ר' דוד ב"ר משה יהודה שליסל

מבורזוב ומונקטש (תרכ"ד–ת"ש)

נולד בצאנז בעש"ק ב"ח אייר (ולא בר"ח סיון, שאם כן היתה הברית באסרו חג) תרכ"ד (או תרכ"ו) לאביו ר' משה יהודה. הדב"ח היה המוהל והסנדק ביום א' דשבועות, וקרא לו מעצמו על שם דוד המלך. האמא זעקה אליו בישבו בראש השולחן שהדם שותת מאד, ואמר לה שתמשכן את השטרנטיכל שלה (לצדקה), ותרחץ את התינוק במים חמים. היא הסירה את המטפחת מעל ראשה, רחצה את הרך הנימול בחמין אף כי המילדת אמרה שזו סכנה, והדם נעצר. אחרי החג פדתה את המטפחת בחמישה זהובים, והדב"ח בירכה שזה הקטן יהיה ת"ח גדול ויאריך ימים.

בעל שכל בהיר והתמדה רבה, ומגיל ט' קראו לו העילוי. הדב"ח חיבבו מאד. כשעברו הוריו לטורנא, למד שם אצל הדיינים ר' מאיר ור' נפתלי ר' פסח'ס מח"ס טיב גיטין. בביקורו של השו"מ אמר עליו, שרואים כבר שהוא למדן גדול. עקב עקירת הוריו לרצפרט שבהונגריה הלך ללמוד בסטרופקוב, בישיבת ר' משה יוסף ט"ב לפני שנתקבל לאויהעל. שמו יצא לתהילה, ובן י"ז לקחו כחתן הגביר ר' דוד יהודה ליב טרטער מזבורוב הסמוכה. זו' הצדקת מרים רבקה ניהלה את הבית, ופתחה חנות קטנה להסיר ממנו את עול הפרנסה. נפטרה בת ס"ה אחרי סעודת פורים, בליל ט"ו אדר תרצ"ב, ונשא אחרת. התמיד ימים ולילות שלימים עד הבוקר, ניכר ביראתו ובריצתו למצוות, וביתו פתוח להכנסת אורחים ואהבת חסד. לא בא לחנות, רק בימי השוק כשהיה לחץ קונים. כשעמדו בני העיר על טיבו, מינוהו לראש הקהל מבלי שיבטל מלימודיו, והקריבו לפניו כל דבר הקשה. בטרם הגיעו לעשרים נעתר להם, להיות דומ"ץ וראב"ד ללא תשלום. כשישב לדין תורה עם האב"ד הרב משה ויס, העביר אליו את דמי הפסק. דחה הצעות רבנות, אבל ענה לשואליו מכל עברים. התשובות אבדו ונשרפו בתלאות מלה"ע א'. ברח אז לרצפרט לעשרה חודשים, ובשובו לזבורוב מצא את ביתו חרב.

בתרפ"ב נתקבל כראב"ד מונקטש, וישבו עמו הדיינים ר' משה שפיצר ור' מאיר זאב זלצר. פיקח עצום בדיני תורה, ושני הצדדים יצאו מרוצים בראותם כי האמת נר לרגליו. השתדל להשכין שלום מבלי לחייב שבועה. עם בואו יסד ישיבה גבוהה, והגיד בה שיעורים יום יום למאות תלמידים. היה כאב לתלמידיו, הסמיך יותר ממאה, והלך בשלום ובמישור עם כל אחד. כל שנה סיים את הש"ס והשיב לשואליו. הרב אליעזר סילבר מסינסינטי העיד, שהכיר את גדלו ע"י שהחליף שו"ת עמו. השיא לפני בנותיו את שלושת יתומות גיסו ר' מאיר טרשנבר דומ"ץ גריבוב. תיווך שלום בין חסידי בלז ומונקטש שיהיו יחדיו בקהילה. לא נשאר זכר למחלוקת הנוראה, והמנח"א הכיר לו טובה על כך.

נמנע מלהשיב בהלכות אבילות, כדי שלא להעמיק בהן. רק בענין נפטר בין השמשות הציג את תשובתו ותשובת המנח"א, ולבסוף זה היה נוגע לו לעצמו. ביום ד' שלפני הסתלקותו דיבר כרגיל עם ילדיו. ביקש מבתו הגדולה להגיש לו את התרופות ללב, ואמר לה שזקנו ר' יוסקי הקדוש יושב אצל המיטה. בצהרים כשנשפך עליו קצת, מנע את הרחיצה כפי שהיה רגיל, ואמר שבמקוה כבר ירחצו. אחה"צ שוחח עם בניו והסובבים אותו בדעה צלולה, ושאל מתי זמן ההדלקה אף כי לא היה ערב שבת. עצם את עיניו, רחש דברי תפילה, וכשאמרו לו שהאב"ד בא לבקרו פקח עיניו, הוציא את ידו לסדר את זקנו ופיאותיו, ונסתלק בפנים צהובות בסוף שיעור בין השמשות מיום כ"ד אד"ב לכ"ה בו ת"ש. שמרו יארצייט בשני הימים, כפי שהוא עצמו פסק להלכה. קובץ ההספדים שנאמרו עליו, נאסף לספר שד"ה בוכים שהיה בידי בנו רנט"ש. הבן רח"י חיבר זכרון ותולדות דוד על קורותיו ויחוסו. אבדו כנראה בשואה.

