ר' יצחק (איציקל) ב"ר אברהם שור

מגוהדיץ (ת"ס–תקל"ה)

בנו של ר' אברהם (אב"ד זמיגרוד), נכד נכדו של ר' נפתלי צבי הירש שור (סי' ח), אבי התרי"ח וזקן זקנו של התבר"ש. אמו אסתר בת ר' ר' אברהם ר' ליזרש מליסקא אב"ד ומיגרוד ודוקלא, לפי רישום תאריכי המשפחה בכריכת ספר תהילים (סי' כד). חתם מליסקא, וכנראה נולד בה. שנתיים מ"מ בקליש, ומדי שבת דרש בפלפול עצום לחידוד התלמידים כמנהג הדור. סיפר שחידש בש"ס תקכ"ו חידושים ארוכים מבלי לכותבם, כי ביכר את הדרך הישרה לבירור ההלכה. רבה של גוודיץ ועל שמה נקרא.

פאר גאוני זמנו, קדוש ופרוש, עוסק בתורה יומם ולילה, ומהדר במצוות. גדול גם בקבלה, והניח כתבים במקצוע זה. מן השמים שמרוהו מהכשל בעון, וסייעוהו לנצח מין שהתווכח עמו. השו"מ סיפר כי הבעש"ט ביקר אצלו ג' פעמים. בראשונה לשמשו, ובשניה להמתיק עמו סוד בענינים עילאיים. בנו חיפש מקום בעליה כדי להקשיב, אלא שנפלה עליו תרדמה. ביציאה אמר הבעש"ט הילד ישן, וכך כתבו אח"כ על החלון שמול פתח העליה. בשלישית להודיעו שאליהו יבוא הלילה ללמוד עמו, ודחהו באמרו שלא יבטל רגע מלימוד תורה לשמה. לא נענה להצעת רבנות בעיר גדולה באשכנז. תקנותיו בגוודיץ נשתמרו עד לשואה. כ"ח שנה כתב בעיר בשמאלו, עד שגם זו שבתה. אמר שהוא בן גילו ובר מזלו של בן משפחתו התבר"ש, ושניהם נפטרו מיסורי אותה המחלה. החלמתו ממחלה בתקט"ו נזכרת בסי' כ. נפטר ביום כ"ט (ולא ל) שבט תקל"ו. בצוואתו נאמר שהעובר עליה לא יוציא יומו. שני בעלי מלאכה לא נזהרו, ובתרצ"ד השתטחו על קברו להצלחת מועמדם ר' יעקב לייטר מלבוב לרבנות המקום. האחד שנכנס החליק אותו יום ברחוב ונפטר, והשני שחיכה ליד הגדר נפטר לפני עבור חודש.

ילדיו: א. ר' יעקב אב"ד פאטיק, אבי עטל זקנתו של הרב אבנר כתבן מהדיר ספרו; ב. ר' אברהם אב"ד בוקרשט. אחד משניהם הוא חמיו של הגביר ר' יושע אקסלרוד, אבי ר' יצחק לינדן אב"ד בקשבין; ג. זו' הצדיק ר' קהת שור בן אחיו. אולי היא שנפטרה עם אמה במגיפת תקל"א. נכדו מזיווו"ר הוא רי"ל קופילטיס כותב מגילת היוחסין של משפחתו, ומזיווו"ש גיסו ר' קהת שנשא את חנה בת ר' אפרים פישל קופילטיס.

