נתיתם בילדותו מאביו, ואמו נסעה עמו אל ר"מ מפרימישלן. סיפר כי אחרי שבירך את האמא, אמר לו שיש לקבל באהבה יסורים של אשה רעה, ורק שנים אח"כ הבין למה אמר לו זאת. ממופלגי הלומדים והחסידים בקלויז סטרטין בקלוש. נשא את שפרה בת אחד מהבעלי בתים, וכיון שרצתה לסייע בפרנסה, הקדישה זמנה למכירת שמרים על חשבון הטיפול בביתה. עני מרוד, ידוע חולי ושיעול, ולא היה יכול ללמד יותר מתלמיד אחד או שנים שלא הספיקו למחיה. הכניס אורחים רבים לביתו הדל, וכשזו' פרקה עליו זעמה, שמע בנחת ושחק. בהשתדלות אוהביו ורעיו נתקבל כדומ"ץ בעיר, ומצבו השתפר.
בניו: א. ר' אלקנה הבכור שמילא את מקומו כדומ"ץ קלוש; ב. ר' משה החריף. חלה ברגליו, וכשנסע לדרוש ברופאים בווינא קטעו אותם, וחזר עם קבים. עכ"ז לא פסק פומיה מגירסא, והיה בקי בד"ח שו"ע. אחרי הסדר ישב ללמוד עם אביו שו"ע חו"מ. נפטר כבן כ"ג. כעבור שנה נפטר האב בן ארבעים וכמה, ובתוך השלושים נפטרה האם.
תלמידו מיכאל ברוור, זכרונות אב ובנו, 87-89.