מחלם ולבוב (תע"ז–תקמ"א)
דמות מיוחדת במינה של גאון איש אשכולות. נולד בזמושץ בשנת תע"ז לאביו הלמדן תעשיר (לא האב"ד) ר' משה חר"ח (=חתן ר' חיים, על שם חמיו. נפטר לפני תקי"א), מצאצאי ר' שלמה הלפרין אביו של בעל סדר הדורות, ולאמו שפרינצא בת ר' חיים אב"ד יברוב ממנהיגי וד"א, מצאצאי המהר"ם, המג"ש, למשפחת שרעצליך שיחוסה הגיע לרהע"ה.
משחר ילדותו הוכר כילד פלא בקי וחריף בש"ס ופוסקים. שלט בשפות ובהרבה חכמות כלליות, בעירו שהיתה מרכז של חכמים ומלומדים. בגיל רך נשא את פעסא בת הנגיד ר' משה פרנס, רה"ק בליסא ובנו של ר' יוסף יוסקי מנהיג הדור, ועבר אליו. עד מהרה התפרסם כגדול בתורה, וקהילות רבות חפצו בו כרב. בהיותו כבן כ"ה נענה לחעלמא לה היו כפופות ט' קהילות, ואימץ את שם העיר כשם משפחתו. שקד על צורכי קהילתו, וייצגה בכינוסי וד"א. הכריע לטובת ר"י אייבשיץ, ונמנה עם המתירים בפרשת הגט מקליווא. כתב כאן רבים מחיבוריו. בסוף תקכ"ט בא לכהן ברבנות עיר מולדתו זמושץ. לכאן השיב לו רח"כ, אה"ע, עא.
בתקל"א נקרא לרבנות לבוב על מקומו של רח"כ. בסוף זכרון כהונה תשובתו מתקל"ז לערך, עם חברי בית דינו: ר' צבי הירש אב"ד בילקמין, ר' אהרן ישכר בר סג"ל, ר' משה ב"ר יאיר סג"ל, ר' חיים ב"ר יחיאל מיכל הי"ד, רמ"מ כהן ר"פ, ר' זליג ב"ר יעקב. באותה שנה החליט לעלות לארץ, יצא למסע פרידה מקרוביו, ובסוף תקל"ט שם לדרך פעמיו. כחצי שנה עשה בקושטא ובאיזמיר. שם ביקרו המקובל ר' שלמה מולכו, וקיבל ממנו הסכמה לספרו שמן זית זך. לא נכון שביקר אז בארץ בערים שונות בגליל, ובגלל רדיפות חסידי רמ"מ מויטבסק עבר מטבריה לפקיעין ויצא לחו"ל. בתקמ"א נסע לשלוניקי כדי להדפיס את ספריו. נפגע עם רעיתו ממגיפת הדבר, ושניהם נפטרו בעש"ק כ"א תמוז תקמ"א. נטמנו בבית החיים של העטישות (החולים שנפטרו מחמת עיטוש), ויש נוסחי וצילומי מצבותיהם. נחקק בהם התאריך כ"ב תמוז (לא יכול להיות יום הקבורה), והשם תהילה (לא רחלה) בו השתמשו במקום פעסא.
ילדיו: א. ר' חיים אב"ד רחזול, חתן ר' יצחק מאה"ו. נפטר בצעירותו; ב. הגביר ר' יהודה ליב מזמושץ, חתן רי"ל אב"ד שוורנינץ בנו של הסמיכת חכמים; ג. אסתר זו' ר' אליעזר פערליש אב"ד טומשוב נכד הרבי ר' השל; ד. פעסיל זו' ר' השל אב"ד טרלי, בנו וממלא מקומו של ר' אברהם מזו' השניה, אחרי פטירת הראשונה אחות גיסו ר' שלמה; ה. יהודית זו' ר' יעקב צבי ה"ש אב"ד רדזיול ברנ"ה אב"ד דובנא; ו. שינדל זו' ר' אהרן יהושע אב"ד רוויטש עד תקנ"ד, ומתקי"ס אב"ד קניגסברג.
