ר' ברוך שמעון ב"ר יוסף משה שניאורסון

נולד בקראקא [תוקן: פודגורזע ↓] בשנת תרע"ג לאביו ר' יוסף משה (נתפס להריגה ביום י"ח אלול תש"ב), ב"ר נחום זלמן אב"ד טשרקס (חתן רמ"ד מהורנסטייפל), ב"ר אהרן משה שנפטר צעיר בשושן פורים לפני תרל"ז, ב"ר יוסף יצחק אב"ד ואדמו"ר באוורוטש (חתן רבי יעקב ישראל מטשרקס), בנו של הצמח צדק, ולאמו נחמה בת ר' שמעון אלטר פ"ת אב"ד פודגורזע, נספתה ביום כ"ד אד"ב תש"ג. לפני כן עודדה בדברי אמונה שלא להרהר אחר מידותיו של הקב"ה, את בתה הגדולה דבורה לאה (זו' ר' סנדר אנגלנדר. נספה עם בתם. בזיווג נישאה לר' יצחק ב"ר שם קלינגברג בניו יורק).

למד בפודגורזע אצל הרב זאב שאול אטינגר, ברדומישל אצל ש"ב האב"ד ר' חיים ענגיל, וביח"ל אצל מהר"ם שפירא. צורבא מרבנן, ומוסמך מרבני רדומישלא וקראס. גלה לסיביר, ונשא בבוכרה את רייזל בת רבו רד"ב ויידנפלד מטשעבין. עלה לארץ דרך צרפת בתש"ז. ראש ישיבת חב"ד בלוד. העמיד שם תלמידים רבים גדולים בתורה התופסים מקום בחיי הציבור, ובהם: הרב משה לנדא אב"ד ב"ב, הרב גרשון מנדל גרליק רב במילנו, הרב ליפסקר רב ביוהניסבורג, הרב זליג פלדמן ר"מ בישיבת חב"ד, הרב ישראל פרידמן ר"מ בישיבת חב"ד בארה"ב, הרב משה מרדכי גרומן ר"מ בישיבת לוד, הרב יעקב כ"ץ משגיח ראשי בישיבת חב"ד, ועוד.

מתשט"ז ראש ישיבת כוכב מיעקב טשעבין בירושלים, ונשא בעולה הגשמי והרוחני. גם כאן העמיד הרבה תלמידים גדולי תורה וחסידות, ורשימת יותר מאלף מהם בסוף ספרו על המועדים. שנים רבות חבר מועצת גדולי התורה של אגו"י, ובועדה המיוחדת שלה עם האדמו"ר מסלונים, רפ"מ אלטר מגור, ורמ"ש שפירא. אחרי ששני האחרונים פנו לצדדים, נותר לא מעורב כהאדמו"ר מסלונים. אהוד בציבור ובין תלמידיו בגלל פשטותו וצניעותו, וקירוב כל אחד בסבר פנים יפות. בניו: א. ר' יוסף משה. נשא את רבקה בת ש"ב הרב אלחנן הלפרין מלונדון. ילדיו: ר' דב בריש חתן האדמו"ר מסלאנימא בב"ב; יאכעט יוכבד זו' רד"ב פלדמן נכד רמ"ח שמרלר מציריך; ר' שמואל דוד חתן רח"ו טברסקי מרחמיסטריבקה; ר' ישראל. מאורס לב"ד נחמה; חיים יעקב; התאומים שלמה זלמן ויחזקאל שרגא; חנה יענטא לאה; מרדכי; נחמה מרים; אסתר מינדל; ב. ר' נחום. נשא את יהודית פרומט בת ר' נתן אייכנשטיין האדמו"ר מזידיטשוב בת"א. ילדיו: חיה שינא מיכלא זו' ר' פנחס וייס נכד המנחת יצחק; נחמה כלת ב"ד ר' ישראל; יאכעט רחל; יחיאל נתן; דב בריש; אסתר; מינדל; חיים שמריהו.

יבולו הספרותי רב ביותר, והדפיס כחמישים ספרים, ובהם סדרות ספרי הברוך טעם ומהר"ם שפירא שרשימתם בהקדמת ספר אבני מילואים שההדיר.

הביא לדפוס גם את פירוש הרמב"ן עה"ת עם תכלת מרדכי לרבי מרדכי גימפל יפה, ועוד. משתתף קבוע בספרי יובל חכרון ובירחונים תורניים. שיעוריו נדפסים בקביעות בשכפול, וחלק בספריו על מסכתות. מהדורה משוכללת של הרוקח הגדול לר' אלעזר מגרמייזא עם מבוא בהתחלה לתולדותיו, נדפסה בירושלים תש"ך. למהד' ב' של אוצר הפוסקים תשכ"ז נספח: ברכת שמעון, הארות והערות, לז עמ'. ד"צ בתשמ"ג.

ברכת שמעון משיעוריו עמ"ס ב"ק. כפר חב"ד, דפוס יד החמשה, תשכ"ב, ו, קכד עמ', הקדמה קצרה. חמיו כותב בהסכמתו: עברתי על הספר, ונוכחתי לדעת עד כמה קלע למטרה בחידושיו היקרים והנעימים, שנאמרו בהשכל ודעת בהבנה ישרה ועמוקה בחריפות ובקיאות. בסי' לב האחרון תירץ לכ"ה קושיות בעניני חנוכה. עמ"ס שבת, תשכ"ה, קיח עמ', הקדמת אגדה. חמיו כותב בהסכמתו: כל אלו אשר היה בידם ח"א מלא פיהם תהילת הספר, ושמעתתיה מיבדרן בעולם הישיבות, סי' כז-לג: עבודות המקדש בשבת. עמ"ס קידושין, תשל"ב, קטו עמ'. בהקדמה דברים שנשא ביום השנה לחמיו. מעמ' פג: קונ' הערות על נ' התשובות הראשונות בדובב מישרים. עמ"ס ב"ב, תשמ"ב, ב, קכב עמ'. עמ"ס שבת קמא ותנינא ומס' פסחים, תשנ"ד, ו, רסז; ב, קא עמ'. מס' ב"ק קמא ותנינא ומס' ב"מ. תשנ"ו, יד, ריג; צ עמ'.

ברכת שמעון עה"ת, ובסוף כל פרשה הארות ומראי מקומות לפירוש אור החיים, ירושלים תש"ן, ב, תנב עמ'. בהקדמה כותב שנוסף כאן הרבה על הקונטרסים שהדפיס בתשל"ח עם החומשים אור החיים, ויותר ממה שנדפס בספרים העוסקים בכך. הרעיון להשתדל בזה עלה בו בגולת סיביר בהיותו בלי ספרים, ונזדמן לו רק בראשית עם אוה"ת. מודה למסייעיו ר' שמואל יוסף לוי ור' חיים יצחק פרוש. בסוף רשימת מאות מתלמידיו בערים שונות בעולם שנתנו דמי קדימה.

ברכת שמעון, דרושים והארות בהלכה ובאגדה על המועדים ועל זמנים שונים בחיי האדם. תשנ"ב, תמב עמ'. בהקדמתו כותב שנכללו בו גם דברים מבחרותו, דרוש להחזקת פליטי זבונשיין, ושו"ת בהל' מילה מבוכרה. רח"י פרוש ערך מפתח ענינים כולל, גם לספר הקודם. בסוף רשימה מורחבת של יותר מאלף תלמידים, מלבד אלו שלא הספיקו להכניסם בעוד מועד.

תשובה אליו: דובב מישרים, ח"ב יט בתש"ג בבוכרה למיועד להיות חתנו.