ר' יהושע השל ב"ר ברוך פרנקל-תאומים
רב ומנהיג חסידים בקומרנא
מקומרנא (תק"ם–תר"ג)
בכורו של הברוך טעם, ומסדר השידוך של אחותו עם הדב"ח. מגדולי חסידי החוזה מלובלין שהעריכו מאד, וישב אצלו שנה (או עשר שנים). אביו לא שבע רצון מהתקרבותו לחסידות, עד שנוכח בלמדנותו. רבו רצה למנותו כיורשו בהנהגת חסידות גליציה, ומשסירב סמך את ידו על השר מבלז. י"א שנשא אשה מלובלין, והנכון שזו' בת משפחת וקסלר מקומרנא, ושם התישב. כיהן בה יום אחד כרב (בשמשו שלא על מנת לקבל פרס), כדי שלא תיפסק שושלת הרבנות במשפחתו כ"ד דורות בן אחר בן. היה זה בתקע"ח כשנפטר האב"ד ר' אלכסנדר אייכנשטיין, ובנו מהרי"א ספרין היה בן י"ב. בהתחלה התנגד לדרכו של מהרי"א מקומרנא, אבל אח"כ התיידדו. מאותה סיבה שילם לקהילת רידיק הסמוכה שתמנהו כרבה, וכיהן שם שבועיים. עסק במסחר יינות עם גיסו, והיו אצלו תורה וגדולה במקום אחד. דחה את הצעות הרבנות של רוזדול, פרמישלא וסטרי. נסע בתר"ג לבלז, והיה אחד מהשלושה שהשר חנך עמם את ביהמ"ד (בסוף מעשה רוקח תשט"ז). בנו כותב בהקדמת עט"ח שהיה עמוס הטירדות בפסיקה, הדרכת מוסר, השגחת צורכי עניים ותפילות עליהם, וכנראה התנהג כאדמו"ר. הצטיין באהבת ישראל. נפטר ביום ה' (או ד') תמו תר"ג, ונשתמר נוסח מצבתו.
ילדיו: א. ר' יעקב אב"ד נריוב וצשינוב; ב. ר' דב בריש אב"ד צשינוב; ג. ר' יחזקאל אב"ד קלסני-ויליצקה; ד. שרה זו' רבי חיים שמואל הלוי הורביץ-שטרנפלד האדמו"ר מחנטשין נכד החוזה מלובלין. נולדו להם ט"ז בנים ובנות. שבעה נפטרו על פניהם, והנותרים הקימו בתי אב מסועפים בני מאות צאצאים, ויסדו שושלות אדמוריי"ם. האריכה ימים עשרים שנה אחרי בעלה, ונפטרה כבת מאה בליל שבת ט"ז אדר תרצ"ז. בלויתה השתתפו מאתים וחמישים מיוצאי חלציה, ובהם מנהיגי עדה (בלבת אש, ח"א, רט-ריא, רפב-רפט; עקיבא בן-עזרא, דמויות, 83–84); ה. זו' ר' אברהם אבלי שנבלום אב"ד שצריץ; ו. זו' ר' ישראל מנחם מנדל וקסלר בטרנוב. בזיווש"ש נישאה לאדמו"ר מסטרי; ז. גולדה זו' ר' יצחק משה פרנס מישינייצה וצפת; ח. זו' ר' ברוך אשכנזי אבי ר' יואל מטבריה.
תשובות אליו: ש"ב, אבני צדק (ט"ב), יו"ד, יו"ד, צר; גיסו, דב"ח, ח"א, חו"מ, יא (נזכר).
בית קומרנא, 23, 132, 134; רח"י ברל, ר' יצחק אייזיק מקאמרנא, 82–83; רודקי, 22; יכבד אב (ולדן); הקדמת דברי חזקאל, תשמ"ו, ז-ט.