ר' שמואל ב"ר משה פנחס פלקנפלד

מפשוורסק וטרנופול (תצ"ז–תקס"ז)

נולד בשנת תצ"ז לאביו ר' משה פנחס אב"ד סוירז וראב"ד זולקיב פרנס אחרון של וד"א, ב"ר אברהם ר' חיימש הלפרין מלובלין, ולאמו רבקה בת ר' ישראל איסרל מזולקווא ולובלין פרנס וד"א, ב"ר מרדכי ר' ליבושס. בשער ספרו כתב שהוא דור ח' לרמ"א, ודור ז' למהרש"א ולמהר"ם. נשא בלובלין את רחל הדסה שדאגה לבריאותו, בת דודו אחי אביו ר' צבי הירש אב"ד לוקוב בלובלין. פרטים על המשפחה: ח"ב, 570-568.

רצ"ה אורנשטיין מלבוב שמע כמה פעמים מזקנו הישועות יעקב, שלא היה גאון כמותו נחית לעומקא דדינא מימי הרב ר' השל. חתם תמיד בענוה שמואל הקטן. מתק"ך בגיל כ"ג אב"ד בילגוריי, ומרביץ תורה לתלמידים. מתקמ"ג אב"ד פשוורסק עד תקנ"ב. בתקמ"ט נתקבל לפרשבורג על מקומו של מהר"ם ברבי, אלא שבנסיעתו בתקנ"ב להשתטח על קברי אבותיו בזולקיב נתקבל לטרנופול, על מקומו של ר' אברהם ברצ"ה מבראד שנפטר ביום י' שבט תקנ"ב. למד כאן לבד בלי תלמידים "כי התחילו לבגוד בתוה"ק". בשריפת העיר ביום ח' תמוז תקנ"ח עלו באש ספריו וחידושיו, וכדי לשחזרם עבר לזמן מה לזברז הסמוכה (ולא לזבורוב). אחרי פטירת אחיו ר' יוסף לנדא, בא בפרשת שלח תקס"א לשבת על כסאו בפוזנא. שכרו נקצב שני דינרי זהב (דוקטן) לשבוע, וכעבור שנתיים הוסיפו לו עד 10 שקלים (טהלר). כתב הרבנות: כר"ש, אדרים תשמ"ו, מר-מח. נהג כאן כמו בטרנופול אחרי השריפה כמנהג הפני יהושע, לדרוש חצי שנה כל שבת בסוגיא אחת בלבד. סבל בחייו מצער גידול בנים ומאנשים מרעים. נפטר ביום ה' י"ד (ולא כ"ז) כסלו תקס"ז, ונשתמר נוסח מצבתו בו נקרא משה שמואל. את שם משפחתו קיבל בשנת תקנ"ה. ילדיו: א. ר' מרדכי יואל שמילא את מקומו בפוזנא. סגי נהור ומאיר עינים בתורה, בהיותו בקי בש"ס ופוסקים בעל-פה; ב. זו' ר' יחיאל מיכל אב"ד זנטומישל (זאנדי מיסלע). אליו: יו"ד, ג בתקס"ה; ג. פרל זו' ר' בצלאל הכהן ראב"ד לבוב; ד. זו' רצ"ה הורביץ מקטלבורג אב"ד וישניצה.

הדפיס בשנתו האחרונה בית שמואל אחרון ח"א על שו"ע חו"מ, שהוא רב הכמות כי אותו למד עם תלמידים, כולל שו"ת בד"ח שו"ע, וח"ב דרושים. בשער מזכיר שחיבר גם שער ב' על או"ח בדרך שו"ת, שער ג' על יו"ד, ושער ד' על אה"ע. נאווי דוואהר, דפוס י"א קריגר, תקס"ו. ח, ס; יב; א, ו; א, יב; א, מא ד'. בחו"מ עז סי', באו"ח ט', ביו"ד כט, באה"ע יג, ובס"ה קלג. בהקדמתו כותב שהחידושים ממה שלמד עם תלמידים ובעצמו, ומשתדל ליישב בהם קושיות על זקניו הרמ"א והמהרש"א. בר"ה תקס"ו כשחלה מאד, נדר שכאשר יקום ידפיס את חידושיו, ובא ביום ט"ו תמוז לנובידבור עד לפני ר"ה. מודה לר' בנימין פרנקל משם שהבטיח לו לטפל בהגהות ובמפתחות, וכן לר' יעקב שמעיה הלוי מפוזנא שנסע עמו לשם, ונשאר לפקח על ההדפסה. מטעם הכמוס השמיט את שמות השואלים. אחרי חו"מ תשובות אחדות לש"ב ר' משה שלמה זלמן אב"ד קראקא וורשא, משלו ומשל אחיו רצ"ה אב"ד אה"ו. בסוף הספר הדרוש לנישואיו, ודרוש מבנו.

לכל חלק שער מיוחד. חלק השו"ת בלבד נדפס שנית בווארשא, דפוס בני ר' שמואל ב"ר חיים ארגעלבראנד, תרמ"ג, צד ד'. שלישית בפיעטרקוב, ר' שמעון ראטענבערג חתן ר' פייביש בארנשטיין ז"ל מלאדז, דפוס ר' אברהם ראזענגארטען, תרס"ד, קה ד'. ד"צ הוצאה זו, ירושלים, מכון חתם סופר, תש"ל.

על התורה נדפס שנית בלעמברג, ריי"מ ניק ור' אשר פריש, דפוס ח. רוהטין, תרנ"ד, ד, פד ד'. ריי"י שמלקיס כותב בהסכמתו, שדברי המחבר אינם צריכים חיזוק. בהתחלה בא הדרוש לנישואיו וד"ת, ובסוף חידושי הבן. הם נשמטו במהדורה השלישית של בימ"ס יצחק שלאמאוויץ מלאדז שאינו מזכיר את קודמתה, פיעטרקוב, דפוס ר"א רויזנגרטן, תרס"ה, פח ד', ושוב בדפוס מרדכי צעדערבוים, תרע"ד. מהדורה מסודרת מחדש, סינער-ווארהאל, דפוס ר' יעקב ווידער, תש"ב, קג ד'. הוצאת תרס"ה צולמה בישראל תשל"א, ושוב בניו יורק, כרם שלמה, דפוס האחים גרויס, (תשל"ג), כשמעבר לשער הסכמת ר"י שמלקיס.