מאורי גליציהאנציקלופדיה לחכמי גליציה

ב"ר יעקב פרלוב מבוליחוב (תר"ם–תש"ג)

נולד בנובומינסק בשנת תר"ם (ולא תרמ"ד), כבנו השלישי של האדמו"ר רבי יעקב. משחרותו נודע כילד פלא. בעודו בן י"ב התכתב עם גאוני הזמן בעניני הלכה, והם לא תיארו זאת לעצמם, והכתירוהו בתארים מופלגים. בגיל ט"ז חיבר ספר תוספות חיים על מסכתות קטנות. קיבל הסכמות מכמה גדולים, ובהם ר' אליהו חיים מייזל מלודז, ר' חיים ברלין, ור' משה נחום ירושלימסקי מקילץ שהשיב לו גם שתי תשובות בתואר: הרב החריף ובקי אור הברקי. אביו מנע ממנו להדפיס את הספר, וגם אח"כ לא רצה בגלל כיבוד אב, והוא נותר בכתובים. לא נכון שנדפסו ר' ישראל שלמה פרלוב מעטומשה ר' שמעון מזאווירחוסט ........ בת ר' יהושע השל מדבה (תי"ר–תרס"ד) .......... מעסיל ר' מרדכי ר' יעקב פרלוב מגובמיניסק (תרל"ג–תרס"ב) ר' שלמה חיים מגבליחוב (תרי"ם–תש"ע) פיגע דבורה מרים ר' יהודה אריה ליב מגובמיניסק (תרל"ח–תשכ"ב) ר' אלהר ישראל שמעון מגובמיניסק (תרל"ד–תרצ"ג) בת ........................ ר' אריה יהודה ליב מפרוסקורוב בת ........................ בת ר' נחום מרדכי בניו יורק ר' יעקב בנו יורק היחס מטשרנוביל, 154–157; החסידות, 94.

רבי שלמה חיים פרלוב ובנו הרב יהושע השל
רבי שלמה חיים פרלוב ובנו הרב יהושע השל

ממנו הספרים בנין שלמה ויד שלמה. נסמך מגדולי הדור ברוסיה ובגליציה.

בן י"ז נשא את פיגע דבורה מרים בת דודו אחי אביו ר' יהושע השל פדווא אב"ד ואדמו"ר בוליחוב, ושקע שם בתורה ובעבודה. כשנפטר חמיו בתרס"ד, נתמנה על מקומו. כבר אז החשיבוהו צדיקי גליציה. כשרבי יהודה צבי אייכנשטיין מדולינא שכוב על ערש דוי באייר תרס"ט, חשבו פעם שנפטר וכיסוהו. פתאום התישב ואמר שרוצה שהרב מבוליחוב יספידהו, נשכב והסתלק. היה זה חידוש שהצביע על צעיר כמוהו כשחיו אדמורי"ם זקנים, אבל כיבדו את משאלתו. נשא רש"ח הספד שש שעות מלאכת מחשבת, עד שכל הקהל בכה בדמעות שליש. סיפר החסיד ר' חיים יוסף ויזלטיר מבוליחוב, שאביו נסע בתר"ע אל ר' אורילה מסמבור, ואמר לו אינך צריך לבוא אלי יותר, יש לך בבוליחוב מישהו יותר גדול. סמוך לאחר מכן נפטר.

