ר' יחזקאל ב"ר יוסף פנט

מקרלסבורג (תקמ"ג–תר"ה)

נולד בבילויץ שבשלזיה בשנת תקמ"ג כבן שני אחרי הבכור ר' משה, לאביו ר' יוסף (ב"ר משה שאביו נטמן בטשען. רה"ק אמיד ות"ח בבילויץ. בנו השיב לו בתקס"ה: קג), ולאמו בריינדל. כבר בהיותו בן ארבע אמר עליו בעל שמן רוקח, שמובטח בו שיהיה מורה הוראה בישראל. מגיל בר מצוה למד אצל הברוך טעם בלייפניק, ואצל ר' ליב פישלס בפרג. ביקר בה גם בישיבותיהם של ר' אלעזר פלקלס ור' שמואל לנדא. בתקס"ב נפרד מהם בן י"ח (ולא ט"ו) לשוב אל הוריו, ואז נתעטר מהם במכתבי סמיכה (הפקסימילים בסוף הגדת מראה יחזקאל תשכ"ה).

נשא את חיה רחל בת הנגיד ר' משה העניק (הניך) מלינסק, נכדת הג"ר בצלאל מלינסק שנסע בסוף ימיו לא"י, נטה בדרך לאמשטרדם כדי להדפיס את ספרו, ונפטר שם. עבר אל חמיו, ולמד בקלויז נגלה ונסתר אצל האב"ד רמ"מ רובין. התידד אצלו עם בעל משיב כהלכה, נתקבל כראש חבורת הלומדים, והרצה שיעורים. בר"ה תקס"ה היה אצל החוזה מלובלין, והתידד עם רבי שמעון אודרברג. נסע גם אל המגיד מקוזניץ, אך רבו המובהק היה רמ"מ מרימנוב. שתה בצמא את דבריו, ונעשה מעריצו הנלהב. התרועע שם עם צדיקי הזמן, כגון הבני"ש שאליו כנראה התשובה עט. רבו גילה לו מיסתורין שלו בעניני קידוש החודש, והתורות ששמע מפיו נדפסו כמה פעמים בספרים מנחם ציון ודברי מנחם. בהיותו בן כ"ב כתב את תשובתו המפורסמת על החסידות, לשאלת ידידו ר' שלמה פילץ מבילין. נדפסה בשו"ת שלו סי' קד, ונעתקה למקומות רבים. הדב"ח קרא אותה בדמעות על שליש. השתדל להושיב את רבי נפתלי מרופשיץ על כס אביו בלינסק, וקיבל את מרותו. אצלו התידד עם הדב"ח.

כשירד הגלגל אצל חמיו או כשנגנב כל רכושו, נאלץ בתקס"ז לקבל את רבנות איסטריק, אע"פ שאשתו בת הנגידים סירבה תחילה שיקבל עליו רבנות. בתקע"ג עבר להונגריה, כשנתקבל כרבו של הכפר טערצאל במחוז זעמפלען. התקרב לרי"א מקאלוב, שניבא כי מוכנה לו רבנות קרלסבורג וכל מדינת זיבנבירגן. הדבר נתגשם בשנת תקפ"ג, בהמלצת החת"ס שקרא לו באחת מתשובותיו גאון הגאונים. נעשה רב הכולל הרשמי לכל מחוז טרנסילבניה, וולכיה ובוקובינה, וניהל את מדינתו ביד רמה. מצב הדת היה מוזנח ביותר, והיה עליו להניח יסוד לחיים הדתיים במסגרת הקהילות. ערך מסעות חיזוק בערי וכפרי איזורו, תיקן תקנות לכל המחוז, והרים את קרן התורה והיראה למדרגה גבוהה. השתדל במיוחד בהיתר עגונות, ויותר ממאתיים הותרו על ידו. אסף כספים לעניי א"י, ושלחם אל היש"מ. ביהכ"נ שלו דמוי מבצר נשתמר עד ימינו. בעל קשרים טובים עם השלטונות, והתכתב בלטינית עם הבישוף. נפטר ביום ד' חוהמ"פ כ' ניסן תר"ה, ונשתמר נוסח מצבתו.

ילדיו: א. ר' חיים בצלאל אב"ד טשנאד (להלן); ב. ר' יהודה ליבוש. גר בטערצאל, ולא היה אב"ד שם. נשא את עטיל בת ר' דוד יהודה רוטנברג אב"ד ס' פטר מח"ס תהלה לדוד; ג. ר' יצחק משה בדעש. נשא את בלומא מלכה בת ר' משה אריה מטינטלניק. אביו השיב לו: ד, נג; ד. ר' מנחם מנדל אב"ד דעש (להלן); ה. חנטשא זו' הגביר ר' יוסף אריה ליב כהנא בסיגט, ב"ר נחמן ב"ר יהודה בעל קונטרס הספיקות. אליו התשובה קא; ו. שרה זו' ר' יהודה כהנא בסיגט, נכד בעל קונ' הספיקות. חמיו השיב לו: ז, קז; ז. בילא זו' ר' אברהם ישראל רוטמן בטולטשווא; ח. חוה זו ר' יצחק אייזיק כהנא במונקטש, נכד קונ' הספיקות. כשהתאלמנה עלתה לירושלים, צאצאיהם נפרצו לרוב בקרב הארץ.

יבולו הספרותי מפתיע בהתחשב בעוצם טירדותיו בהנהגת המדינה, תפקיד אותו מילאו אחריו שלושים רבנים. בידי נכדיו נותרו כיום י"ח חיבוריו על י"ב מסכתות, על ד"ח השו"ע ובמיוחד על הלכות גיטין, וקונטרסים על רוב סוגיות הש"ס. מראה יחזקאל על שו"ת בד"ח שו"ע וסוגיות הש"ס. מ. סיגעט, דפוס המשותפת, תרל"ה, ד, קט ד', קסג סי' בלי תאריכים. המסכימים: הדב"ח (המחבר מפורסם שמו בחריפותו וצדקתו); הייטב לב עם ד"ת (הגאון הגדול בענקים, שושנת העמקים, צדיק ונשגב). פתיחת אגדה עה"ת.

