אחיו ר' זאב וולף אב"ד ליזנסק, ואחותו בילא זו' ר' יצחק אבי ר' אליעזר פישל מסטריזוב, בני ר' יהודה. נכד המג"ש. נשא את בוילא בת ר' אברהם אב"ד דוברומיל אחי הפני יהושע, ובצעירותו מילא שם את מקומו. כיהן בעוד קהילות, ולבסוף אב"ד ור"מ רישא.
(רישא, 43, 79). העמיד מאות תלמידים. נפטר שם לפני תקנ"ב. ילדיו: א. ר' אברהם אבלי שהשתדל בהדפסת כתביו; ב. זו' ר' אלעזר מפיעטרקוב הרב מפאטשינוב. חתנו ר' פינטשו אב"ד פילץ סיפר, שרבי בונם מפשיסחה אמר עליו שיש לו ניצוץ בשמים. הקדמתו בראש שו"ת ברית אברהם של בנו; ג. זו' ר' יהושע השקי (השקי) מפיעטרקוב, בנו של רצ"ה מרגליות אב"ד לובלין, ומגדולי תלמידי היהודי, ר' בונם ורמ"מ מקוצק.
גאון צבי על מסכת בבא מציעא. וןארשא תקס"א ותרמ"ג, מא ד'. ד"צ מהד' ב' בניו יורק, ישראל זאב, תשכ"ב, כשאליו מצורף ספר נפש חיה (לוריא) עמ"ס ב"מ. מעבר לשער רשימת הספרים שיצאו לאור ע"י ר' ישראל וולף. צולם שוב בירושלים תשד"מ בראש: על מסכת ב"מ, ואחריו הספרים נחלת ישראל (הלר) ונפש חיה. המסכימים בתקנ"ב–תקנ"ד: ר' אלעזר קליר מקעלין (מכותלי מכתבו ניכר כי שם לו לילות כימים, ולימד הרבה אמיתה של תורה); ר' מאיר מבראד (אלמנתו רוצה להדפיס הכתבים שהניח, ונוסעת לשם כך מעיר לעיר); רמצ"ה מייזלש מזולקווא (כשחר פרוס על ההרים, כן שמו נודע בשערים אשר בהלכה מצוינים. ידעתי את האיש ואת שיחו); ר' יהודה ליב משאכטשוב-סוכטשוב (שמועה שמעתי מרחוק בהיותו בחיים חיותו, שהוא גדול כאחד הגדולים); ר' חנינא ליפמן מייזלש (ביודעי ומכירי קאמינא... עיני ראו ולו זר תפארה, בתורת ה' לילה כיום להאירה, יש זריז ונסגר באהלה של תורה... פעמים הרבה פלפלתי אתו בחכמה); ר' מרדכי בנט מנ"ש; ר' חיים יחיאל בר"י סטריזוב מטשענגר (נהירנא כד הוינא טליא, את גודל שפעת יפעת תפארת כבוד גדולת מרנא ורבנא, כי מילידי ק"ק הנ"ל אני, אשר שם היתה הוראתו בקדושה... בימי בחרותי בהיותי מיוצקי מים ע"י אדמ"ו רב רבנים מופת הדור רשכבה"ג ר' יונתן אייבשיץ, כמה פעמים שמעתי מפיו הקדוש תמיד תהלתו בפיו, ומהללו היה לגאון וחריף מפורסם); ר' יוסף הוכגלרנטר מזמושץ; ר' אברהם אבלי הכהן מקליש בתקנ"ט; ר"ל מרגליות מפלוצק (לדידי לא חזי לי האי החי עודנו בחיים חיותו, מגויית חיבורו רדיתי דבש... תורת אמת היתה בפיו, ועולה לא נמצא בשפתיו); בתקס"א ר' יעקב יצחק ב"ר יחיאל מיכל מאפטשנא, וגיסו ר' דוד בר"י הלוי מ"מ בסטפן (לקיים צוואת הגאון המנוח); החוזה מלובלין לש"ב הבן (ביודעו ומכירו קאמינא, וידוע שהמית עצמו על התורה... כי מסתמא מכוון אליבא דאמת, כידוע את האיש ואת שיחו); ר' יעקב ממוגילניצה בן הנו"א. למהד' ב' נוספה הסכמת רח"א וקס מקליש (היה גאון מאד, והחיבור הוא נחמד).
בהקדמת בנו המו"ל כותב, ש"כל חכמי אשכנז ספרד ופולין מרבים תהלתו, שהיה בקי בכל הש"ס ותני ספרא וספרי ותוספתא". בקולופון חרוזי ר' יחזקאל ב"ר דוד. למהד' ב' הקדמת המו"ל ר' משה אהרן גליקמן מליקאווע ב"ר לייבל אברהמטשעס, אחיו של ר' משה אהרן אב"ד סטריקוב וקוטנא בה נטמן — תלמיד מובהק ליהודי הקדוש.
גאון צבי עמ"ס יבמות מכתב יד, עם קונ' שבי ציון מהמהדיר הרב שמעון אפרתי. ירושלים, דפוס התחיה, תשכ"ח, 8, פח עמ'. מעבר לשער פרטים לתולדותיו. בהקדמת נכדו כותב שהניח חידושים על י"ח מסכתות, וביקש למכור מרכושו כדי להדפיס, ולא איסתייעא מילתא. הכתבים עברו מדור לדור, עד ר' מיכאל אפרים ב"ר גדליה ניסן שוורצפוקס, ואח"כ לבנו ר' גדליה ניסן אבי ר' שמעון. הראו לרבי ראו"מ מגור את כתב היד וציוה להדפיסו, אלא שפרצה המלחמה ורג"נ נדד לאשכנז ולצרפת, עד שהגיע אחרי המלחמה למרסיי כרב ביהכ"נ יוצאי פולין, וכעת עלה לארץ. במרסיי פגשו ר"ש אפרתי שקיבל על עצמו להעתיק את כתב היד, לעורכו ולהביאו לדפוס. בעמ' עה שער החידושים שסיפח. בהקדמתו כותב שבהעתקה סייע הרב יואל פינק.
גאון צבי עמ"ס ב"ק מכת"י ע"י ר"ש אפרתי, ירושלם, דפוס עקיבא יוסף, תשל"ל, 12, קלט עמ'. בהקדמה פרטים על המחבר, ופקסימיל חידושיו. מזכיר עשרות מכתבים שקיבל על הספר הקודם. בהתחלה הנצחות ותודות. בעמ' קיט שער קונ' שבי ציון מחידושי המהדיר, ובו תשובת ר' יצחק שלמה יואל ב"ר שמואל שרמן אב"ד רובנה הי"ד.
גאון צבי עמ"ס חולין, תשל"א, קלו עמ'. בעמ' צה שער שבי ציון. בהקדמת המהדיר מקוה להדפיס גם על שאר מסכתות. כולל קונ' השחיטה מתרצ"ג למהר"ם שפירא מלובלין למיגדר מילתא, ועניני הכשרות בישראל.