ר' דוד ב"ר מאיר יהודה שפירא

מבוקובסק בסנוק (תרל"ז–תרפ"ד)

נולד ביום ה' שבט תרל"ז (ולא תרל"ח) בבוקובסק לאביו רבי מאיר יהודה, בכורו של ר' דוד מדינוב בכורו של הבני"ש, ומתרס"ט מילא שם את מקומו כאדמו"ר. נשא את בינה (ולא דינה) בתו של רבי יהושע מרזיקוב. נפטרה צעירה בשהותה אצל אביה ברזיקוב, ביום ח' סיון תר"ע. נשא בשנית את שרה הי"ד בת רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים מסיגט, שהכניסה אתה כמה ילדים מזיווגה הראשון. כלכל חצר גדולה שמנתה כמאה נפשות. במלה"ע א' ברח עם משפחתו לנגש שבהונגריה (ולא לוינא). לא שם לב למחסורו, אלא לשלום חסידיו הפזורים בחזיתות. בשובו מצא את בוקובסק חריבה, שהה זמן קצר בלינסק, נסע לארה"ב וחזר. לבסוף התישב בעיר סטק בה ניהל את חצר דינוב גיסו ר' דוד שפירא בעל אחותו.

לא התערב בנושאים של פוליטיקה ומחלוקת. ידיד נפש לאב"ד ר' מאיר שפירא, ועם כל זאת עמד מנגד לאגו"י, בטענה שרק בכח החסידות לשמור על המשכת חיי תורה ויהדות. נודע בהתקשרותו הנפשית העמוקה לכל אחד מחסידיו. נהרו אליו רבים גם מחוץ לעיר, והיתה לו השפעה על חיי הקהילה. בין המסתופפים בצילו גם זקני החסידים שזכרו את זקנו רבי דוד מדינוב: מבוקובסק ר' יוסף ליב דילר, ר' יוסף ורצ"א לנגזם, ר' חיים שטרן ובניו ר' פסח ור' שמעון וכן ר' אלעזר מקומנטשה, מסנוק ר' מנשה אירום ור' משה יחזקאל שיינבך, מפשמישל ר' גדליה ארום, ובניו ר' אשר שו"ב ליזנסק, ר' אברהם בטרווה, ור' אליהו זושא שו"ב בוקובסק. מחלת לב שתקפתו גרמה לו סבל רב, ושיבשה את אורחות חייו. נפטר ביום כ"ט שבט תרפ"ד, וידידו ר"מ שפירא שהיה אז אב"ד פיעטרקוב וציר בסיים הפולני, לא נרתע מהשלג והכפור, ותבע שיעמידו לרשותו רכבת מיוחדת. הוא הגיע אחרי צאת מסע ההלויה לדרך, וקרא בקול: דוד מלך ישראל חי וקיים! כשהוא מתכוון להמשך השושלת. בשובם העירה הכתיר בפקודת אב"ד את הבן ר' אלתר ראובן בן הי"ט על מקום אביו.

מזו' הראשונה נולדו לו: א. ר' צבי אלימלך מת"א ופ"ת; ב. תאומו הצעיר בחצי שעה ר' אלטר ראובן שמילא את מקום אביו; ג. הב' חיים; ד. חיה לאה הגדולה זו' ר' משה יוסף ט"ב אב"ד בוקובסק ב"ר ברכיה מאויהל; ה. רחל מינה (ראכל מיניא) זו' ר' אלעזר פרסר בברוקלין. בנם דוד ראובן נשא את לאה ברסלר, ובתם בינה. מזיווגו השני: ו. ר' משה אב"ד טרווה. תלמיד דודו ר' יואל ט"ב בישיבתו בקרולי. נספה עם משפחתו; ז-ח. הב' שלום (ולא יוסף) וחנה הי"ד.