בסוף דברי בנו המו"ל רמ"מ, מחידושי בנו ר' יחזקאל יוסף שנפטר ביום י"ט טבת תרל"ג. מדף צג ע"א קונ' שערי ציון, ל"ב שערי מוסר מתוך חיבורו עה"ת.

בסוף רשימת המנויים מקהילות הסביבה, ולוח תיקונים והשמטות. זהו ספר השו"ת הראשון של רב בטרנסילבניה, והשביעי בספרי מדינה זו. ניתוח מפורט של הספר: יצחק יוסף כהן, מקורות וקורות, 308-295.

צולם מחדש בתשכ"ז. שערי ציון נדפס בנפרד בברוקלין ובירושלים תש"ך ו-תשכ"ו.

תשובות גם אל: החת"ס בתקצ"א (ה, סד, פא, פו, פז); לרמ"מ אב"ד סיגט (קב); מח' ר' יהודה מודרן (כח, עז); מח' ר' יוסף דובר כ"ץ-כהנא (לט, קכה); לגיסו ר' יונה בתקצ"ד (קנ); לתלמידו ר' ישראל (ע, עא, פט, קו, קז).

הגדה של פסח עם פירוש מראה יחזקאל, עם דברי בנו בשולי הדפים, סגולה מר"ש מאוסטרופולי, ואזהרות מהיש"מ שנמצאו בין כתבי המחבר. מ. סיגעט, דפוס ר' משה צבי זיכערמאנן, תרל"ט, נא ד', עם הסכמת בנו הרמ"מ כותב, שהדברים לוקטו מכתבי אביו עה"ת, ע"י חתנו ר' שבתי בעל בתו טילא ע"ה. בסוף רשימת המנויים מאיזורי הסביבה, ובהם בן המחבר, חתניו, ונכדים רבים. ההגדה נדפסה שנית ע"י נכדו ר' משה אב"ד דעש שצירף את הקדמתו, פרעמישלא, דפוס זופניק, קנולר והמרשמיט, תרנ"ד, ד, מח ד', עם ספר קדום נוסף. מהדורה זו צולמה מחדש ע"י נכדו של ר' משה: ר' שמואל יודא פנט רב קהל דעש בברוקלין, עם הספר עבודת כהונה הכולל את הנהגות דרכי צדק עם ע"ט ושיר פלא לשבת, דפוס האחים גרויס, ברוקלין, תשכ"ה, ב, נב; יח ד', עם הסכמת ר' יוסף אבי המהדיר מתש"י (בנו של הכנסת יחזקאל. נפטר ביום י' אב תשכ"ב), הקדמת המהדיר והנצחות. ר"ש משיניבה כותב בהסכמתו על הספר הנספח, שחיברו ר' חיים הכהן בניקלשבורג והיה בגנזי ר"מ פנט: ואם כי לא נודע לי מי המחבר, אבל האותיות מחכימות להבין כי ממקום קדוש והלכו. בסוף פקסימילי המלצות רבותיו של ר' יחזקאל פנט מפרג. הגדה של פסח עם פירוש זבחי א"ש מג' דורות השושלת: ר' יחזקאל מקרלסבורג, בכורו ר' חיים בצלאל מטאשנאד ובנו ר' אשר שמואל מהידלמאש, ברוקלין תשכ"ה, 64 עמ'. בהקדמת המסדר נכדם הרב אברהם מאיר איזראעל מהוניאד רושם את תולדותיהם, ומציג בסוף את תשובתו המפורסמת.

מראה יחזקאל ח"א: עה"ת, ח"ב: שארית ציון על המועדים, עם הגהות על הלכות גיטין מתוך חיבורו על ד"ח שו"ע. מתוך חידושיו שנותרו באוסף ר' שמואל זנויל כהנא בסיגט. דעש תרנ"ד, נ, מ ד'. ד"צ עם חידושי האגדה שלו שנדפסו בספר שערי צדק של בנו וקונ' שערי ציון שנדפס בסוף תשובותיו, ירושלם, נכדו ר' יודא פרידלנדר, דפוס עקיבא יוסף, תשכ"ח, פגינציות רבות. מעבר לשער פקסימילים מהמחבר וחתימת אביו. בהסכמת רבי צבי מאיר פנט מדעש נאמר, שכבר ר' יוסף אבי המהדיר החל להדפיס את הספר. בהקדמת המהדיר מפרט מעלות הוצאה זו, ומציג את תולדות המחבר שכתב בנו, נדפסו בתרנ"ג בספר דרך יבחר ע"י ר' ישכה דב פרידמן עם הרבה מילואים. בסוף בסידור חדש כח עמ': חידושי מראה יחזקאל על הל' גיטין סי' קמג-קנג שניצלו מכליון, והיו באוספו של נכדו ר' שמואל זנויל כהנא. המסכימים מאשרים שהם חידושיו: נכדיו ר' חיים אלתר פנט מרמת אביב, ור' יחזקאל ראטה שהעתיק את הכתבים. בסוף הנצחות.

ספר תהילים עם פירוש ופירוש מראה יחזקאל. נערך ונסדר ע"י נכדו ראב"מ איזראעל מהוניאד שליקט מספרים שונים, ויצא לאור ע"י נכדו הרב אשר שמואל הכהן כ"ץ מזשיבוי במונטריאול עם הקדמותיהם, ברוקלין תשל"ח, ט, קמה ד'.