מסטניסלב (תרכ"ט–תרס"ו)
נולד בבראד ביום י"ט ניסן תרכ"ט, כבכור לאביו ר' אברהם בנימין. מנעוריו התמיד בתורה בלי חברת משחקים, בענוה ובמזג טוב. בן י"ג כבר חידש בתורה, ובן י"ז חיבר את ספרו. נשא את מרים בת הגביר ר' יצחק רסוצקי מברדיטשוב, וזו' אסתר לבית פרץ מקליש בפולין. נסע אח"כ לרד"ם מצורטקוב, ובתרנ"א נסמך שם מהאב"ד ר' ברוך מאיר פריש הכותב: לא הרחיק מן המסילה אשר סללו לו אבותיו הגאונים, וכן נודע לי ממגידי אמת אשר שכלו זך ישר וחריף. בדרכו חזרה הסמיכו בלבוב הראב"ד ר' אלכסנדר שמואל היילפרין. בעשרו לא חפץ במשרה רבנית. התישב בסטניסלב בה עסק ביום במסחר ובלילה בלימוד. סוחרי העיר הוקירו את יושרו, ובני המקום את נדיבותו ואצילותו. פעמים אחדות בשנה ביקר את הוריו בבראד. ביומו האחרון ישב ולמד עד שתים אחרי חצות, ולפנות בוקר נפטר פתאום בשנתו ביום ב' כ"ט חשון תרס"ו (ולא תרס"ה). רבים השתתפו בלויתו, וספדו לו האב"ד והדיינים. לאביו נודע הדבר רק כעבור שבועיים, וכשנסע להקמת המצבה לא מצא את חידושיו שכתבם בדפים בודדים, ואולי נגנבו או אבדו. סיפר את קורותיו בהקדמת עבודה עבודה ח"ב, וקיוה להדפיס מחידושיו כשידפיס את תשובותיו שלו.
תולדות שלמה, ספר היסוד לתולדות זקנו, לעמבערג, ר' אליעזר מארגאשיש, דפוס פ. בנרסקי, תרמ"ח, 6, 121 עמ'. מעבר לשער מבכה את פטירתו אשתקד ברדיוויל, של ר' אהרן מלצר מברדיטשוב שרצה להדפיס את כל ספרי רש"ק, הוציא כבר לאור מגן אבות, קהלת שלמה, טוט"ד יו"ד תליתאי ח"א, והתכונן להדפיס גם ח"ב. על כן מי שמעונין שיפנה לאביו ראי"ב, וברצון ימסור לו להדפסה כפי שיסכימו ביניהם. במכתבו למחי' (צ"ל חמיו) מודה לו על שעוררו לכתיבה. אביו כותב בהקדמתו שאביו רש"ק מיעט לספר על עצמו, ומציג ד"ת. מעמ' 114 רשימת ספריו הנדפסים ושבכתובים והשמטות. נדפס מחדש עם הוספות ותיקונים, כשני בסידרת תולדות צדיקים ומפעליהם, ירושלים, גיל, תשט"ז, קנד עמ'. מצולם מחדש עם לשון צדיק, גמ"ח חסדי ברוך, דפוס הקטוגרף, תש"ל, בהשמטת דברי המחבר שנספחו בהתחלה, ושוב בברוקלין תשמ"ה. תורגם ליידיש מבלי להזכיר את המקור: חכמת שלמה, תולדות, סיפורים והנהגות, וארשא, בימ"ס ר' אברהם כהנא, תרפ"ד, ב, כד עמ'. ד"צ בסוף כרך א' של סיפורים נפלאים — וואנדערליכע מעשיות באידיש, ברוקלין, בית הלל, תשמ"ו.