בבוליחוב רחשו לו הכל כבוד רב בגלל גדלו בתורה, עבודת התפילה שלו בהתלהבות ובתחנונים בנוסח סטולין-קוידנוב, עניוותו ותמימותו, ורדיפתו צדקה וחסד עד למאד. כל שבת ניהל שלושה שולחנות, והשמיע מאמרים ארוכים מחידושיו בכל מכמני התורה והחסידות. בהשגחתו נוהלה לפני מלה"ע א' ישיבה, בה למדו שישים תלמידים גפ"ת בעיון. בימים הנוראים היה הבעל תוקע והש"ץ בכל התפילות. כשגמרו בר"ה להתפלל בכל המניינים לא הלכו לאכול, אלא באו להאזין לתפילותיו הנעימות. בביקוריו בערים הסמוכות כקולומיאה, סטרי וסמבור, היו נקהלים סביבו המונים. בביקוריו ברוזניאטוב התאכסן בבית ר' הרש רכטשפן. גדולי התורה שפגשוהו במקומות המרפא, התיחסו אליו בהדרת הכבוד. הקדיש הרבה מזמנו לכל יהודי במאור פנים, וטיפל בעניניהם של פשוטי העם שנהנו ממנו עצה ותושיה. ביתו היה פתוח לכל עני ונצרך, ואהבת ישראל שלו נודעה למופת. חסידיו בארה"ב שהתרכזו סביב ביהכ"נ משלהם הפצירו בו לעבור אליהם, ולא נענה.

הרבי מבוליחוב צועד עם הגבאי שלו (משמאל). מימין: ר' ישעיה יאנער ואביו ר' יצחק
הרבי מבוליחוב צועד עם הגבאי שלו (משמאל). מימין: ר' ישעיה יאנער ואביו ר' יצחק

בשנות השואה היה מקור של עידוד ונוחם ליהודים הרצוצים. עודד לברוח, ובירך בהצלחה. זו' נהרגה עם אמה ביום ח' חשון תש"ב. בכסלו תש"ג הוכנס לגיטו סטרי לביתו של יחזקאל רעדער, והמשיך בעבודת הקודש. נתיקר על הכל, אף כי נכזבה תוחלתם של המצפים כי בזכותו יוקלו החיים. חסידיו רצו להסתירו אצל גוי, וסירב להציל את עצמו. אמר שמקומו עם כל היהודים, והלך עמם לעבודה. הערש רוטנבך מדולינא הכין תכנית להבריחו ליערות, אלא שהלשינו עליו ונאלץ לברוח. בליל הסדר תש"ג הסבו בביתו כמאה אנשים, וכל אחד קיבל כחצי מצה, מבלי שיהיה לאיש מושג איך הצליח הרבי להשיג. ביום י"א תמוז הוצא עטוף בטלית עם עוד יהודים לככר העיר, והם נצטוו להתפשט. כשאחדים סירבו להפשיט את הרבי והוצאו להורג, ביקש שיפשיטוהו בדוקא כדי שהטמאים לא יגעו בגופו. אמר וידוי בנחת ובקול רם ונורה. בין הקברנים היה ר' שמואל ט"ב בן הרב מצאנז, שהשתתף אצלו בליל הסדר. כשנתקבל בגופה הרבי סיכן את עצמו לסלקה בחשאי, רחצה והלבישה בגדים נקיים כתכריכים, והטמינה באמירת קדיש בקבר מיוחד ליד קבר האחים הגדול. סיפר על כך בזכרונותיו ישעיה לוטבק שברח וניצל בברכת הרבי.

ילדיו: א. ר' יעקב יהושע השל. נפטר ביום י"ג אלול תרצ"ז. בשואה נספו: ב. זו' ר' אלימלך שפירא ב"ר קלונימוס קלמן מפיאסצנה. נהרגה עם בעלה בהפצצת וורשא, ביום י"ד תשרי ת"ש; ג. זו' ר' שבח ב"ר אברהם מויער (ולא שרה מלינר) בלבוב. נספה בסטרי ביום ב' סיון תש"ג, עם ילדיו אברהם ויעקב יהושע השל; ד. שרה (ולא רחל) זו' ר' יצחק ברמ"מ הגר אב"ד טלומטש. נספתה בטניסלב ביום י"ב סיון תש"ג, ובעלה בתש"ב; ה. גיטל לאה נהרגה ביום י"ג תשרי ת"ש; ו. רייזל לאה (ח' תשרי תש"ב). שרדה רק: ז. אלטע בת ציון זו' ר' דוד משה שפירא האדמו"ר מגווזדיץ-סדיגורה בניו יורק.

