ר' חנוך הניך דב ב"ר שמואל מאיר

מאלסק (תק"ס–תרמ"ד)

נולד בשנת תק"ס (ולא תק"פ) לאביו ר' שמואל ב"ר מאיר, ולאמו רויזא אחותם של הגה"ק מאיר מנווריה שנטמן בלבוב והרה"ח שמאי מאלסק, בני ר' שמואל מבלז, ב"ר שמאי משם, אחיהם של ר' חנוך הניך אב"ד רוהטין ור' פסח אב"ד נמירוב בעל חי' מהר"פ תלמיד ר"ש מנ"ש, בני ר' מאיר מבלז מבני היכלא של הבעש"ט, אחיו של ר' משה גוטליב אב"ד ליביטשוב שהניח חיבורים רבים בקבלה, ואליו: השיב משה, כב, נכדי ר' יצחק אב"ד בלז.

קדוש מרחם, וכל ימיו לא יצא מד' אמות של תורה ועבודה. בן שבע נסע עם אביו ואחיו הגדול אל החוזה מלובלין שאמר כי הצעיר יעלה על הגדול, וכל ימיו שיוה לנגד עיניו את דמות החוזה.

בן שמונה נסע ללובלין עם השר שלום מבלז, שהפליג ביקרת ערך נשמתו שתאיר את העולם.

השיא לו את בתו פריידא (ולא חוה), נכדת התבו"ש ורל"י מברדיטשוב. היא סחרה במטפחות של נכרים, כדי שהוא יוכל ללמוד באין מפריע.

כשנסעה פעם לרדיחוב לתת פתקא לר"י מרוזין, אמר שראויה ליטול פתקאות ועוסקת במסחר זה! נסע בשנה הראשונה עם זו' לר"נ מרופשיץ. כמו"כ לר"י מרוזין שאמר לו בפרידה: הלואי שאזכה נב כרם שלמה הנאהבים והנעימים (מרוב זה מוקרש להדפסת חידו"ת בסלפול ואגרה שרידי איש שנשארו לאליפה מחידושי האברכים והבחורים תלמידי ישיבות "עץ חיים" רבאכוב בנאליצינץ, שנהרגו ונשרפו על קידוש השם בשנת תוגם ת"ש–תש"ה לפ"ק).

ספר אוצר המרדש מהאברך החו"ב מו"ה חיים ברוך מייער הי"ד מבאבוב בעם הזאת לא הדפסנו כרגיל חידו"ת מא' מתלמידי ישיבת באבוב שנהרגו עקה"ש, רק פאקסימילא משער הספר "אוצר המרדש" שליקט וערך האברך הנ"ל הי"ד, יחד עם פאקסימילא מרף ההסכמות, אשר גולת הכותרת היא הסכמתו של כ"ק מרן ארמו"ר שליט"א שכתבו עוד כחיים חיותו של כ"ק אבינו מרן ארמו"ר זצוק"ל הי"ר. — לא עלה בידינו לכרר אם הדפסת עצם החיבור יצא מכח אל הפועל. ומסתבר שאפילו נרפס הספר, לא נתפשט בעולם, מחמת צוק העתים, שרו' או רק איזה חרשים מרם פרוץ מלחמת העולם. — אפריון נמטיי" לידידנו הרב משה יהושע הלברשטאם נ"י נכר כ"ק מרן ארמו"ר זצוק"ל הי"ר, שהמציא לנו כ' רפים הללו שנשארו לאליפה.

*) עלד בקראקא בשנת תר"ס בעדך לאביו הרה"ח מו"ה משה מייער הי"ד שהי' בנו של הרה"ח הישיש הספורסם מו"ה שלום מייער ז"ל מקראקא מחשובי וזקני חסידי באבוב אשר הסתופף עור כצל כ"ק מרן הגה"ק מצאנז זי"ע. נכ"ע י"א מכת שנת תרצ"ז לפ"ק). — למר שער ספר אוצר לראותך שוב. בעצמו סיפר שהיה ניעור עם חמיו יותר משלושת אלפים לילות. נסע עמו אל השרף מסטרליסק, ואח"כ לבדו. היה אצלו ל"ב שבתות, ונכח בהסתלקותו. תחילת רבנותו בסטנוב, ולמד שם בהתמדה.