מספריו הרבים הדפיס רק מעט בחייו. רובם התפזרו בעולם, וחלקם בספריות בודפשט וציריך. אחדים זכו להינצל, וראו אור בשנים האחרונות. נקרא על שם ספרו הראשי: מרכבת המשנה על הרמב"ם, עם קונ' אחרון על שיטת גזרו י"ח דבר וקונ' ברכות בחשבון (נדפס תחילה בנפרד). פרנקפורט דאדר, דפוס ד"ר גרילא, תקי"א, קכח, יח ד', שיר, ציורים, מפתחות. בין המסכימים הרבים גם בעל קרבן העדה. ההקדמה מיוחדת במינה, ויש שרצו למצוא בה רמזים נגד החסידות. אמנם לא נמצאה כלל חתימתו נגד החסידות, וכבר הוכח שדבריו החריפים מכוונים לחסידים שלפני הבעש"ט. מ"מ בגלל סברה זו יש אדמורי"ם שלא עיינו בספריו אלא ע"י שליח. הוא מזכיר את גיסו ר' גרשון פרנקל סגל פו"מ ליסא, אחיו של הישיש ר' ליפמן, שהיה חמיו של ר' זליגמן ב"ר משה מקובלנץ אשר בביתו בהמבורג התאכסן. בקולופון מודה לאחיו בזמושץ ר' דוד ור' חיים, לאחותו שינדל, לאמו שפרינצל, ולזו' פעסא.
החלקים הבאים הם למעשה הרחבת הדברים מעין מהדו"ב. ח"ב, שאלוניקי, דפוס ר' מרדכי נחמן, תקמ"ב, א, נג; ק ד'. מעבר לשער הקדמת המגיה ר' שלמה מרדכי ב"ר אהרן ז"ל יליד האטין, ששרתו עד רגעו האחרון ותיאר את סדר פטירתו. ח"ג, ב, ריז; קכב ד'. צורף לו מילון למונחים השגורים ביידיש בפולין ובליטא, וקונ' תורת האהל על הל' טומאת מת. ידידו הגביר ר' יוסף צלמונה נעתר לבקשתו קודם פטירתו, ומינה את הדיין ר' שמואל סורנאגה להשגיח על ההדפסה. החלקים אינם מצויים, והיה צורך לסדר את הספר מחדש בסדר נאות עם מפתחות, אלא שגם במהדורות הבאות רב הבלבול. מהד' ב מסודרת מחדש: ח"א — מדע אהבה זמנים. ברוקלין, אורה, תש"ח"ט, קכח, ע ד'. ח"ב — נשים קדושה. תש"ח, ט, קיט ד'. ח"ד — עבודה, קרבנות. לג, קכה ד'. ח"ה — נזיקין קנין משפטים שופטים. ירושלים, מ. ציון, תשט"ז, ו, קמו ד'. ד"צ פפד"א־שלוניקי בירושלים תשכ"ח"ט, ח"א — מועד, (ח"ב — נשים נזיקין), ח"ג — זרעים, קדשים וטהרות, תלו עמ'. ד"צ ברוקלין, חלקים א,ב,ד,ו, ניו יארק, ר' משה אהרן קמפלר, תש"ל; ירושלים תשל"ד, חלקים א-ג, מועד, נשים, נזיקין. ד"צ מוקטן, ירושלים תשכ"ט (תשל"ט), ח"א — מועד, ח"ב — נשים נזיקין, ח"ג — זרעים-טהרות וקונ' ברכות בחשבון.
