הובא בתרמ"ו לכהן כדומ"ץ וויליצקה, אחרי פטירת האב"ד ר' יחזקאל שרגא פ"ת. החסידים שהיו הרוב בעיר הביאו את הרבי משינאווא, והוא פסק במחלוקת הרבנות לטובת נכדו חתן הנפטר, אך מכיון שהיה רק בן י"ז ועליו ללמוד, היה צורך לקבל דומ"ץ. מאידך צידדו הבעלי בתים בחתנו השני אב"ד גדוב. כעבור שנתיים סלקו החסידים את הדומ"ץ מתפקידו, כי כשהשיא בתרמ"ז את בתו בקראקא, הביא במשתה את פליאתו על מצב דורנו שקודם נהיים רבנים ואח"כ לומדים, וראו בכך פגיעה ברבי משינאווא (אוהב שלום, העברי, כג, רכח).
מקור: מאורי גליציה, חלק ד׳, טורים 777–778 · הטקסט הועתק בזיהוי אוטומטי מסריקת הספר וייתכנו בו טעויות