ר' אשר ב"ר אברהם קלינמן

מדוברומיל (תק"ס*–תר"ך*)

נולד בליטא לאביו ר' אברהם (נפטר לפני תרי"א), שנולד בווילנא לר' אשר אנשיל (נפטר לפני תקע"א) והיה מ"מ כמה קהילות ברייסן (לפני בנו: אב"ד בקהילות חשובות) ולבסוף מ"מ במינסק. בסוף ימיו נסע לא"י עם זו' שפרינצא, נפטרה לפני תקצ"ז. חיבר ספר נדיר: עמוד הימיני ח"א, דרושי מוסר על ז' עמודים: יראה, תורה, עבודה, גמ"ח, ענוה, תשובה, הספרדים. מינסק, דפוס ר' שמחה זימל ב"ר יחזקאל ז"ל, תקע"א, סו ד'. המסכימים: האב"ד ר' חיים ישראל בר"י ליב מירקש לבעש"ב (ראיתי שהולך בדרך ישרה שדרכו בו מפרשי התורה הקדמונים... בסוף קצת מחידושיו בגפ"ת, מה שהעלה בפלפולו הזך עם תלמידים המקשיבים לקולו); ר' חיים מוולוזין (רב חביבי כחותם על לבי... במקח א' רובל כסף); ר' אברהם אבא פאסוועלר מוילנא (הרב הגדול המובהק בתורה, ובעל סברה ישרה... כאשר אסהידו ביה איש טובא... וגם היה לי פתחון פה עמו, ומצאתיו איש כלבבי מופלג בתורה); ר' שאול ב"ר יוסף מוילנא (גם אנכי ידעתי את האיש ואת שיחו. מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר... שני חלקים באגדה ובגמרא). הקדמתו בהלכה ובאגדה. בדפים ס-סג ההספד שנשא על הגר"א.

הבן נכד הרמ"א. נסמך בבחרותו מרא"א פאסוועליר מוילנא, להיות מורה ודאין אף בקהילות חשובות. כיהן כרב בקהילות מאלדעצנא ווידז. כשגורש מליטא לפני תקצ"ג, שם פניו לארץ. בדרך נתעכב שבועות אחדים בלבוב, בבתיהם של ר' חיים דובר סג"ל מודלינגר, זו' רחל וילדיהם, ושל רצ"ה ויינרט, זו' צעשא וילדיהם. התרועע עם גדולי המדינה. לבסוף גר בדוברומיל כאב"ד, עם בנו ר' (ישראל) נפתלי הירץ.

מעדני אשר, הלכות שבת יו"ט וחוה"מ בקצרה, מלוקטות מפוסקים קדמונים ואחרונים. למברג, דפוס חיה זו' רנ"ה גרוישמאן, תקצ"ז, ב, ס' ד'. בהסכמת הישועות יעקב מתקצ"ג כותב, שהמחבר הביא לדפוס סידור תפילה עם הרבה דינים מלוקטים ברוב הלכות או"ח, וכן חלה ואבילות ביו"ד, וכשהגיע כעת להלכות שבת עשאם חיבור נפרד. בהקדמה מבכה המחבר את מר גורלו לאבד מנוחת הנפש בעירו, הונו ורכושו, ולהיות מגורש ממולדתו. דורך בעקבות החוו"ד בדרך החיים, ומוסיף עליו. מציין מקורותיו, והמוקף בסוגריים משלו. שלח את הנדפס לצנזור בוינא, וכבר נדפסו י"ט גליונות מסידורו, ועצר מכובד ההוצאה. מקוה להדפיס גם יו"ד, עם המפרשים ולקט הפוסקים. בסוף ההקדמה מחידושיו ליו"ד. מסודר לפי נושאים באותיות זעירות. בסוף: מחידושי גפ"ת שלו; תודה למיטיביו שאיכסנוהו; צורות גיאומטריות.

סודר מחדש בשם מעדני שבת לרמז על תוכנו, עם הגהות ותיקונים ע"י כולל ומכון פני שבת, ירושלים, דפוס העברי, תשל"ח, יג-רצו עמ'. בהקדמת ר' יהושע סג"ל דייטש נשיא המכון כותב, שבספר אכן מקורים ועיקרים חשובים, וסודר באותיות מרובעות, עם פרקים, סימנים וסעיפים. הרב יוסף תאשור (בוקסבוים) פירסם במוריה, פג-פד, אדר תשל"ח, עט, ביקורת חריפה על הנצחת הזיוף, שכן כבר קבע ר' רפאל נטע רבינוביץ (הערות ותיקונים לספר עיר הצדק, כט. ציין זאת גם פרידברג בערכו ואחרים), שאין במעדני אשר אפילו אחת משל עצמו, וכולו העתק ספר שלחן עצי שטים של ר' שלמה חעלמא שנדפס בברלין תקכ"ב ככתבו וכלשונו, עם ההקדמה ושיבושי הדפוס!

הוא מביא כי ברשות ר"א היו כתבי בעל מרכבת המשנה, והורישם לנכדו שמכרם לר' אפרים פישל איצקוביץ מחוסט בירושלים, והוא מסרם להגרחי"ל אוירבך, ששיבץ פרקים מהם בספרו חכמי לב. הצדיק ר' שלמה זלמן הבלין, עלי ספר, טז, 177-179. הוא מוכיח כי זהו טיבו של ספר הליקוט שחיבר ר' אשר בלי שום זיוף, ובו מצטט את ספר שולחן עצי שיטים בר"ת שע"ש, ועוד הרבה ספרים מאוחרים עד ימיו.

סדר תפלה ח"א לחול ולשבת, עם דינים מלוקטים ומקוריהם. (לבוב) תרי"א, לד, רסח ד'. המסכימים: הישועו"י בתקצ"ו (כעת בא לפני, והראה לי חידושי דינים בהדלקת נר שבת, ולא רצה להדפיסם עד שאסכים לו ע"ז, והיה לו לדרוש את זה ברבים שישרו בעיני, והיה לו פתחון פה לפני בגמרא ופוסקים, וראיתיו שהוא בעל סברא ישרה, ובקי בהרבה גמרא ופוסקים... וראיתי כי היטב אשר דיבר עליו (ראי"א פוסבלר) כי רב חילו באורייתא... יפה סידר הדינים מספרי ראשונים ואחרונים, בסדר נכון ולשון קצרה... קחת ממנו במחיר ג' ר"כ); רצ"א מדינוב (ראיתי שהם תועלת רב למרבית ההמון... ודבריו בחזקת בדוקין... מעדני אשר נתקבל ברצון בעיני כל בעלי תורה).

בהקדמתו כותב שמקוה להדפיס בח"ב את יתר ההסכמות ושמות הקונים, וכעת מודה לתומכו ש"ב רינ"ה ברנשטיין מלבוב וזו, נכדת דו"ז ויטל. ממשיך בדברי אגדה, ומבקש שישלחו לו תיקונים.