ר' אברהם אריה ליב ב"ר נחמן צבי (זיידא) רוזן

ממוסט ופולטושן (תר"ל–תשי"ב)

נולד ביגולניצה שליד צורטקוב ביום י"ז ניסן תר"ל, לאביו ר' נחמן צבי המכונה זיידא. מילדותו החליף שו"ת עם גאוני הדור. מתמיד גדול, ושו"ס בבלי וירושלמי היו שגורים על לשונו. נסמך מהמהרש"ם ומאחרים. נשא את שרה, בת ר' חיים יהושע שטיקלר דומ"ץ מוסט בן האב"ד ר' שמריה, ובעברו לשם סייע לו כדומ"ץ. ממנה ילדיו: א. הבכור ר' אליהו מאושפיצין; ב. חיה ליבשא בומבך מלבוב. נספתה עם משפחתה.

בתרנ"ז (ולא בתרס"א) נתקבל כאב"ד בוהוש ברומניה. כשפרצה בה מחלוקת ולא רצה להיות מעורב בה, עבר בתרס"א (או בתרס"ג) לרבנות מוינשט. אף כי היה נוח לבריות, עמד כחומת ברזל על גדרי היהדות, מול תקיפים ומקפחי פרנסתו. היה זה אחרי שנשא בשנית את טויבא בת ר' שמחה יואל לקסנר הי"ד מפוטיק, נכד הרב שמחה יואל רובינשטיין. ממנה נולדו לו: ג. ר' דוד משה הראשי של רומניה; ד. ר' זאב ב"ר משה יהודה אריה גוטליב אב"ד ליברפול וגלזגו, מהדיר ספר תשובותיו, ואליו: קי-קיב, קטו בתרצ"ט–ת"ש. בתרע"ב היו עמו כתבים רבים בהלכה אגדה ושו"ת, ובמסירות נפש הציל את חלקם מדליקה. במלה"ע א' שהה בבוקרשט, והפליא את ההמונים בדרשותיו. מתרע"ו (או תרע"ח) רבה של פולטושן עד תש"א, וגם כאן עמד בעוז על משמר חומות הדת בעיר. בתרפ"ט השתתף בכנסיה הגדולה השניה של אגו"י. בתחילת מלה"ע ב' ברח לבוקרשט, וגר בה מתוך סבל רב עם הגולים. שאף לעלות לארץ, ולא זכה. ביום א' דר"ה תשי"ב התפלל בהתאמצות נשמת כל חי, ובליל שני נפטר. מאמצים רבים השקיע בנו, לאפשר את העלאת ארונו לארץ כעבור חודשיים. נטמן בסנהדריה בירושלים ביום ד' כסלו, וספדו לו הרבנים הרצוג, אונטרמן וראטה. לידו נטמנה זו' שנפטרה ביום ז' כסלו תשכ"ד.

שאגת אריה ובאר אברהם, הספר שנשא בביהמ"ד הגדול ביגולניצה על רד"מ מצורטקוב, ומעמ' 76 דרוש אגדה בביהכ"נ הגדול, לכבוד הכנסת ס"ת בתרס"א לבית תפילת אבותיו. בשוליו באותיות רש"י חדו"ת באר אברהם שנוספו לו אח"כ, ונמלך מכוונתו לצרף עוד דרושים, תשובות ופלפולים מחיבורו. הביאו לדפוס אחיו ר' מרדכי, הוסיאטין, דפוס פ' קאוואלעק, תרס"ה, ב, פ ד'. בהקדמתו כותב, שבספרו הגדול איתן אריה יסדר את יחוסו המפורט. בביקורו בפפד"מ אצל קרובתו הגבירה מינדלע טולטשינסקא, שוחח עם הרב אלעזר מינץ. בספר ד"ת מצדיקים, מזקנו הסמיכת חכמים ומאביו. בסוף השמטות ותיקונים.

איתן אריה, שו"ת. ערך והוסיף הערות חתנו ר"ז.

ירושלים, מוסד הרב קוק, תשל"ו, י', שלב עמ', קמה סי'. בהתחלה תולדותיו, בהבעת תקוה להוציא לאור את יתר שרידי חידושיו ודרשותיו. הניח גם חיבור על מקואות. הספר גדוש בקיאות מדהימה בכל מכמני היהדות. דן גם בענינים ביבליוגרפיים, והוכיח שהנימוקי יוסף חיבר את ספר כלבו (סי' קל).

השיב למקומות: באיא מארע – הרב משה אהרן הכהן קרויס בתרצ"ט (קד); בוטושן – ר' יעקב בן הרב בתרצ"ט (מה); בוקרשט – ר' חיים ליב ש"ץ ביכ"נ המלבים בתרע"ד (סח); ר' ישראל קרניול בתרע"ד (סז); גורא־הומורא – ר' אליהו חיים רוזנבך השו"ב בתרפ"ה ואח"כ בוינא בתר"ץ (ט, כט); גלץ – הרב יצחק שפירא בתרצ"ו (ד, צא); דימינשט – ר' יעקב דב השו"ב בתרצ"ה (עז); דעש – הישיבה (יא); דרבן – הרב נחום שמריה שכטר בתרפ"ה (י); וינא – ר' יואל קרופניק (כד); וסלוי – ר' איסר הספר (קלג, קלד); זמושץ – הרב צבי הירש פרידלינג נכד רבי הירש מטומשוב, בתרע"ב–תרפ"ד (ו, קמג); יאס – ר' חיים ישראלוביץ בתרפ"ד (ג); ר' ישראל שוערמר בתרפ"ד–תרפ"ו (ד, טו); לספיץ – הרב חנניה יום טוב גולדמן בתרצ"ג (נג, נח); מוינשט – ר' אברהם דוד הכהן גרינברג בתרע"א (קלט); ר' זוסיא בתרפ"ט (כג); ר' ליבוש רובינזון ור' אברהם משה רוטנברג בתרפ"ח (יט); ר' שמואל זאב קליינמן שו"ב בפבריקוס בתרצ"ב–תרצ"ו (מט, נד, סה, סט, עב, עו, פ, צב); סיווען – הרב אפרים אלטר לנדא בתרפ"ד–תרצ"ה (א, ב, לח, לט, מא, מג, עג, עה, עט, קב); סיטשעל – הרב יחזקאל וידמן בתרפ"ח (כ); סרוצק – הרב יוסף לוינשטיין בתרע"ג (קמה); פולטושן – ר' ישראל טירר (ה); ש"ב ר' ישראל צבי רוזנבך בתרצ"ב (יז, נא); פיאטרא – הרב חיים יהודה ליב לעבעל בתרצ"ג (נז); פיטסבורג – הרב משה שמעון זיוויץ בתרע"ג (קמא); פריז – ר' אליעזר דיכטר השו"ב שו"ב-עת"ר (קכו, קכח, קלב); קונסטנצה – הרב יוסף שכטר בתרצ"ד (ס); קימפלונג-בוקובינה; רומן – הרב שלמה אייזיקזון בתרצ"ה–תרצ"ז (עח, צז). כמו"כ השיב אל: ר' אלטר דורף בתרצ"ב (מח, צג); ר' מנשה ראש (מ); ר' נפתלי חתן ר' ישראל שו"ב ור' חיים סמוטרישטש בתרח"ץ (צצ); ר' שלמה ברקוביץ בתרצ"ט (קה); ר' שמלקא ליבוביטש בתרפ"ח (כא).