
ר' ישראל ב"ר יצחק פרידמן
אדמו"ר מבויאן בלייפציג ובתל אביב
מליפציג ות"א (תרל"ח–תשי"א)
נולד ביום כ"ד אלול תרל"ח (ולא תרל"ט), שני לאביו הפחד יצחק מבויאן. נשא בתרנ"ו (ולא בתרנ"ה) את דובא מרים (ולא מלכה) בת דודו ר' שלמה ברא"י מס"ג. נפטרה ביום כ' סיון תש"ט, ונטמנה בצפת. אחרי פטירת אביו בתרע"ז, קבע את מושבו כאדמו"ר מבויאן בלייפציג. פעל לחיזוק חיי הדת, והקרין מאור החסידות באשכנז. היה אומר ד"ת בשולחנותיו ואחרי הקידוש בשבת, אך לא היתה דעתו נוחה מפרסומם. לא נטל חלק באירועים מפלגתיים מכל סוג. כל ימיו חלש בבריאות רופפת. ביקר בארץ בתרצ"ה. בתחילת תרצ"ט נמלט לשוייץ, ועלה לת"א. ערך שולחנות, והשתתף בכינוסי אדמו"ר"י בית רוזין. משמשיו: ר' לוי פיק ור' שלמה טלינגטור. נפטר ביום ל' אב תשי"א, ונטמן בצפת. בנותיו: א. גיטל לאה זוי ב"ד ר' מרדכי שרגא ב"ר מנחם נחום מבויאן־טשרנוביץ. בזיווש"ש זו' ר' ישעיה שפירא, בזיווג שלישי זו' ר' אברהם יעקב שפירא מדרוהוביטש; ב. חוה חיה זו' ר' מרדכי שרגא (תוניה) השל ב"ר יצחק מאיר מקופיטשיניץ.


אנשי שם, 30; הרב אלישע פקשר, תפארת ישראל, טז, 18-22.