ר' אלעזר יעקב פודהורצר

בנו נולד ביום ט"ו אדר תר"ך. מצאצאי ר"ש וואהל. התחנך בחדר ובישיבה בצפת. בגיל כ"ז נבחר כשד"ר ליהודי ממלכת אוסטריה־הונגריה. נפגש במסעו עם גדולי ישראל ומנהיגי קהל בווינא ובערים אחרות, ועוררם בהצלחה לעזרת עניי א"י. שותף בבית מרקחת בצפת, עושה חותמות, ובעל בית מסחר לספרים ומזכרות. תקע יתד לישוב יהודי במירון. קנה שם שטחי אדמה, יסד ישיבה ומושב זקנים, גאל את קבר רבי יוחנן הסנדלר, וסייע לגאולת ביהכ"נ העתיק שעל שם רשב"י. שנים רבות עמד בראש בית החולים עזרת חולים אטלינגר, ושאף לשפר את רמתו כדי להתחרות בביה"ח של המיסיון. כיתת את רגליו לראש פינה ולשאר המושבות עד מטולה, בעניני ציבור והשכנת שלום. נכבד בעיני השלטונות, וייצג בפניהם את עניני היהודים. נפטר ביום י"ד חשון תרפ"ה, ולא היה אז בן נ"ח (תדהר, א, 155). נשא את רוחמה בת האב"ד ר' רפאל זילברמן. מילדיו: א. ר' יחיאל חמיו של ר' משה לודמיר מירושלים; ב. ר' משה בנו נולד ביום ה' סיון תרמ"ט, ולמד אצל זקנו ואצל הרידב"ז. שימש מזכיר לסבו ולכולל גליציה, ועוזר לאביו. פעיל בעניני ציבור לטובת יהודי העיר, ובהשפעתו ניצלו בפרעות תרפ"ט ותרצ"ו, נסללו כבישים בעיר ולמירון, הוכנס חשמל, ונגאלו קרקעות בסביבה. שימש שלושים שנה כראש הקהילה העברית, ואחרי תש"ח ראש העיר הראשון, עד לפרישתו לגימלאות בתשט"ו. הסב את שם משפחתו לפדהצור. כותבי תולדות הישוב מתעלמים מחלקו בהצלת הגליל היהודי, ואי נטישת צפת העברית בשנות המאורעות ובמלחמת תש"ח. נשא את לאה בת דודו ר' אלעזר ב"ר רפאל זילברמן, ונולדו לו שש בנים, שתי בנות, וצאצאים רבים. במאמריו הביא את דבר צפת בעתונים העבריים והאידיים בארץ ובגולה. אחרי מחלה ממושכת נפטר בתל אביב במוצאי ראש השנה תשכ"ב (תדהר, א, 155—156; חביב כנען, הארץ, 8.10.63; תמונתו חבוש שטריימל בספר השר שפירא, 209 ה; ספר מירון, 293—296; מאיר מיבר-מיברג, בצל המצודה, 244–245, תמונתו 288 א).