ר' יוסף (יוסל) ב"ר מנחם מנדל רייך
דומ"ץ ומוהל ברישא
מרישא (תר"ן*–תש"ג*)
בנו השני של ר' מנחם מנדל דומ"ץ רישא. מקושר לבית צאנז, ונסע לרבי מצשינוב כחסיד מובהק. יצא ונכנס אצל כל האדמורי"ם בעיר. תורתו אומנותו, בקי ובעל זכרון מופלא. אחרי נישואיו — רב בעיירה הסמוכה לרישא. בשובו לעיר — אחד משני המוהלים במקום. קבע את תפילתו בקלויז הגדול, והיה שם בעל תפילה מעולה. לימד בו פרשת השבוע, וערך סעודה שלישית. התפרנס ממלמדות לבחורים מופלגים ברמה גבוהה. פתח את שיעוריו בשיחות מוסר ומעשיות צדיקים, ונודע כמחנך מובהק. לימד בביהמ"ד, מכיון שהיה פנוי בשעות היום. לבושו ומראהו עוררו כבוד. שערו אדום. התנגד פוליטית למפלגות, אך היה איש רעים לכל אדם. בפרעות תרע"ח קפץ מהחלון ורגלו נשברה, אך לא נגרע דבר מזריזותו בשל כך. הוצעו לו כמה רבנויות וסירב, כגון להיות ראב"ד קאשוי על מקום ר"ש ענגיל. אחרי פטירת אביו נתקבל רשמית כדומ"ץ רישא, ומצבו הכלכלי השתפר. הנאצים הכוהו על רגלו החולה ועל כל גופו, עד שיצאה נשמתו הי"ד.

תשובה אליו: חידושי מהרי"ו, דף כא ע"ב – דף כב ע"ב.
ריישער יידן, 182–185; שלמה טל, רישא, 101–102; פרי חיים, תשמ"ג, 315-318.
