ר' יוסף אהרן (יוסלה) ב"ר אליעזר זאב מרילס
אדמו"ר ואב"ד בוצצי ורב דורוהוי
מבוצצי (תקצ"ה–תרע"ג)
נולד בהרצה ביום ג' תמוז תקצ"ה (ולא תקפ"ח), בברכת רצ"ה (צ"ל מהרי"א?) מזידיטשוב, לאביו האב"ד ר' אליעזר זאב וולף. נקרא על שם ר' יוסף הגדול, צדיק וחסיד בהרץ, מבני חבורתו של השרף מסטרליסק. מגיל י"ג גדל בבוצצי. נשא באלול תר"י את פעריל בת רל"י פרנקל אב"ד בוקרשט, נכדת רל"י מברדיטשוב והבעש"ט, נפטרה ביום ח' טבת תרנ"ט. בגיל י"ז נסמך מהשר שלום, שמנעו לעלות לארץ כגיסיו. אדמו"ר בבוצצי מתרי"ב על מקום אביו, ואח"כ נתקבל גם כאב"ד. ארבעים שנה עשה בעיר, והפך אותה למבצר חסידי. שם נקלע לסכסוך חמור, עם ר' בצלאל דב וייסבך מקוזובה אב"ד בורדוזען שאותו קיבל אליו כדומ"ץ, וסילקו כשסבר שרוצה לרשת את הרבנות. הקהילה עמדה על צידו, והדפיסה ספר קול יעקב, טשערנאוויץ, דפוס ר' טשארדט, תרל"ב, כב ד', לעומת ספר מאמר בצדק של בעל דבביה ודעימיה, נדפס ביאסי בשני חלקים: אי כבוד ופרי צדיק. בתרמ"ח נתקבל לרבנות דורוהוי, וכיהן בה כ"ב (צ"ל כ"ה) שנה. סיים פעמים רבות את הש"ס, משניות ושו"ע. ת"ח מובהק, ובעל חסד להפליא. ידע להיות שו"ב, סופר ומוהל, ומשך ידו מכל אלו. בשנתיים האחרונות לחייו חלה מאד, וקיבל יסורים באהבה. נפטר בבורדוזען בעש"ק אחר חצות א' סיון תרע"ג. נישא ביום א' עשרים ק"מ לבוצצי, להיטמן ליד אביו. בלויה שם ספדו לו שני בניו ובן בנו השלישי, חתנו רד"ב, רב משאץ תלמידו המובהק, ורב מירושלים שנזדמן לעיר. גם בעתונות נספד כזקן אדמור"י רומניה, צדיק נערץ חביב על כל המפלגות, וחובב א"י (המצפה, ט"ו סיון תרע"ג).
(6) ילדיו: א. ר' אליעזר זאב ממלא מקומו בבוצצי; ב. ר' חיים רבינזון הצעיר, ממלא מקומו בדורוהוי, ובנו ר' לוי יצחק; ג. ר' משולם זלמן פרנקל, נפטר צעיר בקרלסבד ביום כ"ח סיון תרנ"ז. בניו: 1. ר' יהודה ליבוש אב"ד בוטושן מתרס"ז (תרמ"ו — ד' סיון תרפ"ז). חידושי מהרי"ל שלו בסוף יד יוסף; 2. ר' שמאי מבוטושן; 3. האדמו"ר ר' חנוך הניך מרישא וחיפה, נפטר ביום י"ט סיון. בניו: ר' אליעזר זאב חתן אב"ד דורוהוי ור' לוי יצחק; ד. חיה שרה זו' הראשונה של ר' דב בריל דרימר אב"ד דורוהוי, ב"ר ירוחם בנו של הבית שלמה. הספדיו על חמיו הדפיס בספר ארונו של יוסף, הוסיאטין תרע"ג, ובפתיחה פרטים ביוגרפיים רבים. אחרי שנפטרה צעירה ביום ז' אדר, נשא בתרל"א את אחותה: ה. יענטא.
כל סעודה בשבת אמר חידושים ע"ד חסידות, וסירב להדפיסם באמרו שהדברים נאמרו לפי השומעים. רק בתרס"ב הרשה לתלמידו מגווזדיץ לרושמם. עבודתו נשאה חן בעיניו, ובצוואתו ביקש להדפיס את הדברים. בנו הדפיסם עם הקדמה.
בספר יד יוסף, קלוזש תרפ"ו, צו ד'. מסודר לפי פרשיות התורה ופרקי אבות. בסוף צוואתו, רשימת המנדבים מבוצצי, דורוהוי ובוטושאן, וד"ת מנכדו מהרי"ל.
תשובות אליו: מח', אורי וישעי, צט בתרמ"ג; מח', בית שלמה, יו"ד, ח"א, ג, ד, חו"מ, יז בתר"ך; הרי בשמים, ח"א, קכה (להצדיקו בתרל"ב); מח', שאילת שלום, קמא, כה.