ר' אברהם חיים דוד ב"ר יצחק ליב סופר

מבוריסלב (תרל"ז–תרצ"ז)

נולד בדרוהוביטש בשנת תרל"ז, לאביו ר' יצחק ליב. נקרא בשם ר' דוד בלבד, או בר"ת: אח"ד. מגיל י"ג למד בישיבת פרשבורג, אצל דודו השבט סופר. התמזגו בו החריפות הגליצאית, עם התמימות והשקדנות ההונגרית. נשא את צארטל בת הנגיד ר' ישעיה שרמן (ברכות לנישואין: ־ קמחז"ה, כ"ח תשרי תרנ"ט, 5), נפטרה ביום ד' ניסן תש"ב בגרוסוורדיין. חמיו היה פארה של קהילת קאשוי ומנהיגה כארבעים שנה, תלמיד הכת"ס, ומראשי היהדות החרדית. עשיר מופלג, בעל בנק, כל יום שקוע בלימוד ומחדש. נפטר בן פ"ז בשמחת תורה תרצ"ו (דברי ימי קאשוי, נב). החתן עבר לגור בבוריסלב, וניהל את הפירמה לינדנבוים מורשת זקנו. רוזני ארץ שבאו עמו בקשרי מסחר, השתאו על הדרת אישיותו. דחה הצעות רבנות שונות, כמו זו של קהילת פרשוב.

כל בוקר טבל במקוה, והתפלל בבית מדרשו בהתלהבות רבה. הסתגר בחדרו ללמוד בעיון, וחידש בתורה. נשא בחכמה דרשות לחיזוק בדקי הדת.

ראו בו דמות מושלמת בתורה, ביראה, בחכמה ובעושר. ירש את כס אביו כנשיא א"י ומנהיג מחז"ה. בועידת סנדובה וישנה בתרס"ז בה השתתפו המהרש"ם והרבי מצישינוב, נבחר כנשיא כולל גליציה, שנקרא גם כולל דרוהוביטש על שם מקום הנשיאים. שיכלל את הכנסות הכולל, נתן בעצמו תרומות גדולות, ותמך בכל ת"ח ויחסן שפנו אליו.

כשנפרדו בתרע"ב אנשי כולל ויזניץ-קוסוב, חיבר ספר תשובה כהלכה, להוכיח שהדין תורה חייב להיות בא"י. גדולי הרבנים והאדמור"ים צידדו בעמדתו. התקרב בלזו, ופעם אף נסע לשבועות אל המהרי"ד, שכיבדהו מאד כנשיא לשבת לידו. שניהם נסעו יחד ללבוב, להשתדלויות אצל השלטונות. כשפרצה מלה"ע א' מינהו הקיסר כרב צבאי, ונפתח לפניו כר נרחב לפעילות רבה, תודות לגרמנית הצחה שלו ומעמדו. בתום המלחמה בחרו בו גדולי ישראל שהתכנסו בוורשא, לשמש כשלוחם כלפי הממשלה, אע"פ שהיה נתין הונגרי. נבחר כיו"ר בועידת הרבנים שהתכנסה בתרפ"ח בלבוב בראשות הצדיקים מבלז ומבובוב, והקסים את קהל מאות הרבנים והאדמורי"ם שנכחו. פנה אל רח"א שפירא ממונקטש לברר מה הן טענותיו נגד "האגודה", כי הוא עצמו נייטרלי "לא אוהבם ולא שונאם". המנחת אלעזר השיב לו בשני מכתבים מה הם טעמי התנגדותו ומה פסול מצא בהם, והם נדפסו בחוברת דברי האגרת, ירושלים, היראים, דפוס המערב, תרצ"ב, ח עמ'.

היה בידידות עם כל גדולי הזמן, והמכריע והמפשר ביניהם. בזמן מחלתו הוסיפו לו את השם יוסף, והדפיסו שני כרוזים להתפלל לרפואתו (בנימין קלוגר, מן המקור, 147–148). נפטר בפעסט ביום ז' ניסן תרצ"ז. ביום השלושים נשא עליו האב"ד ר' יעקב אביגדור הספד וקינה בביהמ"ד בקור חולים, והקהילה הדפיסתו על חשבונה: איה סופר, באריסלאוו, דפוס גראד, (תרצ"ז), 10, 56 עמ', עם תמונתו, שער לועזי, והקדמת ראשי הקהילה. בספר מגולל גם את תולדותיו, ומציג בסוף תשובה ותוכחה ששלח אליו בתרצ"ה. סודר מחדש ע"י הרב נפתלי הלברשטם בתוך חלק יעקב, ניו יורק תש"י, 40 עמ'. הניח חיבורים בהלכה ובאגדה, ומהם סודר כבר לדפוס ספרו הגדול סמיכה לחיים על תרגום יונתן. האחרים היו על מסכתות ברכות, שבת ומכות, על הלכות מקואות ותשובות.

ילדיו: א. ר' שמואל בנימין הבכור. כ"ב שנה ראש חברת ת"ת בנירעדהאז. ניצל לניו יורק עם זו' פערל, בת ר' יודא אריה הלוי ב"ר טוביה ראטה (כ"ה אד"א), וזו' מינדל בת ר' יעקב דוד ממעדיעש (ד' טבת); ב. ר' יצחק ליב בבוריסלב. נהרג במחנה עבודה באוקראינה, ביום ג' תשרי תש"ב. נספתה.

פשר שעשה ראח"ד סופר ביום ד' תשרי תרע"ד, בסכסוכים שבין מנהלי הישיבה. בסוף חתימת הרב אשר אנשל וקסמן, ש גם זו' גניא בת ר' אלעזר בונדי היי"ד; ג. ר' משה נשיא כולל גליציה באי"י; ד. אסתר (נפטרה בבוקרשט ביום י"א טבת תש"ז), זו' ר' ישראל אולמן (ולא נתן קולמן) רה"ק בגרוו"ד (נספה ב' דפסח). בנם ר' יצחק יהודה נפטר ביום י"א ניסן תש"ה; ה. זו' ר' יעקב מייסנר בויען.

ר' בנימין אליעזר סופר. ת"ח בצורטקוב.

תשובה אליו: בית שלמה, יו"ד, ח"ב, קנ בתרכ"ה.