משיניבה ורווה (תקפ"ד–תרס"ו)
נולד בלבוב בשנת תקפ"ד לאביו ר' שמואל (בהקדמת ספרו כותב עליו, שכל גדולי וצדיקי דורו העידו עליו, שפחד ה' והדר גאונו לוהטים בקרבו כלפיד בוער), בנו של ר' שמחה "הגדול" מלבוב, ב"ר משה אב"ד בוליחוב ווריטשוב (י"א ששניהם אחד, ונקרא ר' משה שמחה), ב"ר אריה ליב בנו של רח"כ מלבוב.
בן תשע אמר חידוש נפלא לאב"ד הישועו"י, ונעלב כששאלו הרב אם ראה זאת בספרו ישועו"י. אח"כ משראה שאין זה בנדפס אלא בכתביו, שלח לפייסו וחיבבו מאד. אמו אסתר זלדה הביאתו אל אחיה הגביר ר' עזריאל מאיר גראדשטיין בלובלין, ובן י"ז נשא את בתו גרונא. חמיו היה למדן מפורסם, יועץ מחוכם, סוחר נאמן, ומחותנם של גדולי הדור. אביו ר' אהרן בא מחמילניק פלך לובלין, ואמו נכדת רח"כ.
נשא את רויזא נכדת הרבי ר' השל. שם משפחתו היה ליפשיץ, אך משראה שאחדים נתמשכלו, שינה את שמו לגרודשטיין. ניהל בית גבירי מפואר בלובלין, והיה מראשי הקהילה. נפטר ביום ט"ז תשרי תרי"א.
ילדיו: א. ר' פישל. נשא את באשע בת רעק"א; ב. ר' יעקב. גר בוורשא ובברדיטשוב, ונפטר בתרע"ח; ג. עכסה זו' ר' אברהם יוסף ברודא; ד. בתיה זו' רבי יהודה אריה ליב איגר בעל תורת אמת, ב"ר שלמה ברעק"א. האב המתנגד ניסה לשוא לשכנע את בתו להתגרש מבעלה, ולעשותו סוחר. גירשם מביתו וגרו אצל האב"ד ר' משולם זלמן אשכנזי, עד שתיווך עם ר' יצחק מוורקה פשרה שיגורו במעונם; ה. גרונא (משפחת ברודא, 67–68).
סמך לשולחן חמיו בלובלין, ועשה חיל בלימודיו. תלמיד מובהק לאב"ד ר' דוברוש אשכנזי בעל נודע בשערים, שעיצב את דרך לימודו וחידושיו. הורה לו לעבור תחילה על כל הש"ס כסדר, עם רש"י, רי"ף, ר"ן ורא"ש, ורק אח"כ להתחיל לפלפל בתוספות בהם הצטיין במיוחד. תלמידים נהרו מכל עבר ללמוד אצלו, ונעשו גדולים מפורסמים. במקום המרפא קרניץ, השתעשע בד"ת עם הגר"ח מבריסק. אחרי חמיו החזיקה בידו אחותו הבכירה מרים, ולא רצה לקבל רבנות. התקרב לדב"ח כחסיד מובהק, ובתרל"ב לערך נשמע לו לקבל את רבנות שיניבה בה כיהן שבע שנים. כשש רבי יחזקאל שרגא מא"י ובא מסטרופקוב לכהן כאדמו"ר בשיניבה, אמר שאינו רוצה להורות בפניו. נענה להצעת רוה רוסקה על כס רל"י שור שנפטר בתרל"ז, וכיהן מתרל"ט כשלושים שנה. נודע בצדקותו, יראתו וחסדיו. תל תלפיות לשואליו, ומגדל עוז להגן על היהדות מרוחות זרות.
