מהרימלוב (תק"ל*–תקצ"ו)
אביו ר' יעקב היה גיסו של ר' אברהם רובינשטיין, מחבר החלק השני של ספר עטרת זקנים. הגיס נשא את רבקה בת הגביר ר' ליבש דינהס מטרנופול, ואולי גם ר' יעקב היה חתן אצלו. אפשר שהוא שבנה את קלויז רבי יעק'לה הנזכר בספר טרנופול, 280, בו התפללו בעלי בתים עשירים, ובימים הנוראים היה בעל החבצלת תוקע בו.
ר' משה נולד בשנת תק"ל [תוקן: תק"ך* ↓] לערך, ונקרא ר' אברהם יוסף משה. אומרים שהיה תלמידו של רמ"ל מסאסוב. שנים רבות של הרימלוב, ועל שמה נקרא. לפני תקפ"ח "מאס ברבנות", ועבר לגור בטרנופול כאיש פרטי. נפטר ביום כיפור תקצ"ו (אנציקלופדיה לחסידות, אישים, ח"א, קו), והמצבה המפוארת שהוקמה על קברו מעידה על עושר המשפחה.
תצלומה בפנקס, חלק ב', 240 ב. בעת הסערה שהתחוללה בעיר עקב הבאת שי"ר לרבנות, האשימו החסידים את ראשי הקהל בהריסת המצבה (כת"י מגלה נסתרות, דף ה:). ילדיו: א. ר' אריה ליב אב"ד אוזירן וטרמבובלה; ב. ר' יעקב אב"ד אוזירן; ג. זו' ר' ישראל אריה ליב ורמן מבוצץ, בנו של הדע"ק שהזכיר את מחותנו בספרו מילי דחסידותא, סוס"י קעו, ובמכתבו לראז"מ שבראש ספרו דברי דוד. לא ברור אם זוהי הבת שהתגרשה, כנזכר בתשובת רבי יצחק חריף שבסוף שו"ת קב זהב, דף פ ע"ב.
אמרי משה, ליקוטי פרדס עה"ת וחידושי גפ"ת, צפת תרכ"ו, (ט), לו ד'. הובא לדפוס ע"י נינו ר' יונה ב"ר יעקב לפני צאתו לגליציה, ובהקדמתו הוא מספר מקורותיו. בתמוז אותה שנה קיבל בצאנז הסכמה מהדב"ח. בהתחלה חידושי הלכה, ובסוף דרשות לשבת שובה, ודרוש לר"ה ופסח מאבי המו"ל. משוקעים בספר דברים שנשמעו מפי רמ"ל מססוב.
יערי רשם את הספר בספרו הדפוס העברי בארצות המזרח, ח"א, 24—25, והוא מביא בשם יצחק ריבקינד, שקונ' א' והדפים לגר-לו נדפסו באותיות זעירות, שונות מכל הספר. בן מנחם כתב על כך (ק"ס, לא, תשט"ז, 257—258, ובספרו פתחי שערים, 42—43) שט' הדפים הראשונים נדפסו בלבוב, וגם הדף שאחריהם נדפס שם בשינויים טיפוגרפיים אחדים, כדי שלא ירגישו במעבר מדפוס לבוב לדפוס צפת. הוא עצמו ראה שני עותקים. האחד חסר בלי ט' הדפים הראשונים, והדף שאחרי השער כמו יתר הבאים אחריו שנדפסו בצפת.
השני שלם עם ט' הדפים ועם שני השערים, ומעבר לשער השני ההסכמה וההקדמה.
באוסף הרב רפאל זילברמן מצפת היה כתב יד של חידושיו: שני חלקים בגודל הרמב"ם הכרוכים יחד בכריכת עור נהדרה, קה; ס ד, בכתב זעיר צפוף ויפהפה מידיו של המחבר. כולל חידושים בדברי הגמ' והראשונים, פלפולים בדברי האחרונים מפרשי השו"ע, עד חכמי זמנו: הנו"ב, קצוה"ח ונתה"מ. מתגלה בו כוחו הרב בחריפות ובקיאות בכל חדרי התורה. נכדיו התכוננו להביאו לדפוס, ואף כתבתי לו הקדמה. כולל שאלות אליו ומה ששקיל וטרי עם הבית אפרים, חוו"ד, ספר יהושע, מח' הדע"ק, מפרשי הים, רנ"ה הורביץ מו"ץ לבוב, תלמידו ר"י דייטש היד יוסף, רבני ברודי, שני בניו, ור' נתן אשכנזי אב"ד פאטיק.
תשובות אליו: בית אפרים, או"ח, כח; טוט"ד, תליתאה, ח"א, קלח, קסא, קעב, קעג; ספר יהושע, ח, סא, צה, קטו; ישועות יעקב, יו"ד, יז, כ; שו"מ, תנינא, ח"ב, פא. בספר עטרת זקנים, ח"ב, דף כד ע"ב נזכר: נשאלתי מבן גיסי הרבני מו"ה משה, על מדרש שהובא בכתבי אביו הרב המנוח מו"ה יעקב ז"ל.