ר' אלתר נח ב"ר אריה מאיר הכהן קיסר

מדרוהוביטש ויורדנוב (תרי"ב–תר"ף)

נולד בנשכיז שליד קובל בפרשת בראשית תרי"ב (ולא תר"י), לאביו ר' אריה מאיר הכהן (בנו של ר' נפתלי חיים, נכד ר' חיים בנו של הסמיכת חכמים. למד לילות כשרגלו האחת על כסא. נפטר בט"ו בשבט אחרי תרל"ט, ונטמן ברומניה), ולאמו טעמא סימע בת ר' יצחק זליג ב"ר אליהו מרדכי מוויזשוועע שנפטר לפני תרל"ט, וממנו רבי תורתו. שם משפחת אמו מיכאלאנקיס בליטא או מיכאלענסקי בפולין, ורק כשקיבל את האזרחות הבריטית הסב את שמו לקויסר, הדומה למושג כתר בקבלה. בספריו נקרא כהן־צדק. שמו נח כר"ת של שם סבו, וכשחלה במגיפה באוסטריה הוסיפו לו שם אלתר.

מגיל חמש נתגדל עשר שנים בבית רבי יצחק ב"ר מרדכי מנשכיז חשוך הבנים, עד לפטירתו בתרכ"ח. עשה עוד שנתיים אצל צדיקים שונים, ובגיל עשרים נסע לארץ. למד מתרל"ב חמש שנים קבלה עם ר' מרדכי עבאדי אב"ד ארם צובה (מח"ס מעין מים אב. רבו של ר' חיים שאול הכהן דוייק. נפטר ביום ג' סיון תרמ"ג), וכן בירושלים ובחברון אליהן צעד ברגל מתוך בטחון שלא יסתכן בדרך. בתרל"ז נסע חזרה לחו"ל, דרך בולגריה לטריאסט. נתגלה שם כפועל.

ישועות, אחרי ששתי בנותיו של ספרדי אחד נתרפאו משששתו מים ששם בהם איזוב. בעת מלחמת רוסיהטורקיה, ובגלל החוק לא היה יכול לשוב לרוסיה, העלילו עליו שהוא מרגל. נאסר ונשלח לארשיווא שעל הדנובה, ולא קפץ בנסיעה מהרכבת. מדינאי הונגרי בא לבקרו בכלא, ונתן לו קרן רועים לזכרון. ריפא את בנו של נגיד יהודי, והוא ערב לו להשתחרר.

לא גורש מהמדינה, והשיג אזרחות אוסטרית.

התישב בהונגריה כמ"מ בקהילת רעמיט שליד סיגוט (סיגט). בגיל כ"ז נהג שם אדמורו"ת ונהרו אליו מרי נפש, אך הדבר היה לצנינים בעיני אדמורי"ם מקומיים. החסידים במדינה רדפהו, וטענו שעושה מעשים זרים בנרגילה המזרחית שעמו. נמסר כי המהר"ם שיק אמר עליו שהוא מטורף (ראה לפי מפתח השמות בספרו של ר"י גרינולד), והייטב לב אסר לעמוד בד' אמותיו. הלשינו עליו ששמו קלמן דוד המסית הידוע, או נפתלי הורוויץ רודף החסידות. זמן מה גר בסעננא בה דרש בתרל"ח. בקשוהו שיבוא מרעמיט להיות אדמו"ר בקיוויאשד, ונתרצה להם. נאלץ לעבור לגליציה, ודרש בריאשא ובסמבור. הושיע אלמנה מבעיות נפשיות, והתברר שנהג על פי האמור בספר חסידים. תקופה מסוימת גר בזלישטשיק, בחותמתו נחקק: מ"מ בהורודנקה, ובתרל"ט כיהן כמ"מ בדרוהוביטש.

Grosrabiner A. N. Michalenski Jordanow Galizien עם הגיעו הדפיס מדרשותיו בעיר לפני מבקשי קבלה: חן מרדכי לר"מ עבאדי, עם דרכי חן ממנו, פרזעמישלא, דפוס רח"א זופניק עט קנאללער, תרל"ט. בהתחלה מזכיר את יתר הספרים שעמו בכתובים, וכשידפיסם יפרסם גם את ההסכמות שעמו. כשנלקח למאסר אבדו לו ספריו דרכי חן, שערי חן וחן בראשית שחיבר בא"י, ומי מעין ח"א של חביבו. ר' אברהם סופר מפולטושן בדרוהוביטש מתנצל על שהדברים נכתבו בשגיאות ע"י השומעים מהמחבר, ובאמצע ההדפסה נקרא לשפר את העתקה. בקולופון מודה לישישה גיטל לינדנבוים שפדאתו מהממשפט בפעסט, ווילדיה הביאוהו לדרוהוביטש. נדפס שנית בהיפוך: דרכי חן עם חן מרדכי, קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ב, יג, לב ד', עם הסכמת ר' יעקב שאול אלישר ראב"ד ירושלים. הובא לדפוס ע"י אחיו ר' ישראל משה כהן צדק מלונדון. בהקדמתו כותב שהספר נדפס מכבר בשיבושים רבים, ומצרף את הקדמות המחברים. פעם שלישית בשם הראשון ע"י נכדי ר"מ עבאדי, ירושלם, דפוס ציון, תרפ"ז, א, לב ד'. ד"צ מהד' ג', שני ספרים נפתחים, מהד' ד', לאנדאן תש"מ. יצא לאור בעריכת בנו ר' ישראל דוד שלמה הכהן קייזר, עם הקדמתו, צילום שער המהדורה הראשונה, הערות נוספות, ולוח ר"ת.

