מצורטקוב (תקפ"ז–תרס"ד)
נולד ביום ז' סיון תקפ"ז, בן חמישי לרבי ישראל מרוזין. מכוון כנגד סדר קדשים, ואביו אמר עליו שהוא אכן קודש קדשים, וזכה לאור הגנוז. צדיקים אמרו עליו שהיתה לו נשמת רשב"י. אחיו ר"א"י אמר, שלא ראה איש קדוש כמותו. מנעוריו קדוש ופרוש מהויות העולם, שקוע לילות כימים בתורה ותפילה. עבודתו וקבלת עול מלכות שמים שלו למעלה מגדר האנושי, ומעולם לא נראה שחוק על שפתיו. כששאלו את ר"מ ארק במה גדולתו, ומדוע התקשר אליו ומספר ממנו, ענה: מפני שהוא גאון ויחיד הדור במצות וירא מאלוקיך. אימה וירא שררו ברחבי ביהמ"ד בשעה שקידש, והיין שבגביע תסס וביעבע באורח פלאי. סגור תמיד בחדרו, מתבודד אף ממשפחתו, וישן בלילה כשתי שעות. לא ישן בליל ששי וכל השבת עד יום א' (א.מ. הבר, נרות שבת, א, קיז). זכה בתפילין מורשת אבותיו, שנכתבו ע"י תלמיד הבעש"ט.
נשא את פיגלא בתו השלישית של ר' אהרן מטשרנוביל מזיווגו השלישי, והיא אם ילדיו. אחרי פטירתה ביום כ' כסלו תר"ם נשא את רחל לאה בת אחיו הבכור ר' שלום יוסף, אלמנת ראי"ה השל ממזבוז. אחרי פטירת אביו בתרי"א כיהן תחילה בפוטיק. בשנת תרכ"ה קבע את חצרו בצורטקוב, ויסד בה שושלת הנקראת על שמה. אחוזה מפוארת נרכשה לו שם מאת הנסיכה הירונימה בורקובסקה. בחיצוניות המשיך בדרך הפאר של בית אביו, אך לכשעצמו נהג חיי סיגוף ועינויים. פעל לחיזוק הדת בקהילה, ויסד בה בתרמ"ח חברת לומדי תורה ש"ס ומשניות.
לחסידיו היה ריב קשה עם האב"ד ר' ישעיהו מאיר כהנא-שפירא, שהכניס לעיר רוחות חדשות. מספר חסידיו הגיע לרבבות, והם לא עשו דבר קטן או גדול בלי לשאול את עצתו. גאונים וצדיקים נסעו אליו, ובהם: הבית שלמה ורמ"י מאוסטרובצה שהעידו כי הוא יודע מחשבות, ר' שלמה מזוויהל, ר' אברהם שלמה אפשטיין מאוזרוב, ר' ש"ש משיניבה, ר' שמואל מסלונים, ר' שמואל בורשטיין משאטווא, ור' נחום ב"ר יעקבקי ליברזון אב"ד טלושקוביץ-יאס בירושלים.
עודד את ישוב א"י, וקנה מניה כחבר באגודת אהבת ציון שבטרנוב. הרצל השתדל להפגש עמו כדי לקרבו לתנועה הציונית, ולא נסתייע הדבר. המכתב ששיגר אליו באמצעות הרב ליבוש מנדל לנדא נשתמר עד לשואה, ויש העתק ממנו. החסידים אמרו בשם אביו שאחד מבניו יביא את המשיח, וכין שרד"מ האריך ימים מכולם, חשבו עליו. הגבאים שלו: ר' אהרן דאהל, ורצ"ה ר"פ שאף הוא חובב ציון. בליל הושענא רבה תרס"ד אמר הושענא למען פארך עם פירושו. הושיב על כסאו את בנו ר' ישראל, והחל לומר נשמת בדביקות. כשהגיע למלים לדוד ברכי נפשי את ה', פרחה נשמתו בנשיקה. ידיעה על פטירתו: המגיד החדש, יב, 420. חסידים היו מגיעים ממרחקים, להתפלל באהל שהוקם על ציונו. עד היום נשתמרו ארון הקודש מכסף שבתוכו ס"ת שנכתב בקדושה, ועמד על השולחן המגולף פאר שלידו היה מקבל מהחסידים הפתקאות והפדיונות. בניו: א. ר' נחום מרדכי; ב. ר' ישראל שמילא את מקומו.
