ר' אפרים זלמן ב"ר מנחם מאנש מרגליות

מבראד (תקכ"א–תקפ"ח)

נולד ביום י"ט כסלו תקכ"א לאביו ר' מנחם מאנש אב"ד ויטקוב וגרייידינג. האבא הרגילו מילדותו לאהבת התורה, והציג לו שאלות מספרות השו"ת, לראות מהיכן יביא ראיה ואיך יפסוק. כבר בגיל רך ידע מחצית הש"ס בע"פ. למד אצל דודו ראס"מ אחי אביו יחד עם ר' שמואל בנו של הדוד, ושניהם הוציאו לאור בתקמ"ה את שו"ת הב"ח החדשות. זמן מה למד נגלה בקוריץ אצל האב"ד בעל בכ"ע שנשא את בת דו"ז (אך לא אצל הנו"ב), והצטער על שדחה את בקשתו ללמדו גם קבלה. נבחר בצעירותו לרבנות אוהניב, אך כעבור זמן קצר התחרט ושב לבראד, מכיון שכזקנו התבו"ש לא רצה ליהנות מכתרה של תורה, ולהתמנות על הציבור. משום כך דחה גם את הצעת פפד"מ, אחרי פטירת מחותנו בעל מחנה לוי.

כל שנותיו היה שקוע בתורה יומם ולילה, וליל ניטל הספיק לו לעשות את חשבונות עסקיו המסועפים של כל השנה. בלימודו חתר לבקש את האמת, ובאמצעות כתבי יד השתדל להגיע אל הגירסא הנכונה. את דרך הפלפול ראה כמעשי ילדות לחידוד בלבד, וביכר את הלימוד לשם הסקת הלכה למעשה. שלט להפליא במכמני ספרות ההלכה והאגדה אחרונים כראשונים, וגם בשאר המקצועות: תנ"ך, דקדוק ומלאכת השיר. בעל ספריה עשירה של ספרים ישנים וחדשים, וכן כתבי יד נדירים. הסתיר את ידיעותיו הרבות בקבלה, אותה למד מפי מקובלי הקלויז. בנעוריו הגיה דף אחד מספר עץ חיים, וכשהראה זאת לר"מ אוסטרר ור"ח צנזר, הודו לו שכך האמת. התוכח עם הקדושת לוי אודות אמיתות ספר הצורף. התפלל תמיד מסידור האריז"ל, גם בימים הנוראים.

בתקמ"ה היה נשוי לבתו של הקצין ר' חיים סגל מבראד, וגיסו היה האב"ד ר' אריה יהודה ליב תאומים. ממנה נולדו לו כנראה ג' בנותיו. בזיוו"ש נשא את לאה זו' (ולא בת) אב"ד מאציב, בנו של ר' חיים צנזר. אולי ממנה בנו יחידו שנולד בתק"ס. גידל את ילדיה על ברכיו, וביניהם פרימא רויזא שבתה נישאה לנכדו ר' סנדר קלר. בנה נפטר במרחק בתקפ"ב, והניח את אחיו הנגיד ר' נחום, וילדים קטנים: פנחס ובת שבהם טיפל האוהב ישראל, כמפורט בבית אפרים, תנינא, ח"ב, יג. אחת מנשותיו היתה נכדת בעל איתן האזרחי.

לכבוד התורה נהג ללמוד במעיל וכובע עליון, והסירים כשבא מישהו לדבר עמו. כשראה ת"ח היה קם ומנשקו, כדי לרומם את קרן התורה בעיני מנהיגי הקהילה. פגש פעם את השאגת אריה בעברו בבראד. ביקר ברוזניאטוב אצל הקצות, ונדהם לראות את דלותו. בתשובותיו (יו"ד, נ) הוא מזכיר את ביקורו לפני עשרים שנה בפשוורסק אצל האב"ד ר"ש פלקנפלד. בביתו היה לו בימ"ד בו למד ולימד. הרביץ תורה לתלמידים מובחרים, שנעשו אח"כ רבנים מובהקים בגליציה. בהקדמתו לשו"ת חו"מ מודה לה' שחננו תלמידים מקשיבים, ש"רובם יפה רוחם לעלות ראש גבעת המורים". מהם ידועים לנו: רצ"ה חיות, רמ"ץ ויטמאיר מסמבור, ר' שמריה שמריל ברנדריס אב"ד הרימלוב, ר' ישראל הלוי דומ"ץ זלוזיץ, ור' ישראל כהנא ראב"ד נבריה וזולקיב.

גר בבראד כאדם פרטי, אבל רבה היתה השפעתו על חיי היהדות בעיר. במזגו הטוב ונועם מידותיו התהלך באהבה וברעות עם כל אחד, ונקט לשון מעדנות. יצא מגדרו לדבר רתת בתקיפות בלתי שכיחה, רק כשהדבר נגע לפירצה בחומות הדת, כגון בפרשת השוחט שסרח (בית אפרים, תנינא, ח"ב, כט-ל), או כנגד הגאון בעל טור האבן מדובנא.

חלק על מנהיגי הקהילה באופני הטלת המיסים, זשמקילים לעצמם ומחמירים על אחרים. בידידות אמיצה עם חכמי ורבני העיר, ר' מאיר ק"פ ור' אריה יהודה ליב תאומים. התפעל מהמהרש"ק שביקר בעיר לשאת דרשה, ובהשפעתו נתקבל כמ"מ וראב"ד, ושימש לו משענת נאמנה. היה מוכן לשלם מכיסו את כל המשכורת, אבל המהרש"ק עמד על כך שתבוא מקופת הקהילה. רק עם האב"ד ר' אלעזר לנדא לא היו יחסיו טובים, מפני שפסל מקוה שהכשיר המהרש"ק, והנימוקים לא נראו לו, ורק פעם אחת נפגשו לאחל מזל טוב.

