מרידיק (תרט"ו–תרצ"ב)
נולד בשנת תרט"ו (ולא בתרכ"ז) לאביו ר' אליעזר צבי מקומרנא. נשא את בתו של הצדיק הפלאי ר' נפתלי חיים הורביץ, ומשנתגרשו מכיון שלא היו להם ילדים, נשא את בתו של ר' יהושע הורביץ.
מדזיקוב (ממנה נולדה לו בת?). השתקע כאדמו"ר ברידיק, ועל שמה נקרא. מגדולי המקובלים, שקוע בספרי קבלה, ובס"ג אמר תורות חוצבי להבות משובצות רמזי סוד. רצ"ה ממונקטש הזמינו לביתו בשבת לקידוש, ואחרי שיחת שעות אחדות בקבלה אמר: תיתי לו לאדמו"ר מקומרנא שהניח בן גדול כזה.
בית מדרשו בו היתה דירתו נבנה בשנת תר"ע, והרעפים נתרמו ע"י הגרף סקרבק שתרם גם בתרס"ח לבנית הקלויז. היה זה בנין לבנים מרווח, מוקף דשא ועצי פרי. הגבאים היו: יוזם הבנין ר' שלום פישהיימר, שהיה אש להבה וראש המנגנים והמרקדים; ר' יצחק אייזיק ב"ר ישעיה שור (תר"ם–תש"ג). זימר אצלו בימים הנוראים, וקישוטיו תלו בסוכת הרבי; ר' יהודה ליב שפיגלר. חתם כגבאי הרבי על חי בן מקיץ תרפ"ה; ר' שמואל ליטמן, בעל מנגן ומלחין; ר' מאיר אברט, חתן ר' משה דם. חסידיו אהבוהו מאד, ובאו לשאוב ממנו עצה ונוחם. כותב הפתקאות היה ר' וולף ששימש כבדחן. בימים הנוראים עבר רפ"נ לפני התיבה כמנגן נפלא, ושר את רוב הזמירות בקולו האדיר והעמוק. בשמחת תורה רקד ארוכות לגובה חצי אמה בניגונים מתוקים, אף כי כל השנה בקושי יכלו רגליו החלשות לשאת את משא גופו הכביר. שקל 150 ק"ג למרות צומותיו וסיגופיו. במלה"ע א' גלתה חצרו לנאנאש שבהגר, ואח"כ שב לרידיק. נפטר ביום כ"ט אדר (ולא ב' ניסן) תרצ"ב (ולא תרצ"ג), וספד לו תלמידו בן אחיו רבי שלום מקומרנא. אהלו פורק על ידי הנאצים, ובית מדרשו נהרס.
מכתביו שנדפסו: לחיזוק מחז"ה, י"ז כסלו תרס"ה, 2; תשובה כהלכה, קיא; קדושת אהרן, בראש ח"ב; דובב שפתי ישנים (בלאך), ח"א, קנז-קנח.
אהלי שם, 444; ספר רודקי, 12, 137, 147, 150, 152, 160–163, 197, 222–225, 236, 291, 306, 314.