; יצחק אלפסי, יום השישי, ב' אייר תשנ"ג, 50.