ר' יעקב ישראל ישרון (יעקלי) ב"ר ברוך רובין

מסרגן (תרמ"ה–תש"ד)

נולד בזידיטשוב ביום ל' כסלו תרמ"ה, כבכור לאביו ר' ברוך אב"ד ברוזדוביץ. היולדת חלמה שהמהרי"א נגלה אליה, ואמר שיתתן לו שם יעקב כי יהיה חכם, וגם חמיה כתב לה כן. מחמת סיבה לא חשבו להיענות לכך, אלא שאביה רמ"מ מזידיטשוב הופיע פתאום לברית, וקרא לו את ג' השמות. ברבות הימים נקרא תמיד וישורון עם ו, וחתם יי"ו בגלל הגימטריה. בן תשע למד כבר הלכות מליחה. נסמך בתרס"ו מהמהרש"ם, ראל"ה מסטנישלב, ערוגת הבושם ורב"א וייס מטשרנוביץ. בן י"א אירס את (לאה) רעכיל בת רבי משה מושקוביץ מסוליצא שבמולדביה, וכשנשאה עבר אליו. יהודי המקום הפשוטים חיבבוהו בהוד מראהו ונועם הליכותיו. בעידוד הרבי מבלז נשא דרשות להלהיבם.

נסע עם אביו ללינסק, וביום ט"ו סיון [תוקן: י"ד סיון תש"ד ↓] תרס"ז נחתם לו שם כתב הרבנות. כשראשי הקהל פרסמו מכרז חדש לתפקיד, מחה על כך בגליון קמחז"ה מיום כ"א שבט תרס"ח, 7. האב מוסיף את עדותו שההסכם נחתם בפניו, הבן החזיק שם בהוראות, ואסור לקבל רב אחר מבלי לרדת לדין תורה, אודות יתרת הסכום שהתחייב לשלם לקהילה. לגירסת נכדיו בא כמועמד, ודרש שם בשבת יותר מד' שעות בכל המקצועות. ביום א' הוסכם לקבלו, והענין בוטל משנודע שהוא נכד הנו"א, וקבלה ממנו בעיר שלא להושיב שם מצאצאיו. בתרס"ט נתקבל כרבה של סוליצה, אחרי עזיבת האב"ד רי"ה באב"ד. נהג תקיפות בעניני היהדות, ונעימות כלפי כל אדם. זו' נפטרה בתר"ע בהותירה את הבת: א. חנה (כ"ב אדר תרס"ז – ח' תשרי תשד"מ), זו' רבי נחמן כהנא מספינקא בב"ב עליה: המודיע, י"א חשון תשד"מ, ה. נשא בתרע"ב את אלטא נחמה מלכה בת הרב חיים דכנר מסרט, נכדת הבעש"ט ותלמידיו. בתרע"ו נשבה ע"י הרוסים, ואמו השתדלה בראיון אצל הקיסר פרנץ יוזף שיוחלף בקצין רומני שבוי.

כששוחרר בא לססרגן בה היו חסידי זידיטשוב רבים. בקשוהו בתרע"ח שישאר כאדמו"ר במקום, ובנו לו בימ"ד מפואר. כשביקש רשות מהאב"ד ר' ישראל פרייגד – הסכים בתנאי שלא יפסוק כאן, ויבוא לשתי דרשותיו בשבתות דריגלא. רבים נהרו אליו לססרגן להתיעץ ולהתברך, ועל שמה נקרא. נתעטר כאב"ד גימעשדיטרא שבמחוז טשיקי בגליל העליון של טרנסילבניה, אך מינה שם מו"ץ הכפוף לו. בתרצ"ד יו"ר ב"ד של חמישה בדין תורה מסובך, כשרה"ק בגרוו"ד רצה לפטר את המזכיר. בתרצ"ט הציע לו הרבי מסטמר להיות נשיא לשכת האורטודוקסים הארצית, והשתמט בגלל רוב טירדותיו. ביתו פתוח לכל דכפין בכל שעות היום והלילה, ובתקופת מלה"ע ב' הכניס לביתו מאות פליטים. סיפק מאכלים כשרים לעובדי הכפיה שעברו בסביבה או שעברו ברכבת, ואף מסר להם את סעודות השבת שלו. ראש העיר כיבדו מאד, והזהירו מפני הגזירות המתקרבות. הציע לו משמר להבריחו את הגבול הסמוך לרומניה. מכיון שהמצב כאן היה טוב מבמקומות אחרים, לא נענה בגלל הסיכון שבדבר. הנאצים ריכזו את היהודים בגיטו, והתעללו בהם.

