ר' אברהם שמואל ב"ר ישראל רנד

מלונדון (תרע"ז–תשל"ח)

נולד בברלין בר"ה תרע"ז, לאביו ר' ישראל שעבר לשם מלימנוב בפרוץ מלה"ע, אל אביו ר' מנחם ישכר שכבר גר שם. למד בת"ת אצל ר' איתמר, ואחה"צ בת"ת של חיים טוביאס. הסתופף בצל הת"ח ר' מנדל אושפיצינר (מחשובי חסידי אלכסנדר, חזר פעמים רבות על הש"ס, נטמן באי"י), ורבי ישכר בריש רובין מדומברובה. בית הוריו אכסניה לצדיקים שבאו מגליציה, ובמיוחד הכניסו אביו תחת כנפי מהר"א מבלו. נתיתם מאביו, ואמו התמסרה לחינוכו. לבקשת האדמו"ר מרדומסק שלחתו בן י"ג לישיבתו כתר תורה בסוסנוביץ, וגר שם אצל הג"ר דוד משה הכהן רבינוביץ חתן האדמו"ר שגידלו כבנו. מהימים הנוראים תרצ"ב נסע תכופות לבלז, ומהר"א קירבו מאד. עבר ללמוד אצל רד"ב מטשבין שהעריכו ביותר, והסמיכו להוראה. בשובו לברלין המשיך בהתמדתו בקלויזים שבעיר, ובלילה אמר שיעור גפ"ת. השתעשע עם דוד אמו רח"י ירוחם מאלטשטט בעת שביקר בביתם, ואח"כ שלח לו היתר הוראה. בתרצ"ט נמנה עם המגורשים לזבונשיין, וגם שם הרביץ תורה – עד שדודו ר' שלמה שלח לו ויזה לאנגליה וניצל.

קבע את לימודו בישיבת תורת אמת של הרב משה שניידר, ואף בתקופת ההפצצות לא ירד למקלט. דמות מופת של חסיד מהדור הקודם, למדן וצדיק. דקדק ביותר במצוות ובכשרות המאכלים, בדרך אבות ללא שינוי. בגלל היותו מיראי הוראה דחה הצעת רבנות, וענה לרבי מליעז לכהן כר"מ בישיבה שפתח בעיר סטיינס הסמוכה. בתש"י נקרא לכהן כראש ישיבת מתיבתא בלונדון, והעמיד בה תלמידים רבים כשלושים שנה. שהה כל היום בישיבה, ודאג לחינוכם ולצורכיהם של התלמידים. היה לו בלילה שיעור בקבלה עם רש"י רבינוב. בשנתו האחרונה חלה ונותח ברגליו. יום אחד שב מלימודיו לביתו כשהוא חש ברע. בירך שהכל על מים, נפל עם שטף דם בראש, ונפטר למחרת ר"ח שבט תשל"ח. המונים השתתפו בלוויתו, ונטמן ליד הרבי משאץ.

נשא בתש"ו את גיטל (תרפ"ב – ט' אלול תשמ"ח), בתם של ר' אליעזר יונה גינזבורג מוינא ב"ר צבי מאיר ורבקה שנספו ביום כ' אד"א ת"ש, ושל פרל בת ר' יקותיאל צבי ורייזל, נספתה בתאונת דרכים ביום כ"ח ניסן תשט"ו. ילדיו ת"ח ומרביצי תורה: א. זו' ר' שמעון הירשלר; ב. זו' ר' יעקב יהושע ברנדר; ג. זו' רח"ה גולדפינגר; ד. זו' ר' אהרן פריזל; ה. זו' ר' משה ליבר; ו. זו' ר' נפתלי פנחס ענגלנדר; ז. זו' ר' חיים אהרן וולקנפלד; ח. ר' ישראל מאיר; ט. זו' ר' דוד לורנץ.

שמן ראש, חידושים וביאורים עמ"ס שבת, ומעמ' קה תשובות בהלכות שבת. ירושלים, דפוס חורביד עזרה, תשמ"ג, ד, קמו עמ'. בהקדמת משפחתו מספרים בשבחיו, ומודים לעורך הרב שלום משולם ווינברגר מטשאבא. מקוים להוציא גם את יתר כתביו.

המסכימים: רי"י וייס (הכרתיו רבות בשנים, אברהם זקן ויושב בישיבה, ומרביץ תורה לעדרים במסירות ואהבה); רח"ד פדווא (ראיתי את אשר ידעתי מקדמת דנא, כי רב כוחו בחריפות ובקיאות בפלפול וסברא); ר"ש ווזנר (מכירו הייתי לשעבר בתור ת"ח עצום מאד שייף עייל... וגם ידוע שגאוני צדיקי ישראל חבבוהו מאד); ר' אלחנן היילפרין (חזיתי בחור צורבא מרבנן כבן ח"י שנים, שגורים על פיו כשמונה מאות דף גמפ"ת ומסכת עירובין בתוכם). אח"כ הציגו היתרי ההוראה שקיבל מדודו רח"י ירוחם בתרצ"ט, ומרבו רד"ב מטשבין בתשי"ט כשהוצעה לו רבנות קהילה באנגליה, וכן מכתב תנחומין מהאדמו"ר מסטמר בתשל"ח. לתולדותיו והנהגותיו הופיע קונ' אש"ר האיש, ירושלים תשמ"ט, פ עמ'.