ילדיו: א. חיה אידל. נפטרה במונקטש בת נ"ט ביום ט' שבט תש"ד. נישאה לר' אלעזר הכהן דים הי"ד. חמיו השיב לו בסוף בית דוד. ילדיהם שנספו: 1. ר' שלמה. בתו הקטנה נעכא נפטרה ב' חשון תרח"ץ. נספה עם זו', שני בניהם, בתם גיטל זו' ר' שלמה ב"ר ישכר שטרן במונקטש ובניהם; 2. אסתר זו' ר' יוסף קליין ובניהם. שרדו: 3. שרה בניו יורק, זו' ר' יצחק צבי ב"ר איכל הי"ד ברקוביץ. נפטר בסידני בן ס"ב ביום ג' חשון תשכ"ח, ובניהם אברהם דוד ואיכל; 4. אפרים פישל. נפטר בניו יורק ביום ל' תשרי תשכ"ז; 5. רחל תחי' זו' הגיס ר' חיים יחזקאל ז"ל; 6. מלכה זו' ר' שמעון הכהן ברנשטיין. ילדיהם: חיה אידל זו' ר' איסר פישר הורי משה דב וגאלדע רחל; גאלדע צביה, מרים רבקה, משה אלעזר; 7. הגביר ר' משה יהודה בקרקס שבוונצואלה. זו' ריזל מלכה. ילדיהם: חיה אידל וחיים יצחק; 8. זיסל זו' ר' אשר זליג בלעיק. ילדיהם: יונתן אלעזור ואידל רחל; ב. פעסל הינדא. נפטרה בזבורוב ביום י"א אלול תרצ"ב. נישאה לר' יהושע השל גרינפלד. תשובה אליו: גיסו, נטע שעשועים, כה. נספה עם שני בניו הב' חיים יחזקאל ונטע שלמה ושלושת בנותיו; ג. גיטל. נפטרה פתאום בזבורוב בת י"ח ביום כ"ד כסלו תרע"ו; ד. ר' חיים יחזקאל רה"ק במונקטש; ה. פרידע זו' ר' אהרן ב"ר צבי הירש ברוין בסטמר. גיסו השיב לו: נט"ש, כב. נספו עם ששת בניהם ושתי בנותיהם. בנם ר' ישראל חיים נפטר בניו יורק בן ארבעים, ביום ד' חוהמ"ס תשכ"ה. נשא את פרידא בת ר' יהושע וייטל זיידנפלד הי"ד, ובנם אהרן יהושע; ו. רחל זו' ר' שלמה בנט בזבורוב, ב"ר מאיר מח"ס לקוטי מאיר א-ב, ב"ר שמואל מרדכי. חמיו השיב לו כמיול"ח בסוף בית דוד, וגיסו: נט"ש, ה. נספה עם זו', שלושת בניו וחמשת בנותיו, ובהם הבן ר' אפרים פישל, זו' צירל שנשא בתרצ"ה וילדתם; ז. ר' נטע שלמה ממלא מקומו במונקטש; ח. בריינדל זו' רב"צ פיקסלר מחוסט, ב"ר פנחס (ב"ר שמואל) וגיטל. נספו עם בנם ושתי בנותיהם; ט. מלכה בילא זו' ר' אברהם זילבר בניו יורק, מהדיר ספרי חמיו. בהקדמת ספר גן דוד מגולל את ניסי הצלתו: התחבא עם עוד יהודים י"ג שבועות במרתף בקור וברעב. כשנתפסו והועברו לקאשוי, איחרו את הרכבת האחרונה לאושוויץ. נשלחו לבודפשט, ונלקחו למחנה עבודה. גם בעיר עברו עליהם הרבה הרפתקאות, עד שניצלו עם ילדיהם. בסוף הקדמתו בסיפור תולדות חמיו, מציג ד"ת מזו' שאביה הביא ממנה בהיותה בת עשר. ילדיהם: 1. מרים רבקה זו' ר' יהודה יונגר, ובנותיהם שפרינצע לאה וגאלדע אידל; 2. גאלדע אידל זו' ר' זאב ברגר, וילדיהם: יקותיאל יהודה, מרים רבקה, דוד וצבי; 3. ר' משה, זו' חנה סילקע וילדיהם: מנחם צבי, דוד, אריה, גאלדע אידל, יחיאל יעקב; 4. ר' דוד יליד ת"ש. זו' פייגע שרה, ובנם יקותיאל יהודה.