בח שור ח"א, שו"ת וחידושים. סודר ע"י בנו ר' יעקב מפאטיק. הוגה והובא לדפוס ע"י נכדו ר' אבנר כתבן אב"ד בראיולוב וקריובה ברומניה וכעת ברומניק-סרט. קאלאמעא, דפוס ר' אלטר טייכער, תרמ"ח, ז, צב ד', מז סי'. המסכימים: השו"מ בתרל"ג עם ד"ת למהדיר אב"ד קריובה (היה מפורסם וגדול בדורו כאשר העיד בנט"ש, אה"ע, עב: חכמים שבדור, ועילא מנהון הגאון פאר זמננו...ראל"ה מסטניסלב כתב שראה הקונטרס שכתב, הפליא עצה הגדיל תושיה באריכות, ותקרב עצת קדוש ישראל, ועתה אנן מה נענה בתריהו, ראש ב"ד אמר מקודש, ואנן נענה אחריו יקודש מקודש...הרבה מקונטרסיו שלטו בהם ידי זרים ונגנב או נאבד...לא צריך לעדות שכבר קדשוהו שמים); ר' ישעיה שור מיאס בתרט"ז לש"ב בעברו בסאניוואץ (ספרו של האדם הגדול בענקים, דו"ז הרב הגאון הצדיק המפורסם, לפניו נגלו כל שערי תורה בנגלה ונסתר, וחכמי דורו היו משכימים לפתחו קדוש יאמר לו...ואם יגזור ד' עלי בחיים בעת ההדפסה, אוי אעשה הקדמה ארוכה); בתרמ"ח רי"א איטינגא (גברא רבה ויקירא, אספקלריה המאירה, הגאון החריף העצום תפארת ישראל, צדיק קדוש וטהור...מעודי שמעתי מספרים תהלתו); רא"ב קלוגר לידיד לבי מימי הנעורים וידיד בית אבא (הגאון האמיתי מופת דורו, אביהן ורבן של ישראל, הנודע בשערים כי הוא מגאוני תקיפי קדמאי, וביתר שמעתי מפה קדוש אאמו"ר, שסיפר לי מגודל חריפותו ובקיאתו ורוב קדושתו); ר"י שמלקיש (מהמעט אשר ראיתי נוכחנו לדעת כי מחברם אדם גדול). רשימת המנויים מגליציה ומרומניה, ובהם רבים בני משפחת כתבן נכדי המחבר. בהקדמתו המליצית של בנו מעתיק הכתבים, מספר בשבחי אביו בקינה שנשא עליו ככלות השבעה ביום ז' אדר. כמו"כ קינה על הג"ר אריה ליב מטרנוב ידיד אביו עמו למד בצעירותו י"ד שנה, אב"ד בכמה קהילות ומתקל"ה בקראקא בה נפטר ונטמן ביום ח' ניסן תקל"ו. הבן מספר שבהעתיקו את הכתבים והוסיף מחידושיו המשולבים בפנים, שלחם אביו לרעיו וכך אבדו. חלק ניטשטשו בדירתו הדלה. במגיפת הדבר בתקל"א יצאו כל בני קהילתו לשדה, והוצרך לשרוף את חפציו מחמת הסכנה. שם נפטרה זוגתו ובתו עם כל ילדיה. רצה שיודפסו חידושיו, אך לא הפציר, ולא כתב הקדמה או נתן שם. תיכנן לעבור שוב על כתביו לצרפם הואיל והופרע תכופות בצורכי קהילתו וריבוי שואליו, אלא שלא הספיק. בהקדמת הנכד המהדיר מסדר את תולדותיו, כפי ששמע מזקנתו שגדלה בבית המחבר ומהשו"מ. עוד מוסר על גלגולי הספר.

הניח כתבים רבים שבהם חיבור על הש"ס, ונתפזרו משמת בנו בלי ילדים. ר' קופל דומ"ץ ויזניץ אמר לש"ב המהדיר, שהיה בגוודיץ ארגז מלא חידושים נפלאים, ובהם ל"ו גליונות על סוגיא אחת. גם בקיטוב היה ארגז מלא כתבי יד של המחבר, וחלקם נשרפו, נאבדו או נגנבו. על קונטרס אחד מצא חתימת מי שהדפיסו על שמו. ספר זה היה בידי זקנתו, וכשהשאילתו פעם — ראתה כשהוחזר שחסרים בו דפים. מאז השאילה רק כסגולה לחולים וליולדות. כשנזדמן אביו לפונדק אחד עם מהרי"א"ז מסטרי רצה לתת לו שטר על אלף גולדען שימסרהו לו להדפסה, ומיאנה חמותו. נתנה אותו כדורון דרשה למהדיר, כשנשא בתר"ו את בת הנגיד ר' יוסף פלעשיר מטלומטש וקיותה שהוא ידפיסו, אלא שבמהפכת תר"ח אבד רכושו. המהדיר שלח ידו במסחר, וכשאבד כספו יעץ לו גדול אחד לשוב לאהל תורה כאבותיו. בביקורו בתרל"ג אצל השו"מ האיץ בו להדפיס, היה מוכן להלוות מאה ריינש ראשונים, וקרא כבר למדפיס, אלא שלא השתווה עמו. הציע לו להדפיס תחילה מהדו"ק בת ג' גליונות, וכשיתפרסם בעולם יבקשוהו המדפיסים למסור להם גם תנינא ותליתאה. עדיין נרתע מאין יבוא עזרו, עד שבעת המריצוהו בניו אליעזר ויוסף לבצע זאת, ובנסיעתו הראשונה לבוקרשט קיבץ חמש מאות שקל. מבקש להמציא לו כתבי יד מהמחבר, מתנצל על השגיאות כיון שלא היה במקום ההדפסה, ומעתיק את נסח המצבה בעת השתטחו עליה בתרמ"ז. בסוף הציג אחדות מתשובותיו ולוח הטעות. בקולופון מביע תקוה להדפיס גם חלקים ב-ג.

בתשובותיו שאלות גם מאשכנז בגרמנית, ומירכתי צפון קרית מלך רב (פטרבורג?). בין מריצי השאלות אליו גם התוספת שבת ורצ"ה הגאון צבי בהערצה רבה. השיב גם לר"א פישל (סי' כג), ולר' משה מסטנוב מח"ס משמרת הקודש, וזולקווא תק"ו (לב, לז). על ברכת החמה בתפ"ט (כז).