מקראקא (תר"ע–תש"ך)
נולד בקראקא בשנת תר"ע לאביו ר' חיים ולאמו פעסיל. למד בהתמדה בישיבת רצ"ה אייזנשטט חתן האב"ד, ומגיל י"ט החל לכתוב את חידושיו. נסמך ע"י הדומ"ץ ר' שבתי ר"פ, ובשליחות חכמי העיר הרביץ תורה בסביבה. נשא בתרצ"ד את שרה תחי' בת ר' שלום לרנר ראש השובי"ם באנטורפן, ועבר אליו. בפרוץ מלה"ע ב' נמלט עם משפחתו למחנה הפליטים בוריגון בשוויץ, והתבלט שם במדנותו ובמידותיו. עבר למחנה ויטנברג בו לימד בישיבת הרב יהונתן שטייף. בתום המלחמה שב לאנטורפן, והתידד עם הרב אליעזר סילבר שביקר בעיר וקרא לו עילוי. בתשי"א עבר לריו דה זנירו בברזיל, והמשיך בלימודיו. נפטר ביום ח' אב תש"ך, והניח דור ישרים. בשריפת ביתו בתש"ז כלו רכושו וכתביו, ובנס ניצל עם זו', בנותיו ובנו חורגו. שרד: דרך הנשר, חידושים וביאורים בדברי הרמב"ם ובסוגיות הש"ס. בעמ' קה שער: דבש בפי, דרשות בענינים שונים. ירושלים תש"ן, קמח עמ'. בהקדמת נכדו ר' שמואל שינהוט מטלז סטון מפרט תולדותיו. מודה לאחיו ר' דב בריש שעודד ההדפסה, ולרב חיים יוסף אקרמן שערך את הכתבים. בהקדמתו לספר הראשון כותב המחבר, ששיחזר את הדברים מזכרונו במחנה בשוויץ בלי ספרים. בהקדמת השני כתב, שרשם את הדרושים באנטורפן.