דברי דוד, תורותיו שסודרו ע"י ר' ישראל ב"ר אברהם ז"ל ר"פ. הוסיאטין, דפוס פ' קאוועלעק, תרס"ד, א, לו ד'. בנו הסכים למו"ל ש"ב וכתב: ואסלדה בחילה בזכרי רוח ממלל מלין קדישין. בהקדמת המלבה"ד כותב שמעט מאד תורות רשמו החסידים, ועל כן תנחומי רבי דוד משה מטשורטקוב בתרמ"ג לבני אחיו רבי אברהם יעקב מסדיגורה, ובקשתו שימלאו את מקומו קיבץ ממה ששמע הוא עצמו מהרבי אחרי קידוש והבדלה, או מפי חסידים מקורבים. ד"צ בירושלים תשכ"ב, ות"א, אופסט ישראל-אמריקה, תשכ"ג, כשעמו: סיפורים נפלאים מהבעש"ט. כמו"כ בירושלים, בימ"ד עטרת ישראל דחסידי טשורטקוב, דפוס אופסט האמנים, תשל"ה, בהשמטת ההסכמה ולוח התיקון. בסופו ד"צ עטרת ישראל. דברי דוד השלם, מסודר מחדש עם הוספות וציונים בעריכת ר' חיים בנימין ברנדווין ור' אברהם יעקב זילברשלג. ב"ב, זכר נפתלי, תשמ"ט, קמב עמ', עם הסכמות חדשות מהאדמורי"ם מבוהוש, ס"ג ובויאן, הקדמת המהדירים ותוכן. צורפו לו בשערים מיוחדים: תפארת אדם, מהד' מתוקנת של לבוב תרצ"ג, וקונ' עטרת ישראל, מהד' מתוקנת של תרס"ד. בסוף מפתחות והנצחות.
תפארת אדם לתולדותיו, לבוב, בימ"ס ר"ר מרגליות שכנראה הוא המחבר, תרצ"ג, לב ד'. בסוף דפי פרסומת לספרי המהדיר. ד"צ בירושלים תשל"ו, ובתוך: ספרים קדושים מתלמידי הבעש"ט, טז, בסופו, ברוקלין תשד"מ. מהד' מתוקנת בסוף דברי דוד השלם.
מההספדים עליו: אבל משה, ר' דוד צבי אוירבך דומ"ץ אברטין, קלאלמע תרס"ד; אגרא דהספדא, ש"ב ר' חיים טויבש, דראהאבויטש תרס"ה; אלון בכות, ר' אהרן משה רפפורט מקלוש; לבוב תרס"ד; ארץ החיים וארץ ישראל על תהילים, בהתחלה; דמעות ישראל, ר' ישראל הורניק אב"ד אוברוויקוב, סאטמאר תרס"ד; זכור לדור, ר' דוד רייז, קאלאמעא תרצ"ו, בתחילת ח"ב; לבושי מכלול, סי' כו, עמ' לט-מב; מכתם לדור, ר' יצחק הלר, ברדיטשוב תרס"ד; מספד מר; מקור דמעה, רז"ו תאומים, זלישטשיק תרס"ד; נשמת כל חי, ר' יצחק ובר מקולומיאה; קול נהי ומספר, ר' נפתלי חנהליש, אודיסה תרס"ה; שאגת אריה ובאר אברהם, ר' אברהם אריה ליב רוזין, הוסיאטין תרס"ה; הרב אלטר שלמה פרידמן בצפת מח"ס בית שלמה, תפא"י, יא, 42-45. על תיקון הציון שיוכלו כהנים לבוא: אמרי יושר, ח"א, לד. מכתב מרא"ח מייזל אליו ותשובתו, מחז"ה, א' סיון תרע"ב, 1. מכתבו המזויף נגד הציונות, דובב שפתי ישנים, ח"א, רל-רלט.
הלך עם בנו לבקר בתערוכת המקדש, שבנה יהודה אריה שוורצבאך מסקאלא וסובב עמה בגליציה המזרחית (אנטשיל הכהן ביטערמאן מצורטקוב, דראהאביטשער צייטונג, כ"ו אד"ב תרס"ב, 4–5). מכתבו ופקסימיל, נחלת צבי, ב, צט.
מחז"ה, ב' חשון תרס"ד, 1: עשר אורות, מע' י', 145–150; היחס מטשרנוביל, 118–120 (בשיבושים); מליצי אש, ב, תשרי, 77–78; צורטקוב, 55–71, 91, 164–165, 172, 341; יחידי סגולה, 86–90; תפארת ישראל, יז, 40-47.
תמונות