יומו ולילו היו גדושי שיעורים, ובירורי עניני הלכה מסובכים שהופנו אליו. החליף שו"ת עם גדולי דורו המפורסמים, ופנו אליו גם ממדינות רחוקות. פעמים רבות עבר לפני התיבה, וקרא בתורה בשבתות מיוחדות. בליל ר"ה עמד בתפילת שמו"ע ארבע שעות רצופות, והורה שלא להמתין לו. בני העיר היו נוהגים לבוא אליו להתברך לשנה החדשה. פעם אחת התאחר והשתמט מלעשות קידוש לבקשת אשתו, עד שהתברר שנתעוררה שאלה על הרוטב, ונמצא שאינו כשר. לפני כל נדרי ונעילה נשא דרשות מוסר, ובתשעה באב לפני קינת ארזי הלבנון, הספיד את גדולי ישראל שנפטרו באותה שנה. בהשתפך עליו נפשו על שזכה לסיים ענין קשה ומסובך, חיבר שיר מעשה אומן (בית אפרים, חו"מ, כז).

בד בבד עם היותו איש אמונים של גאוני הזמן, היה מקורב לחסידות, ולגדולי תלמידי המגיד ממזריטש. הסכים על ספרים חסידיים רבים, והספיד את רבי מנחם נחום מטשרנובל. באו לבקרו גאוני החסידות כהדב"ח, ובעל חידושי הרי"מ המזכיר את מה שנדברו (סי' לד, אות כו). החשיב מאד את קרובו בעל ההפלאה, פיזר כסף רב להתחתן עמו, השתדל שיודפס ספרו פנים יפות, וכתב לו הקדמה.

כמו"כ כתב הקדמה לספר אורח לחיים של רא"ח מזלוטשוב חתן ההפלאה והבת עיני, וסיפר בה בשבחי המחבר. בספר זרע אפרים דף ע ע"ב, מביא ד"ת מ"הגאון החסיד מ' יעקב שמשון אב"ד שפוטבקע ומנ"כ בארה"ק". ידידות אמיצה ודרך ארץ מרובה רחש לאוהב ישראל, וי"א שהסתופף בצילו. בתקע"א נתברך ממנו כשהתארח אצלו ביאס, ומארחו ערך לכבודו סעודה גדולה (מעין החסידות, חו' א, תשכ"ד, עמ' יד). האיגרות שהחליפו ביניהם נדפסו בספר אגרות אוהב ישראל, סה-סו, פג-פה. הדע"ק היה עמו בידידות נאמנה. כשנתמנה לרבנות בוצץ, שלח אליו לבראד יותר משתי רבבות הלכות מחודשות. ראז"מ רצה להדפיסם, אלא שנטרפה השעה. נשתמר נוסח המכתב שכתב אליו הדע"ק, ובו כותב ששמע מר' זאב ב"ר יצחק ישכר מבוצץ, שיוכל לשלוח אליו ד"ת לבראד ולא יהיה לו זאת לטורח, ולכן שולח תשובה שהשיב למחותנו אב"ד הרימלוב, ע"י אחיו של רז"ו הנ"ל.

עשרו הרב בא לו מעיסוק בסחר אלמוגים בקנה מידה בינלאומי. הקים בתי מסחר ראשיים בברודי ובווינא, עם סניפים בערים שונות. מעל בית מסחרו בווינא התנוסס שם הפירמה: א. ז. מרגליות ו שותפו ק. ק. פריוויל גרוסהנדלר. בתור סיטונאי קיבל בתקע"ז רשיון ישיבה בעיר המלוכה, ואחרי מותו של הסיטונאי ישראל צפרט בווינא, נבחר כמנהל (רב) ביהכ"נ של יוצאי פולין בעיר. גבאי ביהכ"נ היו סוכנו ומנהל בית מסחרו (מחותנו) ר' מרדכי ביק, ור' ישראל אשכנזי נכד החכ"צ (כתבי ראובן פאהן, ח"ב, 212). לפני כן טיפלו י"א שנה בניהול עסקיו: שותפיו ר' שמעון דיזשה ור' אשר ברבש (בשנים תקס"ט–תק"ף), ור' יעקב בר פרלמן-מרגליות (תק"ף–תקפ"ו). אחרי שרי"ב נפטר יצאו יורשיו מהשותפות, ורק בני המשפחה ניהלו את העסקים. אחדים מהיורשים ירדו מנכסיהם. על עזבון שותפו ר' שמעון דיזעס, תשובה לר' אבוש אשכנזי בשו"ת שערי דעה, ח"א, קנח לפני תרל"ח. ראז"מ פיזר הון רב לצדקה, ליחידים ולצורכי הכלל.

כשבא רבי יצחק מוולוזין לקבץ כסף עבור ישיבתו, ביכר מכל ספריו את "יד אפרים". בשנת תקס"ו כשחלה ראז"מ בגיל מ"ה והגיע לשערי סכנה, התפללו כל עניי העיר לשלומו, ואף בעיירות הסמוכות. סייע במיוחד לעניי א"י ככתובת מקשרת בין הגולה לארץ, והכספים הועברו דרך סניף הבנק שלו בוינא. רבי ישראל משקלוב כתב לשדרי"ם שלו שלא יקמצו ולא יחוסו על דמי הפאסט (דואר), וישלחו תמיד ע"י ר"ז מרגליות. גם ר' שלמה זלמן צורף כתב בסוף תקפ"ד: ומצאתי מכתבים מוילנא בקאנטור (חשבון) של הגאון מוהר"ז מרגליות מבראד (ראשונים ואחרונים, 286, 289). כיהן כאמרכל וגזבר כוללות החסידים, והתכתב רבות עם ר' עקיבא לעהרין, ראה אגרות פקידים ואמרכלים מאמשטרדם, א-ב, לפי המפתח.

בגיל ס"ז נסע לסטניסלב לשמחת נישואי נכדו ר' אלכסנדר סנדר הורביץ, ושהה שם כמה ימים. שב לביתו ביום א' כ"ד אב תקפ"ח, ושלח לקרוא למהרש"ק, כי משתוקק לשוחח עמו בדברי תורה. לפתע נפטר בין מנחה למעריב במיתת נשיקה, והובל לקבורות למחרת. ליד ביהכ"נ הגדול נספד ע"י גאון אחד והמהרש"ק. הוא הספידו שנית בר"ח אלול, והדפיסו בשם עין דמעה, זולקווא תקצ"ד. ספד לו גם המשורר מרדכי סטרליסקר בשיר בן עשרים בתים: זעקת שבר, בתוך בכורי העתים, כרך י', עמ' 124-130. נכללו באמרי יושר, אונגוואר תקצ"ד, 65–66, וכן ע"י ר' נח שמואל ליפשיץ בספר המכריע, לובלין תרנ"ז, דף 172.