אמרי דוד וכתר מצוות על תרי"ג מצוות, ח"א: קטו מצוות שבבראשית ושמות, עם הערות והגהות האבי"ד ר' ישעיה זילברשטיין. ווייטצען, דפוס תל תלפיות, תרס"ח, ד, פ ד'. מעבר לשער הקדמתו בה מביע תקוה להדפיס גם ח"ב עד הסוף, ואת שאר חיבוריו על סוגיות הש"ס שחידש בנעוריו. המסכימים: האבי"ד פעמיים (עברתי על כל דבריו ונהניתי מאד, כי ראיתי שהם בנויים על אדני השכל הישר... ובקיאותו עד להפליא); ר' משה גרינולד מחוסט פעמיים עם ד"ת; המהרש"ם עם ד"ת (ידיו רב לו בפלפול וסברא... דברים חדשים מאירים עינים הנוגעים להלכה); הדרכי תשובה; ר' משה וייס אב"ד זבורוב עם ד"ת (ראיתי והנה כולו מחמדים... בנה וסותר במלחמתה של תורה כאחד מן הגדולים); ר' אליעזר דייטש מבוניהאד עם ד"ת (ראיתיו יורד לעומקן של דברים, צולל במים אדירים). אח"כ שתי תשובות לירושלים: לאביו ולאחיו. בפנים המצוות, כשמצד אחד כתר המצוות למקורות בקצרה, ומולו אמרי דוד לפלפל בארוכה. בסוף הערות נוספות מהאב"ד ותשובות המחבר; תודה לגיסיו מסייעיו ר' משה טרטנר בזבורוב, ר' מרדכי טרטנר באויהל, ר' יוסף בלויגרונד בזבורוב, ור' ישעיה וייל בסווידניק; מפתחות ותיקונים. ד"צ בניו יורק, יצחק אייזיק גראס, תשכ"ח, בתוספת ד ד' בהתחלה לתולדותיו מאת חתנו ר"א זילבר, וד"צ גן דוד.

בית דוד, ח"א: י' מאמרים באגדה ומדרשי פליאה, ח"ב על כ"ה כללי פלפול של הפמ"ג בראש הל' שחיטה, עם הערות האב"ד ר"י זילברשטיין. וייטצען, דפוס תל תלפיות, תרע"א, כב, עד עמ'. מעבר לשער מעשה רב, כיצד נהרג זקנו על קידוש השם. כתב לו אביו כפי ששמע מאביו רנט"ש, ששמע מאביו ר' ליבש, בן חנה בת הקדוש ר' יוסקי מדזיקוב. המסכימים: האב"ד פעמיים עם ד"ת; ר"מ וייס מזבורוב עם ד"ת; ר"א דייטש מבוניהאד עם ד"ת (אמו"ר הגה"ק ר' מנחם א"ש כתב בהקדמה לספר אמרי בינה, כי ראוי באמת להדפיס ספרים, למען ידע דור אחרון במה עסקו אבותיהם, ולא לבלות הזמן בדברי ריק חכמות חיצוניות ח"ו). חליפת שו"ת בענין חליבה בשבת בינו לר"א דייטש, והסכים עמו ר"י זילברשטיין. פתיחת אגדה. בהקדמתו מבכה את אבדן כתביו בשריפת תרס"ט. בסוף תשובות לאחיו, לחתנו הראשון, למיול"ח, ולבחור עקיבא פנחס נכד החת"ס. חיבר הגהות זר זהב לירחון החיים ולספר נטע שעשועים שהוציא לאור בנו, ופירסם שם מחידושיו. ד"צ בשני חלקים הכוללים את ספרי בנו, ברוקלין תשמ"ז.

אחרי פטירתו הופיע גן דוד על ל"ט מלאכות שבת ותולדותיהן, שחיבר בשנת תרע"ד כתוצאה מלימוד שנים אחדות. כולל פרי הגן למקורות והערות, עץ הגן בפלפול להוציא הלכות, והגהות פרי נטעי שלמ"ה בתוך הגן מבנו המו"ל. מונקאטש, דפוס ר' אליעזר יחיאל קליש גרפיא, קיץ ת"ש, ט, סו ד'. ד"צ אחרי ספרו אמרי דוד, כשבסוף דף למזכרת צאצאיו. מעבר לשער דברי הבן למעריצי אביו. בהקדמת המחבר כותב שנדד במלחמה עם שמונת ילדיו, ורוב כתביו אבדו. בתרפ"א רצה להדפיס חיבור זה, וקפצו עליו יגונות במשפחה. פתיחת אגדה. בהקדמת בנו רנט"ש מבכה את אביו, וכותב שאחרי האבל מדפיס חיבור זה שהיה חביב לאביו, אף כי הפצירו בו שידפיס תחילה ספר שו"ת. מדף נט ד' תשובות. בסוף ד"ת מר' אברהם גוטסמן שסייע להדפסת הספר, שמות המסייעים בקנית גליון או מחציתו, סיום לש"ס, ושמות בני משפחת המחבר. נותרו בכתובים ספריו: דברי דוד, שו"ת רדב"ם, חי' הרדב"ם עמ"ס חולין, הון דוד, ויברך דוד, ועוד.