מושניציה (תקמ"ב–תרל"ו)
נולד בשנת תקמ"ב בכבוד לאביו ר' יצחק ב"ר אברהם, אב"ד הלישוי במורביה בשנים תק"ך–תקמ"ו בה האריך ימים מאה ועשרים שנה. שם משפחתו היה קלויזנר על כי ישב תמיד בקלויז, ורק בנו ראי"א החל לשאת את השם ציינוירט, על שם צעהן וארט-עשרת הדיברות. הבטיח לצאצאיו עד עשרה דורות שבעת צרה ישתטחו על קברו ויוושעו, ואכן נכדיו עשו כן בזמן מלה"ע א' וניצלו. בחרדתו לחינוך ילדיו במדינה נגעות השכלה שלחם בקטנותם לגליציה, ובנו הצעיר ר' יעקב כיהן כאב"ד סנוק ודינוב.
ר' אביש נמנה על חסידי החוזה מלובלין, שכבר בגיל י"ד קרה לו מורה-מורנו. התישב בוישניצה וחתם בה בתקס"ז על נועם מגדים ועל דברי תורה (פ"ת), למברג תקצ"ג, עם בניו ר' איציקל ור' ליבוש. הקים בה קלויז לובלין שהתקיים עד לשואה. בשל כך היו היחסים משובשים עם האב"ד דבי עילאי, וגדולי האדמורי"ם התערבו להשלים ביניהם. אמרו כי בשל כך נפטר בן צ"ד ביום כ' ניסן תרל"ו, כ"ו שנים פחות מאביו. בהחזקת הקלויז המשיך בנו ר' יצחק (איציקל), וחיכוכים היו בגללו בינו לבין האב"ד רבי שלמה מבאבוב. נשא את ביילצא נכדת ר"ש מירוסלב, וכשנפטרה אמה גדלה על ברכי זקנה כבת. בניהם: 1. ר' חנוך הניך, פשטן בעל מדרגה. כשנפטר אביו נסע אל ר' יוסף מרימנוב ור' נטעלי ליפשיץ מויליפולי. רבים מצאצאיו נוספו, ושרדו רק אלו שנקראים חנוך הניך; 2. ר' יוסף שעלה לירושלים, אבי משפחת ציינוירט הענפה בארץ, שממנה רמי"ם חשובים, משפיעים רוחניים ומחברים. מצאצאיו האדמו"ר מלעלוב-קרלין ובניו.
אהל שמעון, צד-צה.
צינז, צינץ ראה לפי: צונץ