ר' יוסף יהודה ב"ר דב הלוי שטרזברג

מקוסוב (תקפ"א–תרע"א)

נולד בבוזנוב בשנת תקפ"א (או תקע"ד) לאביו ר' דב.

החליף שו"ת עם הבית שלמה שהעריכו, ובהמלצתו כנראה נתקבל בתרכ"א כדומ"ץ וראב"ד קוסוב. כיהן שם בחיי רבי יעקב שמשון ובנו רבי משה הגר שהיו רבנים ואדמורי"ם בעיר, זמן מה שימש בביתם כותב המכתבים וההסכמות. הידר במצוות, וכתב לעצמו ספר תורה. בשנת תרנ"ז עלה לירושלים, ונתמנה כחבר בד"צ החסידים. מהרי"ל דיסקין ובעל תורת חסד מלובלין הוקירוהו, ובני העיר רחשו לו כבוד רב. גר ליד ביכ"נ תפארת ישראל בו התפלל. ביתו המה שואלים בכל מקצועות התורה, ות"ח שבאו להציע בפניו את חידושיהם או לעשות שימוש הוראה. לא יצא הרבה מביתו, וחי בצער ובעוני. שיקע עצמו בתורה, ודחה הצעות לעמוד בראש מוסדות שונים. לא נענה גם להצעת הרבי מקוסוב להיות הממונה של כולל קוסוב. היה מעורה בחיי העיר, וחתימותיו מתנוססות על פסקים שונים בענייני הלכה, השקפה, וגדירת פירצות הדת והחינוך. הקים לקשישים ישיבת זקני תלמידי חכמים, ועמד בראשה. כשניצלו זאת לעריכת מגבית מיוחדת בארה"ב, חתם עם הרב יצחק שבדרון שלא קיימת ישיבה בשם זה. נפטר בן תשעים (או צ"ז) ביום ג' כ"ז חשון תרע"א, ויותר מאלפיים איש מכל החוגים השתתפו בלויתו. ספדו לו שבעה רבנים, ובו ביום נטמן בחלקת קוסוב בהר הזיתים. מצבתו נמצאה אחרי השחרור בתשכ"ז, ושופצה ע"י נכדיו.

בנו ר' זיידל שלמה דוד גר במאה שערים. עובד ה' כל ימיו, והקים משפחה מסועפת. נפטר ביום י"ט תמוז, וזו' שרה אסתר בר"ח כסלו. בנם ר' אברהם ליב נולד בקוסוב בתרנ"ד. בן עשר עלה לארץ, ולמד אצל סבו. שבעים שנה למד בישיבת מאה שערים, והיה מפקח של 'מנין שומרי התקנות'. נפטר ביום י"ג כסלו תשמ"ג. נשא את שיינא דבורה בת הרב בן ציון וזו' אלטא יוכבד צירל לווינזון, נפטרה ביום כ' אלול תשל"ט. בניהם ההדירו את ספר זקנם. (רשימה על אביהם: נכה שנשא סומית, לוי יצחק הירושלמי, מוסף מעריב, ח' טבת תשמ"ג, 26–25, עם תמונתו).

שו"ת יד יוסף, ח"א: או"ח. ירושלים, דפוס האחים שעהנבוים ושותפו רא"א זאנענפעלד, תרנ"ח, יז ד' ושני שערים, מד סי'. בשער מביע תקוה להדפיס ח"ב, ופירושיו לתורה ולתהילים. חכמי ירושלים עיינו בספר, והוטב בעיניהם. ח"ב על יו"ד אה"ע וחו"מ, דפוס רי"ד פרומקין, תרס"ג, ג, מב, לו ד', קב, יח, לח סי'. אחרי פתיחת אגדה ההסכמות: האדר"ת עם ד"ת (אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו... יהודא יעלה פנינים ממצולות ים התלמוד והפוסקים, מסיק שמעתתא אליבא דהלכתא... דרכו ישרה בפלפול ובסברא להלכה ברורה); רא"ש הלפרין מלבוב בתרנ"ו (אקלע לאתרין גברא רבה בתורה ויראת ה' אוצרו... ובהלכות מקואות ראיתי שכתב כמה ענינים ישרים, קרובים למרכז האמת במטעמים כאשר אהבתי). בספר שקיל וטרי עם גאוני הזמן, ומביא מתשובותיהם ומה שהסכימו עמו. מדף כה ע"א השמטות לד"ח שו"ע, ז, כו, ג, ג סי', ובס"ה רמד. בסוף מפתחות ושתי תשובות. ד"צ ע"י נכדיו עם הוספות מכתבי עת, תולדותיו מאתי ומפתחות, ירושלים תשמ"ח.

בתרע"א העתונים: החרות, כ"ח חשון, 3; היהודי, י"ד כסלו; מוריה, א' כסלו; ברדנוב, 82; בשעריך ירושלים, 210–211; הגאון מלובלין התורת חסד, 49, 188.