סביב תרמ"ח נסע לרומניה, ונתקבל כרב ביאסי. בתר"ן לערך עמד בראש משלחת יהודית שהשתדלה לבטל גזירה על יהודי הכפרים, והתיצבה כחצי שעה לפני המלך קרול הראשון בארמונו בסינאיא שבטרנסילבניה. החסידים ברומניה קצפו עליו, ובבריחתו על פני נהר פרות אירע לו נס וניצל. התישב כרב ביורדנוב שבגליציה, ועל שמה נקרא. חסידי גליציה העידו נגדו לשלטונות. נידון לחמש שנות מאסר, ואחרי שישב שנתיים וחצי, נפדה ע"י ר' נתנאל ב"ר מרדכי ברגר מאשכנז. בצאתו הועלה ביתו באש, והתנכלו לזו' נכדת רבי ירחמיאל משה מקוזניץ, ולבני משפחתו שסבלו מאד. בעצת ידידו ר' יצחק הירשנזון מירושלים, נסע בתרנ"ו ללונדון. גם ללונדון רדפו אחריו, אך כאן ישב שבע שנים וקיבל אזרחות. פעל למען המהגרים שלא ינוצלו בעבודה. התנגד להרצל ולציונות. שקוע בתורה וחסידות מתוך תמימות ובטחון, וראה באחרים רק טוב. חסידים תפסוהו על שכתב בספרו: המשרת בארבע, ביטוי תמים המכוון לארבעת כוחותיו, וחשבו שכוונתו לד' אותיות השם. הכיר בחכמת הפרצוף. לא ידע צורת מטבע. חובב ספרים.

נתיבות חן, ח"א, שער הכללים, בשרשי שם של מ"ב. לונדון, דפוס ר' אליהו זאב ראבינאוויטש, תרנ"ט, ד, עו ד'. בהתחלה הסכמת ידידו ר"מ עבאדי, והקדמת אחיו המלבה"ד בה מוסר פרטים ביוגרפיים על המחבר, ומביע תקוה להוציא לאור את כל ז' חלקי הספר. מהד' תנינא מתוקנת ע"י בנו, עם הגהות, תיקונים, מפתחות, מראי מקומות ולוח ר"ת, לאנדאן תשמ"א, ג, צא ד'. בהקדמת המהדיר כותב, שאביו לא כתב את הדברים בעצמו, רק בני ביתו כפי שאמר להם, או ששמעו בדרשותיו.

חזר וערך מסעות מרובים לארץ ולפולין. ניסה לרכוש קרקע בנס ציונה כדי להקים מושבה של שומרי תורה, וראי"ה קוק סייע לו. התישב בירושלים בליד קליש בגבול פולין-גרמניה, והביא את משפחתו מלונדון. בתרס"ו לערך הביא לירושלים את אמו ושנים מילדיו, ואח"כ הביא את יתר בני המשפחה ליפו. נפטרה בהיותה בחו"ל ביום כ"א כסלו, תרע"א לערך, ונטמנה בבית העלמין הישן ביפו. בשובו מהארץ בתרס"ט, ניצל בנס מכדור שנורה בו. שהה בנסיעות לרומניה וערי פולין, ועשירי לודז נועצו בו איך לשפר את מוצריהם. נעצר שם בתרע"ד, וכששוחרר נסע לאנגליה. הספיק להגיע לארץ לפני פרוץ המלחמה, בהביאו עמו מכונות לקיצוץ פירות, במטרה להקים ביח"ר למשקאות בו יעסקו נאמני תורה. בזמן המלחמה לא התפנה כנתין אויב, אלא נסע עם אחיו לגור בקהיר. כששתה בתרע"ח חלב עיזים חלה בקדחת מלטה, ואושפז באלכסנדריה. חזר לדירה שכורה בת"א, וטבל בים עם ידידו ר' נתן רגג. כשתקפה מחלתו הועבר במכונית לירושלים, ובאין בי"ח שיקלטנו נפטר בעברו את שער יפו, יום א' ח' אלול תר"ף. נטמן בהר הזיתים כאשר חזה מראש. לדברי בנו נמשכו הסתייגויות החסידים ממנו גם אחרי פטירתו.

תולדות חן, לאנדאן תשל"ט, קכד עמ'. בפתיחה כותב הבן המו"ל, שאביו חיברו בתרע"ו–תרע"ז לתיאור תולדותיו עד תר"ן, ולזה צירף מידיעותיו האישיות. אחרי התולדות בהכפלה, ד"צ של ליקוטי תורה מהמדורה הראשונה של דרכי חן ולא נכללו בבאות אחריה, עם מ' לג-פו. אח"כ מערכת התצלומים של שערי ספרים והסכמות הקשורים למחבר. מדרשת הבר מצוה לבנו חיבר ספר חן תפילין על תפילין דר"ת. נותר עם עוד כתבים אצל משפחתו בארץ. כמו"כ חיבר תורת חן, ומדרש חן אותיות.

רי"י אלטר חתנו כנראה של ר' אברהם תאומים אב"ד זלישטשיק, וגר שם.

גיסו האב"ד רז"ו תאומים השיב לו בספרו ענף עץ אבות, דף יב ע"ב.