ר' אברהם יעקב ב"ר חיים מאיר יחיאל שפירא

מדרוהוביטש (תרמ"ד–תשכ"ב)

נולד בסדיגורה (ולא בדרוהוביטש) בשנת תרמ"ד (ולא תרמ"ו) לאביו רבי חיים מאיר יחיאל, ועבר עמו לגור בסטרי. נודע כת"ח מופלג, והוסמך להוראה. בעל כשרון גם בזמרה ונגינה. נשא את אסתר גולדה בת רבי נתן דוד רבינוביץ מפרציבה. ברכות בדראהאביטשער צייטונג, ו' תמוז תרס"ב, 6. התישב בדרוהוביטש בה נעשה אדמו"ר. סייע לאביו לארגן את העזרה לפליטי הפוגרומים מרוסיה, ובפעילותו למען ישוב א"י. מתרע"ד בוינא, ובעת הצהרת בלפור יצא לרחוב בשמחה לבשר לאנשים.

עלה לארץ עם אביו, ומשנפטר בתרפ"ד מילא את מקומו כאדמו"ר. פתח ברחוב מלאכי בית מדרש בו אמר שיעורים קבועים, והקים ישיבה. בעל מידות טובות ואנין הדעת. התאלמן בתש"ז, וברגעי צער הפיג את יגונו בהשראה לצייר. עודדוהו הציירים יעקב שטיינהרדט וחיים גליקסברג. ציוריו מטבע הארץ ופורטרטים הוצגו בכמה תערוכות בארץ ובניו יורק. משום כך נקרא האדמו"ר הצייר. אלבום ציוריו עם דברי הסבר בעברית ובאנגלית הופיע לזכרו ע"י המשפחה: ציורי האדמו"ר א. י. שפירא, ירושלים תשכ"ו, 2, 11 לוחות ותמונות, 1 צבעוני, פקסימיל.

נשא בזיוו"ש את בתו של רבי ישראל פרידמן מבויאן-לייפציג. בלכתו להזמין אורח לשבת את בן דודו האדמו"ר מטריסק-לונדון, פגעה בו מונית ברחוב יפו. נפטר בעש"ק כ"ד אד"ב תשכ"ב, ונטמן בהר המנוחות. ילדיו: א. המשורר ש. שלום (שלום יוסף); ב. יצחק מנהל ביה"ס הריאלי בחיפה. נולד בתרס"ז בדרוהוביטש. נשא את בתיה רוזנברג, ובתם שילה שיינברג. פירסם רבות. נפטר בן 85 ביום כ"ב ניסן תשנ"ג (הארץ, כ"ג ניסן, 4A; מי ומי בישראל, תשמ"ג, 252); בירושלים: ג. לאה גלזנר ובנה שמעון; ד. מרים אשת פרופ' פקטה.

נתיבות שלום, מאמרים על פרשיות השבוע. א: בראשית. ירושלם, דפוס י. א. וייס, תרפ"ח, ד, מז עמ'. בהסכמת ראי"ה כותב: אמרי חן רצופים אהבת תורה ויר"ש, וממולאים בחיבת ציון וירושלים ואהבת כלל ישראל הגוי כולו, והרמת דגל השלום והאחדות בין כל חלקי ישראל. יש תחת ידו כתבי קודש מאבותיו הצדיקים. בהקדמתו כותב כי הושפע מאביו לוותר על האפשרויות שהיו לו בגלות, וכתב את הדברים ברוח רעיונותיו. ב: שמות. תר"ץ, ב, נ עמ'. בהקדמתו מבכה את קדושי טבח חברון.