ילדיו: א. רבקה מזיווגו הראשון, זו' הנגיד רצ"ה ב"ר נחום קאליר מיערסלב. בנם ר' סנדר נשא את פרימא רויזא נכדת ר"ח צנזר, בתה של לאה זו' השניה של ראז"מ. מצאצאיהם: רד"ב קרוכמל מבראד, שהוציא לאור את ספר מעלות היוחסין; ב. שרה ילידת תקמ"א. כנראה אף היא מהזיווג"ר אע"פ שלא הזכיר זאת בהקדמתו לבית אפרים חו"מ, שכן בתקמ"ה כשהדפיס את שו"ת הב"ח החדשות היה עדיין נשוי לראשונה. נישאה ליחסן הרב חיים נחמן פרנס ב"ר משה פרץ מדובנא, וחמיו השיב לו בחלק חו"מ, ג, סד. בגיל כ"ח נפטרה עם תינוקה ביום ג' ב' אייר תקס"ט, ולא הניחה ילדים.

בזמן הצער על מחלתה חיבר אביה את הספר זרע אפרים. בעלה נשא בשנית את בתו של ר' יעקב יעקיל ב"ר אריה ליב ב"ר דוב בער, וגר בוילנא. פירוט צאצאיו בספר תולדות אנשי שם (אפרתי), עמ' 40, אות י'. נפטר ביום ח' ניסן תרי"ד (שה"ג השלישי כת"י). פרטים אודותיו: עיר וילנא, 185–189, 273–274; ג. סימא זו' ר' יעקב יהושע הורביץ אב"ד זלוזיץ, בנו של המחנה לוי בן ההפלאה. חמיו הפריז הרבה ממון לזכות בו, ושלח שליח ללייפציג להביאו. ההפלאה נסע פרסה ללוותו ונפרד ממנו בבכיה, ואביו נסע עמו ללייפציג למוסרו לשליח שיביאנו לחתונה בברודי. ילדיו: 1. ר' צבי הירש מלמדני בראד; 2. ר' (מנחם) פנחס בקומרנא חתן המהריא"ז. תשובות אליו: ש"ב השו"מ, תליתאה, ח"ב, קעא בתרכ"ט; 3. ר' אלכסנדר סנדר בסטניסלב. לנישואיו שם בחודש אב תקפ"ח נסע זקנו הראז"מ; 4. יארעט-דבורה זו' הנגיד ר' אבא צבי הכהן זוסמן; 5. דרייזיל זו' הנגיד ר' שלמה זלמן הכהן זוסמן אחי הקודם, נפטר ביום ט' אד"א תרמ"א. שניהם גרו באוסטרהא, ואת פירוט צצאיהם רשם ד"ר אשר זיו; ד. בנו יחידו ר' חיים יהודה ליבוש ילידי תק"ס. אביו השיב לו בחלק יו"ד, לא, והזכירו באה"ע, קלו, ואו"ח, ה, שמסר ד"ת מפי הרב עזריאל הורביץ ראש הברזל מלובלין. ראז"מ השתדל שישא את בת הברוך טעם, ונסתבב הדבר שהקדימו הדב"ח, מכיון שלא הגיע מענה עד ט"ו בשבט. בהקדמת חו"מ תקע"ח מזכיר את כלתו שרה, וזו צריכה להיות אשת בנו רחי"ל, אלא שידוע כי נשא את רוזה בת ר' מרדכי ביק ילידת תקס"ו. היא ניהלה את בתי המסחר בברודי ובוינא, עד לפטירתה שם ביום כ"ט טבת תר"ל. בפטירת האב קיבל רחי"ל שני שליש בירושה, אחותו סימה שליש, ולאלמנה הובטחה הכנסה קבועה. בשנת תקצ"ב קיבל זכות ישיבה (טולרנץ) בוינא, ועבר מבראד לגור בה עם משפחתו. נפטר משבץ לב בבאדן הסמוכה, ביום כ"ח אלול תקצ"ז בהיותו בן ל"ז, ונשתמר נוסח מצבתו. אין ידועים שמות יוצאי חלציו. ר' יקותיאל יהודה גרינולד מביא בספרו מצבת קודש, 120, שהרב בנימין וולף לעוו (תקל"ז–תרי"א) בנו של הרב אלעזר בעל שו"ת שמן רוקח נשא את בת ראז"מ, ואחרי שגירשה נשא את בת רבו ר' ירמיה אב"ד מטרסדורף. לפי לא נותקה, 438, השיא ראז"מ את בתו לבנו של ר' צבי הירש דוד אב"ד קראקא, והשתבש להחליפו עם בנו של המחנה לוי. כשאחת הבנות הקשתה לילד, הלך אביה אל רבי אפרים מחכמי הקלויז ובנו של החכ"צ שיתפלל עליה.

בתשובותיו מזכיר ראז"מ את גיסו הגביר ר' יעקיל אשכנזי מבראד (חו"מ, עז), חתן רבי אברהם משה מרגליות מחי"ס צלותא דאברהם אחי המאיר נתיבים (עדן ציון, קטו). כמו"כ השיב לחתן גיסו ומחותנו ר' משה זאב וולף אב"ד ברדיטשוב (יו"ד, מד, אה"ע, כ, כא, קכא, חו"מ, כ). ממסורת משפחתית ידוע גם על הרב משה האברשטוב, גיסו ותלמיד חבר שלו. גביר אדיר, ונסע לרוסיה לייבא פטריות מאכל. לבקשת גיסו ראז"מ נכנס בברדיטשוב לבקר את רבי לוי יצחק שנה לפני הסתלקותו, ואמר שראה עליו כי הוא אינו אדם מעלמא הדין. כששאלו רל"י אם מבקש ממנו דבר, ענה שב"ה יש לו כל. נזף בו ראז"מ על תשובה זו, שהרי היתה לו הזדמנות לבקש כה הרבה. זוגתו ישבה בבנק בבראד, וחילקה הרבה צדקה. בשנת תק"ץ נולד להם בנם הרב אפרים, בעל מדרגה מחסידי רבי ייבי השני. נשא בתר"ח את בתו של הרב יוסף שמחה אטינגר מברסטיצקה שהפריז ממון עבורו בהסכמת רבי שלום מבלז, ועבר לגור אצלו.

