ר' שמעון אלטר פרנקל-תאומים

מסקאווין (תר"ל–תש"ג)

בנו של ר' שמעון אלטר אב"ד פודגורזע. אביו הושיבו כאב"ד סקאווין המסופחת לפודגורזע, ועל שמה נקרא. אח"כ בתרס"ט–תרע"ב ראב"ד פודגורזע. במלה"ע א' שהה בוינא. הוציא לאור את ספר דברי יחזקאל של אבי אביו. נודע בסמכותו ובפקחותו. בפרוץ מלה"ע ב' חבר ועד הרבנים בקראקא. אחרי הקמת הגיטו יסד חברת עזרה למנושלים מעבודתם ומנכסיהם, וכיתת רגליו עם אחד האחים בוסק לקבץ מעות עבורה. קיים קשר עם פולנים מחוץ לגיטו שהמציאו לו מצרכי מזון. קם כל בוקר בארבע לומר תהילים, ובשש עורר לתפילה את ש"ב ר' שמעון שפירא. דאג להציל את ספר התורה של הרמ"א, והבריחו אל ר' חנה גלנצר הי"ד מחוץ לגיטו. בחגים תש"ג עדיין היה מלא חיים. ביו"כ עבר לנעילה לפני התיבה, וכולם בכו עמו. שבועות אח"כ חלה, ונערך מנין בביתו. כשהרגיש שקיצו קרב קרא לאנשיו, וביקש שיערכו לו טהרה בשלג. הדבר היה לפלא בימי זוהר שמש. באותו לילה בנובמבר 42 נפטר אחרי מעריב, והנאצים לא הרשו לקיים את הלויה עד ג' ימים. ביום הקבורה החלה ספופ שלג, וכך טיהרוהו בבית הקברות כמשאלתו. זהו סיפורו של יחיאל גרנטשטיין (הגבורה האחרת, ירושלים, זכר נפתלי, תשמ"ט, 96–98), אמנם למשפחה ידוע בודאות שנספה ביום ו' שבט תש"ב הי"ד, ולויתו היתה האחרונה שהתקיימה בעיר.

נשא את מרים בת דודו ר' נפתלי (ב"ר דוד) ה"ש אב"ד קשנוב. אחרי פטירתה ביום י"ט אלול תרצ"ז, נשא את אחותה איטא בזיווגה השלישי. ילדיו: א. ר' שמעון אלטר שמילא את מקומו בסקאווין; ב. רבקה זו' בן דודה ר' יהושע פיבל פ"ת מפודגורזע; ג. רייזל זו' ר' ראובן הורביץ. ממנה בתה שרה זו' רצ"א קורנרייך בניו יורק. נישאה שנית להרב יוסף הירש בזיווגו הראשון. נספתה עם בנה שמעון ישכר דב; ד. חיה זו' מנשה אונגר. כשהתגרשה נישאה לר' משה חיים לאו אב"ד פיעטרקוב; ה. ר' מרדכי דב אב"ד יבורוזנה; ו. ר' יעקב. זו' גיטל בת האדמו"ר מזלושיץ ובנם ישראל; ז. ר' שלמה חתן האדמו"ר מוילפולי בקראקא; ח. ר' שמואל נחמיה. נשא בתרח"ץ את חנה בת האדמו"ר מקרלין. צילום ההזמנה: דברי אהרן (קרלין), עמ' רנח. כולם נספו הי"ד.

נזכר בהמצפה, ח' טבת תרס"ה, 5 (ב.ק. מזלזל בו על שנוהג כאדמו"ר, ותובע רבנות פודגורזע כי לאחיו הבכור יש רבנות בביעטש); ט"ו אלול, 5 (סיבת התקפתם כי דורש נגד הציונות, וגרם לביטול מנויי העתון בין הבעלי בתים. כשבחור אחד קרא לדין תורה אצלו את המכים אותו על שהשתתף באסיפה ציונית, נקנס הבחור התובע. ר"ש תבע את העתון לדין תורה, ונפסק שצריכים לחזור בהם); ט' ניסן תרס"ח, 8 (כתב הכשר שנותן מזה ג' שנים על ביח"ר שיכיט בצ'כיה לשומן אגוזי קוקוס ומרגרינה, בידיעת קרובו ר"ש מבאבוב ששמח על כך); ג' כסלו תרע"ב (שנית).