ר' חיים שלמה פרידמן

ב"ר אליקים פרידמן מקראקא ואנטוורפן (תר"פ–תשמ"ו)

אביו ר' אליקים מחסידיו של רש"ד אונגר מזבנא, בנו של ר' ראובן הי"ד מחסידי התפ"ש מרדומסק. בגיל ל"ט חלה, ואושפז זמן ממושך. כדי שלא ימות בבי"ח נוצרי העבירוהו הביתה, ובליל שבת נפטר. הניח יתומים גילאי 2–13, ואלמנה: סימא בת ר' אליהו דב (תר"ם-ט"ז אלול תש"ג), נספתה באקציה בבוכניה.

כמו"כ ילדיה: א. ר' אלטר פתחיה סופר, מהיושבים בבלז. נספה בבוכניה באקציית ט"ז אלול תש"ג, עם ילדיו: לאה נעמי (6), ראובן (4) ואסתר (3). זו' רבקה נפטרה מטיפוס בסאווין שליד לובלין; ב. ר' חיים שלמה ששרד; ג. ר' יצחק. נורה עם עוד אלפיים יהודים לקבר אחים בכפר בוטשקוב שליד בוכניה, ביום י"ג אלול תש"ב בן כ"ח; ד. ר' שמעון יעקב. נספה בן כ"ב באקציה השניה בבוכניה, ביום ד' שבט תש"ג. אחריו נספו זו' מרים וילדה; ה. ר' יוסף. נספה בתש"ג בן עשרים, והיא"צ ט"ז אלול.

נולד בקראקא, והתייתם מאביו. בן ט"ו נסע לבלז בה למד חמש שנים בהתמדה, מתוך רעב קור ודחק שחישלו את אופיו לקראת הבאות. בשנות הזעם התרוצץ בגיטאות קראקא ובוכניה, מסר נפשו לעזור ליהודים, ואף בבונקר למד תורה. נטל חלק פעיל בהצלת מהר"א מבלז. עשה במחנות העבודה קלאי, דומיניץ ורקוביץ, עד שעבר בניירות אריים עם מבריח גבול לסלובקיה ולהונגריה. הציל חיי יהודים רבים, אף בת שלו. אחרי השחרור דאג לצורכי הפליטים ברוח ובגשם, והשיא יתומים. נשא את אחות הרבנים ויינברגר, והסתדר באנטוורפן. כדי להיות ליד רבו, עלה בתש"ט לארץ עם ג' ילדיו הרכים, וסבל יסורי קליטה ברמלה. ממיסדי ישיבת בלז בירושלים ות"ת בב"ב. אחרי פטירת מהר"א מבלז שב בחורף תשי"ח לאנטוורפן, ונשא ונתן באמונה. נפטר ביום כ"ה תשרי תשמ"ו, ונטמן בהר המנוחות.

איך וועל זיי איבערלעבן, לתיאור קורותיו בשנים ת"ש–תש"ו, ערוכים בידי רמ"מ משי זהב, ירושלים תשמ"ה, תלב עמ', עם הסכמת ר"ח קרייזווירט. במהד' ב' באותה שנה מוסיפים בניו את תולדותיו. לא אמות כי אחיה, תורגם ע"י יצחק אייזיק אוביץ. אנטוורפן, "הסדר" ב'ב, תשמ"ז, שמב עמ'.