על שמו נקרא אחיו ר' חיים ר' אפרימ"ס, מחסידי בלז ברוה רוסקה, אביהם של ר' יקותיאל ור' שלמה שם, וזקנו של טודרוס הברשטוב מהרצליה, במנויי נפש יהודה, מונקאטש עת"ר. ר' ראובן מברסטיצקה בנו של ר' משה, נשא את בתו של ר' יצחק אייזיק חבר (לא הנודע), ונכדתו של רבי מרדכי מרדוש בעל הביאור על מהר"ם שיף. בנו הוא הרב מנחם מנדל פיטרמן מירושלים, שמסר לי את הפרטים על המשפחה. לפי מסורת משפחתית היתה מנכדות ראז"מ: גיטל זוי ר' יהושע השל באב"ד אב"ד סטריסוב ופודוולוטשיסק.

הניח משפחה ענפה, ופרטיה אינם נהירים. להלן אלו המונים עצמם כבני משפחתו וצאצאיו, ואולי במשך הזמן יתברר איך. ר' אפרים זלמן מרגליות נמנה בין נכבדי דרוהוביטש, וחתם על אמרות טהורות תר"ס. ממשפחתו כנראה ר' ברוך מרגליות. רשום בפאלקסקאלענדער כרבה המודרני של דרוהוביטש בשנים תרס"ו–תרס"ז, מטיף ומורה לדת היהודית בגימנסיה העירונית (דרוהוביץ, 92).

ר' אפרים זלמן מרגליות רבה של אניפולי לפני מלה"ע א' (מג"י בסוף מים רבים, 4). אמנם ידוע על הרבנים שכיהנו שם: ר' יקותיאל זלמן ובנו ר' מנחם משולם נתן מרגליות, נכדי אחיו של המאיר נתיבים. בערים שונות ברומניה כיהנו רבנים ממשפחת ראז"מ עד ימינו. כבר בחייו עברו לשם ב"א (מסתבר יותר לקרוא בני אחיו ולא בני אחותו): ר' שמואל מרגליות דומ"ץ ואח"כ אב"ד יאס. תשובות אליו: טוט"ד, תליתאה, ח"א, קא, שו"מ, תנינא, ח"ג, פג, תליתאה, ח"א, קצה בתר"ך; ר' יעקב מרגליות. אחרי פטירת ראז"מ בתקפ"ח נתמנה כאב"ד בראילוב בוולכיה בשלטון הטורקים. נפטר בשנת תרל"א. תשובות אליו: דבר משה, ח"א, צח; שו"מ, תליתאה, ח"א, סד, קנד (להעמיד בן הרב בעיר על מקומו). בניו: א. ר' אפרים זלמן מרגליות שהיה כנראה בנו. אב"ד באזא בוולכיה, ואחרי תרי"ז אב"ד בראילוב, כנראה כשאביו הזקין ונחלש. תשובות.

אליו: מח' אורי וישעי, לה, מא, קכו בתרל"ג–תרמ"ד; אורין תליתאי, קמג; שאילת שלום, תנינא, א, ו, ז, נא, סח, צ(ז), קכג, קכט, קסט, קע, קפב, ריז, ריח, רכה, רלג, רנו, רעז בתרל"ג–תרמ"ד; שו"מ, קמא, ח"א, כד בתרי"ג לבאוא, תליתאה, ח"ב, קא, ח"ג, קכא, רביעאה, ח"ג, קכב. ר' אהרן זליג מרגליות שמילא את מקומו כאב"ד בראילוב.

נפטר בגלץ בן תשעים ואחת ביום כ"ב חשון תשכ"ג, ונטמן בלויה רבת משתתפים. פטירתו חתמה פרק מפואר בן מאה וחמישים שנה ברבנות רומניה (הרב הראשי דוד משה רוזן, באור התורה, בוקרשט תשל"א, 155-157. זאב הרשקוביץ הואיל בטובו לתרגם לי מרומנית). ידוע על ישראל מרגוליעס שנולד בגלץ בשנת תר"י, ונעשה מדפיס.

ראז"מ זכה לראות בהדפסת חלק גדול מיבולו דברי תורה כתיבת יד רבי אפרים זלמן מרגליות הספרותי, וכבר בחייו שמע עד כמה ספריו וחידושיו מקובלים וחביבים על רבנן ותלמידיהון. הם זכו למהדורות רבות, ונדפסו ברבבות עותקים. ראשית פרסומו בשדה ספר ובעולם התורה, משהעתיק ומימן עם בן דודו ר' שמואל בראס"מ, את הוצאתו לאור של שו"ת בית חדש החדשות וגאוני דורו, קארעץ, דפוס יאהן אנטאן קריגר מוארשי, תקמ"ה.

מן ההסכמות, ראשונה היא זו של הנו"ב מתק"ם. הוא כותב שהתשובות היו בידי התבו"ש, עברו לנכדו רבי מרדכי חסיד, וממנו לבני בניו. אין להשיג את גבול המולי"ם, ורק אפשר לצטט מהתשובות לצורך פלפול. בתקמ"א הסכימו ר' יקותיאל ב"ר זיסקינד כ"ץ אב"ד אה"ו נכד התבו"ש (שלא לסרב לגדולים שכמותם ירבו בישראל), רצ"ה אב"ד ברלין (הרבנים המופלגים גדולי חקרי לב, טובייני דחכימי בעלי חיצים שנונים, מחוי חורפא ורווחא לבסומי...

כ"ש לבני אבוהון ובני אוריין כי"ב), ורמ"ז אב"ד לבוב. בתקמ"ה: רצ"ה אב"ד זמושטש (מרגליות טובה מונחת בטפסי דהנהו גברי יקירי שני צנתרות הזהב, ה"ה שאריי הרבנים המופלגים, חריפים ובקיאים ושנונים חכמים שלמים, בני אחי דהדדי ממשפחת רם, משפחת מרגליות דלית להו טימא...