חיבר את היצירה הגדולה עשרה שולחנות, בשם הכולל (בית) יער הלבנון (במקום אחד נרשם שיש לו ג' חלקים). שלחן עצי שטים, הלכות שבת. ברלין, דפוס ר' אהרן, תקכ"ב, בלי פגינציה, הסכמות, שיר חידה על ל"ט המלאכות, תודה לבעל האכסניה ולמסייעיו. בהקדמתו מפרט את תוכן כל השולחנות, ומבקש שישלחו לו תיקונים כדי לכוללם במהד' ב. בגלל נסיעתו לא הגיהו, ורבו בו השיבושים. ד"צ בירושלים תשכ"ט. את השולחנות כתב כסדר הרמב"ם, ולא לפי סימני השו"ע. הערותיו רשומות בשוליים בפירושו זר זהב. חיבר גם בקיצור קונ' הראיות על הכרעותיו ההלכתיות. פירוט השולחנות: א. שלחן תמיד—הלכות יום יום והמועדים. היה אצל תלמידו ר' שלמה דובנא, עבר לאמשטרדם, והגיע לידי רד"ב ווכשטיין. ניצל בניסים אחרי גלגולים רבים בארצות שונות. נרכש ע"י פרופ' אברהם וויס בניו יורק, ונמסר ע"י בניו למכון ירושלים. סניף שעלבים עוסק בהוצאתו לאור, ופרק ממנו בספר הזכרון גבורות יצחק (ברנשטיין), תשנ"ה, י"ז-לה; ב. שלחן עצי שטים — הלכות שבת ואבלות. היחידי שהדפיס בחייו; ג. שלחן גד — הל' עבודה זרה ואיסור והיתר; ד. שלחן המלך — הל' שבועות, ספר תורה ותלמוד תורה; ה. שלחן ערוך — גיטין קידושין וכתובות. רחי"ל אוירבך קנהו בירושלים לפני מלה"ע א' עם חלק משולחן ו' מר' אפרים פישל איצקוביץ, שהציג תעודות מרבני הונגריה שהכתבים אכן לרש"ח. ג' סימנים בלבד על הל' קידושין הדפיס בספרו חכם לב, ירושלם תרפ"ז. כתב היד בשלימותו היה אצל בנו רבי שלמה זלמן זצ"ל, והוכן לדפוס ע"י סניף מכון ירושלים בשעלבים; ו. שלחן הטהור — יבום, נדה ומקואות; ז. שלחן הפנים — ריבית, גניבה, נזקי ממון; ח. שלחן הכסף — מכירה, מתנה, שליחות, ירושה. נדפס כולו בספר הזכרון זכרון דרכי מנחם (מרדר), ירושלים תשמ"א; ט. שלחן המערכות — דיינים, שומרים, הלואות. היה בספרית בית הכנסת הגדול בוורשא, ואבד בשואה; י. שלחן לעולה — הלכות התלויות בארץ, חלה, וביאור על הל' קידוש החודש.
סידר הגהות על ספר שערי זמרה של רש"ז הענע על פסקי טעמים לנ"ך, וכהשלמה חיבר שערי נעימה על טעמי איוב משלי ותהלים. פפד"א, דפוס ד"ר גרילא, תקכ"ו, טז ד', הסכמת האב"ד ר' גרשון. נדפס ע"י המדקדק ר' שלמה ב"ר יואל מדובנא שהוסיף את הערותיו. המחבר כותב שחיבר את הספר בילדותו, אך לא היה מסודר כראוי. כעת נתפנה לכך במשך שבוע, וסידרו באופן נאה. נדפס גם בתוך תלמוד לשון עברי של יהודה ליב בן זאב למהדורותיו.
לב שלמה, שו"ת וחקרי הלכה. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשל"ב, י, קעו עמ', לז סי', פקסימיל. ההדיר ר' חיים שלום פרוש. הקדמות מר' מנשה רפאל ליהמן שבאוספו נמצא כתב היד שהיה אצל המנח"א, ומהרב שילה רפאל שעמד על דרכו בהלכה. בדרך כלל בלי שמות השואלים. חתימתו: שבמ"ה.
בין היותר חשוב למקומות: ביאלא, סוכטשוב וסלאווטיטש — גב"ע (א); האלי — ר' שלמה ב"ר משה הזומ"ץ (יד); טופליץ — הרב שמחה כהן פאפרש בתקי"ג (כא, כב); לונדון — ר' יעקב קמחי (יא יב). למה' ר' זכריה מנדל בראי"ל (יט), וממנו (כ).
