ר' אורי זאב וולף ב"ר יחזקאל סלט
ראש אב בית דין ומדפיס בלבוב
מלבוב (תקפ"ח–תרנ"ט)
נולד בלבוב בר"ח אלול תקפ"ח, לאביו ר' יחזקאל ממשפחה רבנית עניה. נכד המדפיס ר' אורי פייביש מאמשטרדם. נודע מילדותו כעילוי, ומגיל י"ז למד אצל השו"מ שהסמיכו. כשרצה לנסוע אל המהרי"א מזידיטשוב, שאלהו רבו: הגם אתה עוזב אותי, ולא נסע עוד כל ימיו (שם משמעון זיוויץ, 24). סירב לקבל עליו עול רבנות, והתפרנס מהוראה לבני עשירים. בין תלמידיו יוסף טהון (ויוסף מרגושס). למד כל ערב שעות בתשלום עם הנדיב היחסן הגביר ר' ירחמיאל הלוי הורביץ בביתו (עראינערונגען פון מיין לעבען 75–76), וחינך את נכדו ר' שמלקי רוקח. לא נהנה מאדם, אלא מיגיע כפיו. בתרכ"ד פתח בית דפוס בעיר, ובתרל"ד שיתף עמו את המו"ס ר' יעקב משולם ניק. הם הדפיסו ספרים תורניים וחסידיים בלבד. מתרנ"ג ניהלה אלמנתו אסתר את הדפוס, ומכרה אותו לר' יהושע ויסלף. בתרס"ד רכש אותו הסופר ר' יונה קרפל, חתנו של המדפיס ר' יוסף פישר מקראקא. ימים אחדים החל להדפיס בו את עתון היום בעברית, ואח"כ עתונים ביידיש.
חבר בין הדין והראב"ד לבוב. מעשרה הראשונים בקלויז זכרון יצחק של חסידי זידיטשוב, בו התרכזו מיטב הכוחות החסידיים של העיר. בביהכ"נ שלו אמר בשבת אחה"צ שיעורים בהם השתתפו המונים, והיתה לו השפעה רבה על סביבתו. ענו ורצוי לכל החוגים, אוהב שלום ורודף שלום. רב חסד, ומפזר לצדקה יותר מכוחו. לוחם לקדשי היהדות, ונואם מוכשר. היו עמו בכתובים ספרים בהלכה ובאגדה, וחלק מחידושיו ושיריו פירסם בכתבי העת. מזוהים אותו עם החותם ע. סלט, בתרגמו לע"ט את: אבקת רוכל לר' יעקב מכיר, למברג, מונק און ראטה, תרס"ד, 16 עמ'; ביאור מלות ההגיון, וחלקים מאגרות תימן והשמד להרמב"ם, תרס"ה. נפטר בשתים בבוקר יום ו' תזריע תחילת אייר תרנ"ט, וספד לו ר"י שמלקיס. בנו ר' משולם שימש אחריו כדיין ומדפיס בלבוב.
תשובות אליו: בנימין זאב אחרון, ח"א, נ, נא; דברי שאול ויוסף דעת, ח"א, דפים י' ע"א, נב, ח"ב, יח ע"א; שאריית יעקב (יוטס), עד; רבו, שו"מ, קמא, ח"א, קיא, ח"ג, רייד, תנינא, ח"א, סח, ח"ג, א, קב, ח"ד, קס, קפא, תליתאה, ח"א, שי, ח"ב, כט, קיד, רביעאה, ח"א, כה, ח"ב, פח, קלב, קסד, ח"ג, כד, חמישאה, פג בתרי"א–תרל"ב; שערי דעה, ח"א, נה. ד"ת אחדים ממנו בספר דברי יוסף של גיסו ר' יוסף זאב ברנד, ח"ב, דפים ה ע"ב, יד ע"ב.
קמחז"ה, ד' אייר תרנ"ט, 5; המגיד לישראל, ח, 130; ספר הזכרון, תרמ"ט, 75; מאיר באלאבאן, יידן אין פוילין, 215–216; זכרון מרדכי זאב ברודא, 76; לבוב, 470, 547; חיים ליב פוקס, לעקסיקאן, ח"ו, 290–291 (ושיבוש שנפטר ביום 12.9.1882).