בעיר השתבחו בו מאד. בידידות עם מהר"י מבלז שכיבדו לשבת ראש באסיפות חיזוק הדת, ומסר לו את צוואתו. בליל שבת האחרונה התחזק ויושב על מיטתו, בהשתיקו את הנוכחים שרוצה לשמוע קידוש מהדב"ח. אור ליום ב' התאמץ לרדת מהמיטה, לקבל בהתלהבות את פני הדב"ח. שב למיטתו להתפלל ערבית, וכשהגיע לשמע ישראל בקול רם, נפטר ביום י' שבט תרס"ו. ידיעה על כך במחז"ה, כ"ח שבט, 5.
בלובלין נפטרו ילדיו קטנים, ובתו ביום חתונתה. נותר לו רק ר' שמואל ראב"ד רווה, שנשא את חוה בתו של המנ"ח מזיווגו השלישי. צילום התנאים בחתימת המנ"ח, נשלח למערכת מוריה. נפטרה צעירה בהניחה יתומים קטנים: 1. ר' יוסף חיים ראב"ד רווה; 2. ר' עזריאל מאיר אב"ד מילניצה; 3. ר' אברהם ראב"ד רווה. הסכים בתרמ"ה על וזאת לפנים בישראל. משנישא שוב נולד לו: 4. ר' יהושע אב"ד חורוסטקוב. פרטים אודותם בסוף שו"ת רח"כ תשמ"א.
דר"ך המלך, פירוש קצר וארוך על הרמב"ם. ח"א, לעמבערג, ר' אליעזר מארגאשיש, דפוס פ. בנדרסקי, תרנ"ב, ג, קכז ד'. החסידים רגשו כי אין זה מקובל לרמוז בשם הספר את שם המשפחה, ועל כן הדפיס בראש כל עמוד: ר' דב כהן. בהקדמתו באגדה כותב כי הספר נתחבר בלמדו סוגיות הש"ס, סידרו על הלכות מדע אהבה זמנים עם הפנים, ומקוה כי יועיל לתלמידים. מזכיר את הוריו וחמיו, ומציג ד"ת מאביו.
בסוף מפתחות מורה דר"ך, שערך נכדו הרך ר' יוסף חיים. ח"ב, תרנ"ד, ספר נשים וקצת הל' מאכלות אסורות ושחיטה, קכב ד'. בסוף הקדמת האגדה — ד"ת מחמיו. בחתימה קיוה להדפיס על עוד שנים מספרי הרמב"ם, אלא שבשואה אבדו שני החלקים עם כרך שו"ת שלו. בהתחלת המפתחות ד"ת ממסדרם. בסוף תשובה מהמחבר. ד"צ בברוקלין תשכ"ו, עם הקדמת נינו ר' יצחק מאיר לתולדותיו.
תשובות אליו: אהל יהושע, ח"ב, קמ בתרנ"ב (על ספרו); ברכת רצ"ה, קיד בתרל"ד לשניובה (בישובו בד"ת עם הרב מנרול על חזקת רבנות); דברי שמואל (מודלינגר), יד; דברי שמחה, ח"ב, יד, טז בתרס"ג; מהר"ש, ח"ד, פ בתרל"ה; תלמידו, פתחא זוטא, או"ח, ד, אה"ע, כ (וממנו) בתרל"ח–תרמ"ב; שו"מ, תליתאה, ח"ב, נג ללובלין. תשובתו מתרמ"ג לר' יהושע פלק זאב וולפזון ור' פנחס שפירא מפולטושן עם קיצור תולדותיו, כר"ש, ניסן תשמ"ג, יא-טז. תשובתו מתרנ"ב בספר מח' שדה יהושע, מד. מכתביו: לייטב לב בתרמ"ו, מלחמת מצוה, סיגט תרמ"ט; לכנס רבנים, מחז"ה, י' אדר תרס"א, 1; נגד הציונות, דובב שפתי ישנים, ח"ג, רט-רטו.
רווה, 78, 86–88; זכרונות המאור, ח"ב, רנו-רנח.