מרכבת המשנה עה"ת, ביאורים ודרשות לפרשיות, הפטרות, מגילות ואגדות חז"ל. תשל"ה, טז, ש עמ', פקסימיל. בהקדמה מתאר ר' מנשה רפאל ליהמן את גלגולי כתב היד, שהיה אצל רבי שלמה חנוך מרדומסק הי"ד והגיע אליו. המהדיר ר' אברהם ביק עומד בהקדמתו על דרכו של המחבר.
נעים זמירות, חרוזי ל"ט המלאכות כמבוא פיוטי לשלחן עצי שטים. ל"ב בתים נדפסו בספר, ויתר הצ"ח נותרו בכתובים עד שההדירם אברהם בריק. מכון ירושלים, תש"ם, 32, קעו עמ', פקסימילים. בהקדמת מנהלי המכון תודה למסייעים. במבוא המהדיר: קיצור תולדות המחבר, ותיאור ספריו. יהודי שהחזיק בספר בירושה לקחו עמו לאושוויץ, ומסרו שם לר' בנימין אונגר שניצל. בהגרו לארה"ב נתנו בדטרויט לרב נחום דריזין, שמסרו לרי"ל ביאלר בירושלים. הוא ביקש מהמהדיר לפענחו. נדפס עמו: קונ' אבל השטים, על הלכות שמחות. היה עם שלחן התמיד, ונקרא תחילה מצודת דוד על שם אחיו. ההדירו ר' ישעיה קניג, ב, קיז עמ'.
חוג הארץ השלם על גבולות א"י, עם מפות ותרשימים. חיברו כנראה לקראת נסיעתו לארץ. היה בבעלות הרב בנימין פוקס מגרוסוורדיין, וניצל בשואה. רי"ל ביאלר מסרו להרב יצחק רוזנטל. חלקו ראה אור בספר הזכרון אדרת אליהו (ראם). ההדיר עם מקורות והערות: ר' שבתי דב רוזנטל. ירושלים, מכון הרב פרנק, תשמ"ח, קס עמ', מפה מקופלת, פקסימילים. בהתחלה קורות רב"צ ניס בארה"ב, נכד הנר"א, יליד סוקולוב, למד ברישא, מן הניצולים. במבוא נסקרים חשיבות הספר ותולדות מחברו. ייחסו לו את הספר עיטור סופרים, נוסחי אגרות, שנתחבר למעשה ע"י ר' שלמה ב"ר ישראל מלנצבורג, ונדפס במהדורות רבות החל משנת תס"ו. פרידברג רשם ראשונה את מהדורת המבורג תפ"ט ועד אחרונה בתר"ט, והנכון שנדפס גם בתרט"ו וד"צ בגרמניה תש"ז. הטעות היא במהדורת הוראדנא תקס"ח, בה נרשם בשער שהמחבר הוא בעל מרכבת המשנה. הרושמים שחיבר תיקון שטרות, מתכוונים כנראה לספר זה. מנו לו גם ספר צנצנת המן — על אגדות הש"ס, ומסתבר שזו טעות. הוא עצמו מנה את חיבוריו שבכתובים: דרושים על הפטרה, חי' הלכות, חי' גפ"ת, שו"ת, חי' הלכה ותוס', קהלת שלמה — דרושים, חילוקים על סדר הש"ס (ר"ר מרגליות ראהו אצל אחד במערב גליציה).
מרגליות, ד, 1302–1304; גליס, ח"ג, קג-קה, עם ביבליוגרפיה; אברהם בריק, סיני, סא, קסח-קפר, סו, רכח-רכט, סט, תתח-רעא, פח, רסה-רע, המעין, כא, תשמ"א, ד, 38–54, עם ביבליוגרפיה, ספר אביער, קסב-קעה, שנה בשנה, תשמ"ב, 416–420; יצחק אלפסי, יום השישי, ט"ז תמוז תשמ"ח, 29; הרב יואל קטן, המעין, כט, תשמ"ט, ד, 47-56.