ולהחזיק מלא חפני טיבותא להרבנים השלמים הנחמדים הנ"ל. דלו כ"ספא ואשכחו מרגניתא), וההורים ראס"מ ור' מנחם מאניש (והיו עסוקין באותו ענין ביגיעה רבה, בערב היא באה ובבוקר היא שבה ללבן ולצרף הדברים, ובשכלם הזך מלבם יוציאו מלים ערבים ללמד זכות על הגאונים, ולבאר כל חמירא). בהקדמתו כותב ראז"מ שטרחו ללמוד את התשובות, כדי להבין את הרשום בכתב מיושן בנייר אכול עש, ולהשוות עם שו"ת גאוני הזמן. כללו מהערותיהם רק את הנחוץ להעמיד הדברים להלכה, ואת יתר פלפוליהם חשבו להדפיס בקונטרס אחרון. אח"כ הקדמה קצרה מבן דודו, וד"ת מאחיו ר' אליקים גצל שיגע עמהם ללבן הדברים. בסוף נדפסו י"ב דפי הקו"א מדיוניו של ראז"מ בדברי הב"ח. אחרי סי' ז מתנצל: והנה לא נתקיימה מחשבתנו להדפיס הקונ' אשר תחת ידינו בשלמות, כי כבד הדבר על המדפיס מחמת הוצאות הדפוס כי רבה היא, לכן הוצרכנו להפסיק באמצע חלק א"ח. מביא קונ' בהלכה ששלחו אל הנו"ב, ומה שהשיב להם: מכתבכם קבלתי, ומאד שמחתי שנתקיים במר זקנים ידידי המנוח, הרב החריף מוהר"ר מרדכי ז"ל, לא ימושו מפיך ומפי זרעך וזרע זרעך, אשריכם חזקו ואמצו ידיכם כי תורת אמת בפיכם, וירבה בישראל כמותכם, וד' ירבך אתכם בכל מעשה ידיכם. זו משלי, וה' יוסיף בתוספת מרובה עד זקנה ושיבה, כולהו שני קאמינא שוים לטובה, תרבו בישיבה היו לאלפי רבבה, אמן.

בתוך התשובה הוא כותב: אהוביי ידידיי חדאי נפשאי בפלפוליכם, ודילידא אמיה כוותייכו תלד, כי כל דבריכם בפירוק הקושיות בכמה מקומות, מתוקים מדבש ונופת צופים, ובסיום: ובזה שלומכם הטוב יגדל, כנפשכם ונפש הדורש שלומכם, פה פראג א"ך תמוז תק"מ לפ"ק. בשנים הבאות כתב ראז"מ הקדמה לספר בכ"ע שנדפס בתקנ"ו, והסכמות לספרים רבים.

בית אפרים ח"א על טריפות הריאה, סי' לה-לט בשו"ע יו"ד ודיני תרתי לריעותא. השם כולל ג' חיבורים: הפנים נקרא פרי תבואה, והביאור סביבו ראש אפרים. לבוב, דפוס ר' נפתלי הירץ גרוישמאן ב"ר דוד מדפיס ז"ל, תקס"ט, ס, עב ד'. בשער חרוזי המלבהדי"ם מלבוב: הרב אהרן ב"ר מרדכי ז"ל איגרא אב"ד קופין, ור' יצחק ב"ר אליעזר ז"ל מינטשליס, ואח"כ שתי הקדמות מליציות מהמחבר. הוא כותב בהן, שרק אחרי שהחליים ממחלה אנושה בתקס"ז, החליט להדפיס הספר כתודה לה'. כשעיין בכתביו בכל המקצועות, יעצוהו להדפיס חיבור זה, מכיון שהוא נחוץ וכבר מסודר לדפוס, ורק הוסיף לו כמה נספחים. מזה זמן רב חיבר ספר על שיטות התלמוד כעין ישש"ש, וכשראוהו רבותיו וחביריו הסכימו עליו. קונטרס מספר פרי תבואה שלח לפני שנים רבות לרבי ישעיה פיק ברלין, והוא השיב עליו. סוקר את הספרים שנתחברו על יו"ד, ומבאר מה שהוסיף וליקט מספרי האחרונים, מכתבי יד שברשותו ומחידושיו שלו. כמו־כ מחידושי הנו"ב שלפני נסעו לפרג הניחם ביד בנו הרב יעקבקא, והוא העתיקם לו. אינו מציג הסכמות, ומקוה להדפיס גם את יתר חיבוריו. ח"ב, תק"ע, ב, קכט ד', ולו שער מיוחד המודיע כי יבוא בו פנים השו"ע יו"ד סימנים הנ"ל, מימינו ביאור זר זהב על הט"ז, ומשמאלו ביאור שפת אמת על השו"ך. מדף ל ע"א כללי חזקה מהמג"ש, מדף לג ע"א קונ' פתח הבית מהמחבר בכללי חזקה, מדף לט ע"ב מד שו"ת בעניינים אלו, ומדף פא ע"ב קונ' הראיות. עוד מודה למח' הרב משה יעקליש וש"ב ר' נפתלי הירץ כ"ץ רפפורט מלבוב, שטרחו בעסק ההדפסה לבל יוטרד. בהקדמתו מתנצל על השגיאות שנפלו בח"א מסיבות שונות ובעטיה של המלחמה, ומראה דוגמאות מספרים שונים שנפלו בהם שגיאות חמורות. הציג בהתחלה את לוח הטעות והשמטות לפרי תבואה, ובסופ: לראש אפרים ומפתחות (זהו התוכן). חסרות התשובות ד, ז. בענין שיעורין: סי' טז-יז. בהקדמת חלק או"ח של תשובותיו מביא את שמחתו על שהספר נתקבל בעולם, קיבל איגרות שבח גם ממדינות רחוקות, ושמע שבערים גדולות פוסקים לפיו, והשובי"ם הוגים בו.

מספר רב על ידיד נפשו ר' מאיר אב"ד בראד, שנשא בבכיהכ"נ הגדול ביום ד' כ"א למב"י, לעמברג, דפוס ר' אהרן ב"ר חיים דוד סג"ל ז"ל, תקע"ה, א, יז ד'. "מחירו חצי רובל לקופת צדקה של בקור חולים בבראד". מדף יג ע"א קינה מנוקדת עליו, עם פירוש. מדף יד ע"ב תשובה בהלכה מדוע הספיד תוך שלושים יום לחג השבועות, חזר והדפיסה בסוף בית אפרים יו"ד.