סדר תפלות לכל השנה כמנהג ספרד, עם: א. דרך החיים. ב. קהלת שלמה, חידושי דינים מלוקטים מהפוסקים, שנשמטו מדרך החיים או שנתחדשו אחריו. ג. סדר זכירות מזקנו רל"י מברדיטשוב. ד. פרקי אבות עם פירוש מעשה אבות מלוקט מאבותיו הקדושים. ה. נוסח הוידוי שסידר זקנו ר' אהרן הגדול מקרלין לומר לפני כל נדרי. מארמאראש-סיגעט, דפוס ר' אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ז, ד, תנב ד'. בהקדמתו מבאר את נחיצות החיבור, ומסדר את ההלכות בלבד בלי הסידור: דרך החיים השלם עם מהדו"ת מהמחבר בעל חוו"ד, והוספות קהלת שלמה, ניו יארק, זכרון צדיקים, תשל"ו, ה, קצט, יב ד'. המסכימים: בד"צ העדה החרדית בירושלים, ור' יוסף גרינולד מפאפא. בהתחלה הקדמת המו"ל ר' שמואל זנויל הכהן שוורץ ב"ר פנחס זליג הי"ד ב"ר יצחק מאיר אב"ד דרגמירשט, שקיבל רשות מחתן המחבר ובנו הרב יצחק. בסוף מנהגי החת"ס והנצחות. מעשה אבות נדפס בארה"ב בנפרד, בלי קבלת רשות מהיורשים.

תהלים עם פירוש מקדש שלמה הכולל: א. ילקוט שלמה לדרשות חז"ל. ב. מקור חיים — רמזי תרי"ג המצוות. ג. קהלת שלמה — לקט מחז"ל על יקרת ערך כל מצוה והלכותיה. ד. כרם שלמה — קובץ פירושים מרבותינו ומאבותיו. ה. בית שלמה — ביאורי פסוקים ע"ד האריז"ל ותלמידי הבעש"ט לקשרם עם התורה שבכתב. בילגוריי, דפוס רנ"נ קרוננברג, סוף תרצ"ז, טז, 1781 עמ'. בהקדמתו שמח על שסידורו נתקבל על אלפים מישראל בחיבה, ומבאר את מהות החיבור. בסופה מציג את יחוסו המורחב עד דהע"ה, ומודה לבנו ר' יעקב יהושע השל שטרח בסידור הספר. בסוף לוח המפתחות, ושמות המנדבים והמנויים שרובם מערי הסביבה. ביניהם גם מלבוב, אוזרקוב וזגירז, לודז, בריסל, ניו יורק, טורונטו ות"א. ד"צ באי"י תשל"ו, ח"א, 828 עמ' עד סוף פרק ע"ב, ח"ב עד סוף הסוף. נוספו בהתחלה י' ד', ובהם הקדמות: רח"א ליפשיץ יו"ר אגודת בית ויעליפולי המו"ל – מתשל"ז, חתן המחבר המשרטט קויים לדיוקנו של חמיו, ובנו הרב יצחק מרדכי הנצחות; תולדות המחבר מאת הרב אליעזר הכהן קצמן; שתי התשובות שהשיב לו ר' משה נחום ירושלימסקי מקילץ לנובומינסק היא מינסק חדש.

תשובה אליו: הרי בשמים, חמישאה, לג בתרס"ה (פדויה!). מכתבו מתרפ"א לעזרת תורה, זכרון בספר, 137.

אהלי שם, 217; אדמורי"ם שנספו בשואה, 282–279; יוסף פרידנזון, אלה אזכרה, ה, 243–239, תמונתו בהתחלה; רוזניאטוב, 46, 186–188, 193, 206, 236, 426.

מקור: מאורי גליציה, חלק ד׳, טורים 252–258; חלק ו׳, טור 1035 · הטקסט הועתק בזיהוי אוטומטי מסריקת הספר וייתכנו בו טעויות

אילן יוחסין וקשרים

מסגרת זהב = יש לו ערך · מסגרת מקווקות = מוזכר בערך בלבד · ריחוף או הקשה על שם מציגים פרטים; לחיצה פותחת את הערך

לאילן המורחב ←