ר' דב (ברל) ב"ר יצחק קרניול

מלבוב (תר"ס–תרצ"ט)

נולד בשנת תר"ס לאביו ר' יצחק מחשובי חסידי בלז. המשפחה באה מווריש, והתיחסה אל ר' לוי יצחק שור אב"ד ליביטשוב נכד התבו"ש. כל אחיו נספו בשואה. בעודו בחור נסמך מגדולי הדור, ונתמנה כדיין בלבוב. ראו"מ שטייננברג כתב בתרפ"ו בהסמכתו: טיילתי עמו ארוכות וקצרות בכל מידי דאיתא בשאלה... ומצאתי בו ברכה, כי ראיתי שלמד ושנה הרבה, ויש לו לב מבין בשיקול הדעת.

חסיד בלז נלהב ותוסס, וכבר בבחרותו נתגלו מרצו וכושרו הארגוני. עלם יפה תואר, בעל עינים יוקדות ונפש חולמת ופיוטית. נושא חן בעיני רואיו, ואירגן הסעות מוזלות ברכבת מוינא לבלז. גולת הכותרת של פעילותו: יסודה וניהולה של ישיבת מחזיקי לומדי תורה בלבוב, אותה שאף להפוך לאחד ממרכזי התורה הגדולים בגליציה. בתום מלה"ע א' נרתם עם ראשי החסידים בעיר לשכור לה דירה, וגבאי ביכ"נ הסבלים "אקספרס שול" העמידו לרשותה אולם לימודים וכמה חדרים. למדו בה בתקופות שונות מאות תלמידים, כמחציתם מלבוב (בהם המו"ס ר' משה ליב לוין בירושלים), ויתרם מערי מזרח גליציה, מבתי חסידים וסתם יהודים. אמר בה שיעורים והוא בן עשרים בלבד, ועמו רמ"ם מובהקים. מחנך בחסד, והצית בתלמידיו אש של רוחניות וחסידות. התענין אישית בכל אחד מהם, וקירבתו עודדה אותם. כשעול הקיום נפל על שכמו, שיחר פתחי נדיבים בעיר, ובינתים צמחו כמה תלמידים להורות בישיבה. המשפיע היה החסיד ר' איסר שטולצברג עם מסייעים, והמשולח במדינה ר' נח מטישוויץ. יד ימינו של מהר"א מבלז, שאמר כי אביו השתבח בו שיש לו חסיד כזה, ונהנה לראות את פירותיו נסמכים להוראה, ונעשים שובי"ם ומוצי"ם. כשבא לשולחנו של המהר"א, היה מראשוני הנקראים לקבל שיריים.

בידידות עם אחיו אב"ד בילגוריי שהתכתב עמו בחיבה. אירגן כל שנה סיום הש"ס, והרים את כבוד התורה והיהדות. חביבם של הקהל גם ממחנות אחרים.

נשא בתרצ"ב את רייזל בת ר' יהושע רובינפלד מצירייך, נפטרה בת"ב תשמ"ה. גם בצירייך נודע כאיש תפארת רב חסד, ואמרו שלא החזיק אצלו מעות, כי הכל חילק לנזקקים. כל היום עסק במשלוח מעטפות צדקה לעניי פולין. תמך במיוחד במחברי ספרים, ונרשם במנויי מדרש יונתן תרצ"ג. נפטר ביום כ"ח טבת תרצ"ט. ילדיו: א. שרה ע"ה זו ר' ברוך המר בלונדון; ב. הנדיב ר' יצחק בצירייך. מחזיק כולל בלו בירושלים על שם אביו; ג. ר' יהושע בלונדון.