נקרא על שם ספרו הגדול בית אפרים, תשובות בד"ח השו"ע, תקע"ח. חלק או"ח, ג, צד ד', ע סי', עם הקדמה אגדה בלשונו המליצית כדרכו, וכן לחלק יו"ד, ה, פה ד', עז סי'. חלק אה"ע נדפס ראשון, ג, רסו ד', עט, קמח סי', ובהקדמתו מתנצל על שהתארים לשואלים אינם שוים, ומדפיס כפי שמצא בהעתקות שבידו. בחלק חו"מ, ה, צב ד', עט סי', והקדמתו פותחת בקמ"ח מילים המתחילות באות אל"ף. הוא מביע את צערו על רוב השגיאות, וידידיו עשו להם לוח הטעות. מקוה להדפיס עוללות אפרים, מיתרת התשובות שלא הספיק לסדרם כאן וכן חדשות, ומציג את המפתחות.

תשובות בית אפרים החדשות, בראדי תרכ"ו, כג עמ', יד סי'. נכללו במהדו"ת, ח"א, יט, פב, וח"ב, מג-נד. מהדורה תניינא באותיות מרובעות, מכתב יד שהיה ברשות רי"ל מימון, והוחל פעם להתקינו לדפוס. המחבר הזכיר כמה פעמים את חיבורו זה.

התקין עתה וצירף מבוא וציוני מקורות: הרב משה גלזר, בנו של הרב יואל יהודה ב"ר יצחק (נכד האור פני משה. אב"ד ירמולינץ באוקראינה, ול"ג שנה בשכונת התקוה בת"א. נפטר ביום ו' אב תשכ"ט. נשא את לאה יהודית תחי', בת הרב דוברוש ז"ק דומ"ץ וישניוביץ שבמחוז ווהלין). ח"א, אה"ע, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשל"ו, יב, שסג עמ', פו סי' שרובם נכתבו אחרי הדפסת מהדו"ק.

בהתחלה פקסימיל המחבר וחתימתו, ובסוף תשובה פו מאוספו של הרב רפאל רייכמן. ח"ב, בענינים שונים, תש"ם, ו, רטו עמ', ס סי', ובס"ה שש מאות תשובות חסר קעג חידושים על מסכתות הש"ס. בהקדמתו הקצרה כותב המהדיר, שכולל כאן את בית אפרים החדשות, תשובה מ' הנמצאת בשה"ג החדש, ומקוה שגם התשובות הבלתי חתומות הן מהמחבר. ברשימות ביוגרפיות וביבליוגרפיות של אליעזר לנדסהוט מהמאה הי"ט, בירורים פשוטים של שמות ותאריכים במהדו"ק, לרוב לפי המפתח (סרט 30789 מצולם מאוסף וווארשא 313).

טיב גיטין, קארעץ תקע"ט, טז ד', נקטע באמצע, באות ו'. מעבר לשער הקדמתו של בן דודו הרב משה, והיא למעשה תשובה שלו. קונטרס נדיר זה מכורך עם ספרו פני משה ומראה הפנים, מכיון שכשעסק בהדפסת ספרו שלו טיפל גם בהדפסת ספר זה, ולא עלתה בידו (בית אפרים, תנינא, אה"ע, ח"א, סוס"י סה). כשנדפס הספר לבסוף, שלחו המחבר לבן דודו במחירו רובל, והדגיש שאינו נותנו במתנה כי ההכנסות הן למצוה, ומקזו זאת ממה שמכר ספר פני משה בששה זהובים (שם, נו). הספר מיוסד על שמות גיטין שבבית שמואל, ח"א, שמות אנשים וח"ב שמות נשים, ביאור לסדר הגט של מהר"ם ר"י (ר' מיכל ר' יוזפש מקראקא), עם יד אפרים — הגהות וביאורים על אה"ע וחו"מ מגליונות השו"ע שלו, שנועדו להיספח לשו"ע שנדפס בתק"ף. הופיע לראשונה בזולקיב, ר' מאיר זאב מאיר האפער, תקפ"ג, א, מג, מג, י' ד'. בהקדמת המחבר כותב: וה' חנני בימי חורפי מנעורי הקנני, ספר סדר גיטין שחיבר אא"ז ראש משפחתינו ועטרה בראש כל אדם, הגאון המפורסם מאור הגולה מוהר"ר יעקב מרגליות זלל"ה, אשר ממנו תוצאות דברי אא"ז הגאון רמ"א ז"ל בהלכות גיטין ובסדר השמות כמבואר בדרכי משה ובהג"ה בש"ע, וכן גם סדר גיטין כתב יד מהג"ר משה חריף הראשון חותנו של הג"ר שעפטל שהעתיק סדר השמות של המהרש"ל עם הוספותיו, ונכדו הג"ר משה חריף אב"ד לבוב העתיק בגליון הגהות הג"ר שלומיצא תלמיד המהרש"ל מחותנו זקנו בעל איתן האזרחי עם הוספות משלו, ומכל אלו כלל כאן בספר. מהדורה מתוקנת בוילנא, דפוס ר' יוסף ראובן ראם, תר"ט. קו"א נוסף בדפוסי וארשא תרמ"ד ותרס"ה. הרב אברהם ב"ר ברוך סטפנסקי חיבר קו"א לספר בשם אות לטובה, ברדיטשוב תרנ"ה. מהדורת וילנא צולמה מחדש בירושלים, דעת תורה, תשמ"ג, ד, צב ד', בסוף ספר עין הרועים למהרש"ם. בשולי הספר הגהות המהרש"ם והשו"מ, וקונ' השלמה שנדפס פעם בסוף אהלי שם למהר"ש גנצפריד.