ביום י"א סיון תש"ד הוסעו לאושוויץ, והועלו על המוקד אור ליום ט"ו סיון עם שבעים נפשות מהמשפחה הי"ד.

בניהם ילדיו: ב. לאה זו' ר' יקותיאל יהודה גרוס אב"ד שאגאטאג וח' ילדיהם: חיים, הנדל, יוכבד, רויא בלימא, רחל, ברכה, ברוך וחנה; ג. הב' יוכבד. נפטרה בברגן בלזן בערב פסח תש"ה; ד. הב' שפרינצה. נספתה עם אמה באושוויץ; ה. ר' יוסף מאיר האדמו"ר ממיהפלווא; ו. ר' אשר ישעיה חתן הרבי מקרסטיר; ז. הב' שלום; ח. הב' חיה פעריא. שרדו: ט. ר' מנחם מנדל אב"ד מוזשאי בברוקלין; י. ר' שמואל שמלקא האדמו"ר מסוליצא בפר רקוביי; יא. ר' מרדכי דוד האדמו"ר מססרגן בברוקלין; יב. מירל גאלה זו' ר' שבתי מייזלש ב"ר חיים אב"ד סרוש, נכד צאנז וסיגט. רב ואדמו"ר בבימ"ד עדת סוכטשוב בברוקלין.

נותרו ממנו חמישה כתבי יד. במהדורות אור ישע תשל"ג ותשמ"ו נכללו: גליוני יוש"ר, הגהות וביאורים על או"ח יו"ד ואה"ע דפוס בלבן בלבוב שכתבם בעת לימודו, י, כה עמ'. בהקדמה נאמר ששו"ע חו"מ אבד, והגויים השתמשו בדפים לעטיפת מזון. מובעת תודה לר' אלימלך ב"ר נחמן כהנא מספינקא בב"ב, שטרח בהצלת הגליונות. מוצג פקסימיל כתב הרבנות מסוליצא בכתב ידו של חמיו הראשון, עם חתימות עשרות בני הקהילה. תולדותיו הועתקו מאלה אזכרה; מנהגי מהריי"ו סוליצא. נערכו ונסדרו ע"י בנו רש"ש, שכתב בפירוט את תולדותיו שבהתחלה. הובא לדפוס ע"י ר' אפרים פישל מושקוביטש גבאי בית מדרשו, סד עמ'. החל לכתוב את ההנהגות בשובו מאושוויץ, כשבשוליהם הערות וציונים. בסוף מודה לרח"ש פרוש שהוסיף מראי מקומות ותיקונים, וכן לבנו ר' יהושע ור' יעקב ישראל וישורון שהגיהו את הספר.

## ר' יעקב ישראל וישורון ב"ר מרדכי דוד רובין בנו של האדמו"ר מססרגן בברוקלין. רב קהל בריזדוביץ בברוקלין. נשא את רוזא בלימא בת רצ"ה הורביץ האדמו"ר מסטריזוב, וילדיו: חנה רחל, יהושע, חיים שלמה, ברוך, ושלום אריה ליבוש. ההדיר לדוגמא מחיבור רחב: תפארת זקנים, פרי מגדים או"ח סי' שט: דיני בסיס, עם פירושי מעין גנים ומעיני הישועה, וי"ג שכוללים המפורטים בהקדמתו. יוניון סיטי, דפוס אחים גרויס, תשל"ב, סג עמ', הסכמת רי"י וייס.