יד אפרים, הגהות שרשם בגליון שו"ע או"ח שלו, ומסרם לאחיו רח"מ שהדפיס את השו"ע בבית דפוסו שבדובנא. באותה שנה תק"ף נפטר האח, וראז"מ עשה בדובנא לזרז את הדפסת החלק השני, והדפסת ספר משלו. עבור החלק הראשון נקצבו תשעה זהובים מעות קדימה. הגהות יד אפרים נדפסו גם בשו"ע מהדורת אוסטרהא תקצ"ו, ובמהדורות רבות אחרי כן. השמטות - בבית אפרים, תנינא, ח"ב, כז, ועל אה"ע וחו"מ בסוף טיב גיטין.

שערי אפרים עד דיני קריאת התורה, פסקי הלכות קצובות בעשרה שערים, מחולק לסעיפים בלשון קצרה, ובסוף המקורות בקונ' פתחי שערים, דובנא, תחילת תק"פ, ב, כו, כב ד'. המחבר עומד בהקדמתו על חשיבות שינון ההלכות בלשון פסוקה, כדי למנוע בזיונות, כפי ששכיח שמתעוררות שאלות מצויות, ובינתים מחזיקים את ספר התורה פתוח, בבושת פנים של הרב שאינו יודע להשיב על אתר, וצריך להביא אליו ספרים, בשביל לחפש את ההלכה כיצד לנהוג. זהו חיבורו הרביעי, ושלא ידפיסוהו בלי רשות ממנו או מאחיו המדפיס רח"מ.

מחירו היה ארבעים קופיקות. בתשובתו אל בן דודו הביע את שמחתו, על שהספר נתקבל לרצון ותועלתו ברורה. הרב חיים צבי אהרנרייך הוציאו לאור עם שערי רחמים משלו, ארשיווא תרצ"ב.

שם אפרים, ביאורים והגהות על פירש"י עה"ת, נדפסו בסוף כל חומש של פנים יפות ממחותנו ההפלאה, אוסטרהא, תקפ"ה, ובמהדורות שונות של התורה משנת ת"ר ואילך. בהקדמתו לח"א מתאר את גלגולי כתב-היד, שקנוהו חתנו ר' יעקב יהושע ואחיו ר' שמואל שמלקא הורביץ מאחיהם ר' דוד יהושע השל אב"ד פלס, ובעל ברוך טעם טרח שיגיעו לידיו, ושלחם אליו מלייפניק לברודי.

ראז"מ הוא שיזם את ההדפסה, קבע את שם הפירוש, החליט שיודפס עם החומשים, מימן כנראה את ההוצאות, והשיג מגאוני הדור את הסכמותיהם שנדפסו בראש חומש שמות: רעק"א, החוו"ד, החת"ס והברוך טעם. מהדורה עם פירוש יד ושם, וקונ' אור ישע - ביאורים נוספים מהמו"ל ר' ישעיה (ב"ר ברוך מזענטא וחוה) פאללאק אב"ד שאלטוואדקערט עם הקדמתו, וואיטצען, דפוס ר' משה אלי' קאהן, תרע"א, ד, סו, כו ד'. המסכימים: רבו ר' ישעיה זילברשטיין אב"ד וואיטצען (הרה"ג הגדול החריף ובקי בכולא תלמודא ומדרשי חכמז"ל, מופת הדור והדרו... אשר נודע שמו בין גדולי עולם... והעמידנו על האמת); ר' אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד (הגאון האדיר ונורא, חד מתקיפי קדמאי אשר לאורו נסע ונלך, המאיר עיני חכמים בדורו... וכבר נהנו רבים מזיו תורתו... גוף הספר ודאי א"צ הסכמה, כי כל דיבור ודיבור שיצא מפי קודש שר התורה, היא מרגלית טובה מפו ומפנינים יקרה).

מטה אפרים מטה אפרים, דיני ומנהגי הימים הנוראים ודיני קדיש יתום, נדפס אחרי פטירתו בזולקיב, דפוס ר' שאול דוב מאיר האפער, תחילת תקצ"ה, י', מו, לג ד'. הובא לדפוס ע"י הנגיד ר' חיים צבי הירש שווּאם מבראד. בהתחלה המפתחות, ובסוף אלף המטה - מקורי הדינים וחידושים. הספר התחבב גם על המוני העם המרבים להשתמש בו. מטה אפרים השלם, כולל את אלף המגן מהרב משולם ב"ר שלמה פינקלשטיין שנדפס לראשונה בוורשא תרס"ו, ואת קצה המטה מהרב חיים צבי אהרנרייך, קליינוארדיין תרפ"ג. הופיע גם קיצור מטה אפרים, ניו יארק, תש"ח לערך, ופעמים נוספות. מהדורה משוכללת עם אלף למטה, הסכמות, הקדמה ומפתחות, ע"י ר' אשר גרטנר, בני ברק תשמ"ו, לב, רנו עמ'.

זרע אפרים זרע אפרים, כולל שני פירושים על פסיקתא רבתי דרב כהנא, בירורי גירסאות וביאורי מדרשים, הוציאו לאור ר' אורי זאב וולף ב"ר יחזקאל ז"ל, במצות ובהוצאות ג' האחים בני ר' יעקב יהושע הורביץ חתן המחבר, וטרח במיוחד בגופו ובממונו ר' אפרים זלמן ב"ר אלכסנדר סנדר. למברג, דפוס מ.י. פורמבה, תרי"ג, א, צז ד'. מעבר לשער דברי המחבר בחתימת החיבור שהשלימו בתקפ"ה, וחיברו בתקס"ט בימי מחלת בתו שרה "שהייתי שרוי בצער ודעתי עכורה, לא עסקתי בתורה". מימין לגוף הפסיקתא ביאור, ומשמאל חידושיו: זרע אפרים. במספר עותקים צורפו בסוף שני דפים של תשובת נכדו רצ"ה הורביץ.

חלק לוי, תשובה אל החוו"ד בענין מכירת חמץ, להעמיד את דברי זקנו התבו"ש. נדפסה בספר מקנה וקנין של נכדו רצ"ה הורביץ, זאלקווא תרכ"ה, ח ד'. נכלל באוצר חמדת מהרא"ז.

עוללות אפרים על הלכות ברכת הפירות. לבוב, ר' אליעזר ב"ר ניסן ז"ל מרגאשיש, תרמ"ד, ב, לד, ותרמ"ו, ב, ל ד'. המהדורה השניה צולמה בראש שלשה ספרים נפתחים, ברוקלין, דפוס מוריה, תשל"ד. רצ"ה אורנשטיין כותב בהסכמתו: נודע בשערים עילת תהילת מחברו, על ידי ספריו הנכבדים אשר הוציא על פני תבל, ונתקבלו באהבה וברצון מאת כל חכמי דורו, רבים שתו ורבים ישתו ממעין תורתו וחכמתו כי רבה היא. בהקדמת המו"ל כותב, שמציג בדף האחרון את הערותיו של רצ"ה הורביץ נכד המחבר בגליון כתב היד. הספר נכלל בתוך אסיפת זקנים עמ"ס ברכות.

ספר הישר לרבנו תם, חלק השו"ת מכתב יד, עם תיקונים והגהות מראז"מ, והערות המהדיר ר' שרגא פיש רוזנטל אב"ד ברעסלוי, ברלין תרנ"ח. המהדיר כותב במבוא, ששזח"ה המציא לו עותק מהספר שנדפס לראשונה בוויען תקע"א, והיה שייך לראז"מ שכתב בו הרבה תיקונים והגהות. חכם עדיף מנביא, שכמה פעמים כיוון לנוסח כתב היד, פעמים רבות אילו היה לו את כתב היד לא היה צורך בהערותיו, ואת יתר הדברים מצטט ומביא בשם ראז"מ בתוך הערותיו שלו.

שפה נאמנה, תשובה לאסור התפילה בלשון אשכנז כרצון הריפורמים שהשמיטו את לשונות הגאולה, נדפסה בתל תלפיות תרנ"ט מתוך סידורים שהופיעו מתרל"ג ואילך, וכן בתוך מקדש מעט, בודאפעסט תרפ"ט, ובנפרד, יז עמ'.

מעלות היוחסין של משפחתו, עם קונ' מגילת יוחסין מכת"י עתיק יומין, מרבי יוחנן הסנדלר עד רש"י, מהרש"ל ובעל סדר הדורות, עם לוית חן — כתב יחוס משפחת לנדא שהיה בגנזי המחבר, וקונ' משפחת בית הלוי, על יחוס משפחת איטינגא ומשפחת חר"ל ברוסיה. הובא לדפוס ע"י נכד המחבר ור"ח צנזר: ר' אברהם דוב בר קרוכמל מברודי, בנו של ר' גדליה הכ"מ, ונכדו של ר' סנדר קאללער בן בתו של המחבר. למברג, דפוס ר' חיים רוהטין, תר"ס, ד, פג עמ'. בהסכמת ראי"ב קלוגר כותב, שכבר בצעירותו ראה את הספר בכתב ידו של המחבר אצל נכדו רצ"ה הורביץ, ודיבר על לבו שידפיס אותו, אלא שנטרפה השעה. בהקדמה המו"ל כותב, שכתב היד היה אצלו מזה שנים רבות, וכעת הכינו לדפוס, וערכו ר' אברהם איטינגא שציירף את הקונ' השני.

דמעת אפרים, הספר שאמר על רבי מנחם נחום מטשרנוביל, עם דרושי מהראז"מ. הועתק מכתב־יד עם ציונים ומראי מקומות ע"י ר' יקותיאל זלמן שור מדוקלא ב"ר יעקב אברהם נ"י מלבוב, והובא לדפוס ע"י ר' פייביש עבנער, לבוב, דפוס הנ"ל, תר"ס, ד, מ ד'. המסכימים: מהר"י שמלקיס (דברי הגאון חביבים בבי מדרשא, וכל הגה ואומר אשר יצא מפיו, קודש הוא לתלמידים המקשיבים ומנעימים זה את זה בהלכה); ר' יצחק חיות אב"ד בראדי (בידו כתבים מהמחבר ומכירם בטביעת עין, על כן מעיד שגם אלו ממנו. אין זה הספר אחד, אלא קובץ הספרים, ובהם משלב כנהוג דברי תורה מהנספרים. בהתחלה על הרבי מטשרנוביל (מתקנ"ח), מסוף דף ג' על דודו ראס"מ (מתקס"ב), מדף יז על צדיק גאון שנסתלק בחצי ימיו, דף יט ע"ב על ר' מאיר ק"פ אב"ד בראד). המהדיר כותב בהקדמתו שקנה חלק מהכתבים (הדרושים), ודמעת אפרים קיבל במתנה מנכד המחבר ר' שמואל שמלקא הלוי איש הורוויץ מדוקלא, והציג כמה גרגירים מהמחבר. מדף כא ע"א דרושי מהראז"מ לשבת שובה, שנית בתקע"ו, לפני כל נדרי תקנ"ו על גזירת המלכות בנידון סדר הלימוד, לשבת נחמו, לפסח תק"פ, פירוש על הפיוט לשבת שקלים, וגרגירים עה"ת ולר"ה תקפ"ג. נכלל בתוך שלשה ספרים נפתחים, ברוקלין תשל"ד, אחרי עוללות אפרים.

בית תפילה, פרקי מוסר להתעוררות התפילה, ירושלם, (דפוס צוקרמן), תרס"ב, טז ד', ט"ו פרקים, ממה שנדפס בחיי המחבר בראש סידור תפלה. נכלל בראש אוצר חמדת מהרא"ז בכריכה, או ספרי מהרא"ז, ובשער: ארבעה ספרים נפתחים, ואח"כ מעלות היוחסין, חלק לוי ושפה נאמנה, קרית באבוב בת ים, מכון מפיצי עתיקות ישנות נפלאות, תשמ"א. בארבעת העמודים הראשונים הסכמת פקסימיל מהאדמו"ר מבאבוב שליט"א לראש הכולל רב"ח גרינפלד, ותודה לתורמים. בששת העמודים האחרונים שתי תשובות מהמחבר: לרבנו יעקב מסמילא בענין עגונה, ולהרב נחמיה שלי"ט מלבוב אב"ד ססוב בתקפ"ג בדין שמות גיטין. נותרו בכתובים: עוללות אפרים על שו"ע יו"ד, עמ"ס קידושין, שאריות אפרים על סוגיות הש"ס. כתב הגהות על פירש"י לנ"ך, סידורים ועוד.