אחרי פטירת רבי בריש פלאם הסגי נהור נתקבל לאלסק, ועל שמה נקרא לזכר עולם. כשחמיו השר המליץ להם עליו, חששו שלא יהיה בידם לפרנסו, והרגיע אותם שלא ידאגו, באמרו כי הוא עוד ישפיע לכם פרנסה. בקי בהלכה, אך בגלל הבאים אליו קיבל דומ"ץ לידו. רבבות נהרו אליו להוושע, ובמיוחד בעלי דיבוקים. תלה את כוחו בתפילה, ואף את תורותיו אמר בדרך תחנונים כתפילה. לא הסתכל בצורת מטבע, ואת הפונים אליו השתדל לקרב לעבודת ה'. בנה באלסק ביכ"נ מפואר כדוגמת חמיו בבלז, ונפלאות ראו אז כשביתן תיפלתם שקע מהקפדתו. כשפרצה שריפה בעיירה, ציוה שייפתחו דלתות ביהכ"נ, ורק אחרי שפינו ממנו את ספרי התורה, שלטה בו האש.

בין הנוסעים אליו: רי"ש משיניבה; הקדושת יו"ט; ר' משה דוד ט"ב מלאפוש; בני מהרי"א מזידיטשוב; ר' יוסף רוטנברג מקאסאן; ר' יוסף בנימין רייך מהליטש; ר' יואל אשכנזי מזלוטשוב; ר' יהושע השל ולרשטיין מרישא; ר' יחיאל מיכל היבנר מניזנוב; ר' אהרן שמלנר מנברייה; ר' מרדכי דרוקר מסטרי, ועוד.

נפטר בעש"ק בדר"ח (ולא אדר"ח) אלול תרמ"ד בן פ"ד כמנין חנוך, ונשתמר נוסח מצבתו. שמונה ימים לפני כן נחלש. ביום ד' רצה להיות מוהל וסנדק יחד כדרכו, ולא היה יכול. בלילה ציוה לסלק את חובותיו. בעש"ק היה בחוץ ערפל, ושאל אם כבר יום. אחז בדיקנא קדישא, הטה את עצמו לצד האנשים והסתלק. באותו רגע נעמדו כל השעונים שהיו בבית ובכיסי האנשים.

ילדיו: א. יואל הבכור על שם הב"ח, נפטר בן שבע; ב. רבי יצחק ממלא מקומו באלסק; ג. רבי שלמה מסאסוב; ד. רויזא זו' ר' חיים אליהו הלוי ליברמן מזולקווא, נכד רבי שבח מברודי, מגזע רבני היילפרין מברזן (ולא בלז). ילדיו: 1. ר' אשר זליג בזולקיב; 2. זו' ר' אשר רובין נכד רופשיץ; 3. זו' רמ"מ לנדמן מפוטוליטש; ה. רחל זו' ר' אשר אנשל אשכנזי האדמו"ר מאלסק בסטניסלב; ו. רבקה הענא זו' ר' צבי הירשלה רוקח נכד השר. היחידה מזיווגו השני: ז. לאה זו' ר' משה זילברפרב מרובנה.

השתוקק להדפיס את תורותיו. שתי מהדורות של סידורו הופיעו בחייו, ובהסכמתו למהד' ב' כותב על חשיבות ההדפסה: שעל ידי שאומרים הדיבורים משמו, יוכל הצדיק לבוא לזה העולם להשתתף עם כלל ישראל, להמשיך עלינו חסד ורחמים ישועות ונחמות. כשנגמר בדפוס אמר לנכדו: אם לא ידעתי לא האמנתי שעשיתי זה הסידור, והיה חביב עליו מאד.

סדר לב שמח, פירוש על התפילה בדרך פרד"ס, עם הקדמת דרך התפלה, לבוב, ר' דב בריש לוריא ור' הירש שפרלינג, תרכ"ב, פגינציות רבות. בהקדמה כותבים שני בניו המולי"ם ושני חתניו, כי ל"ב שנה שימש את חמיו שגילה לו את סודותיו, והיו לו רדיפות רבות. בהתחלה לוח הטעות. שנית בלעמבערג, דפוס פ. באלאבאן, תרמ"ד, ב, שכד, סד ד', בתוספת דרך החיים. סידור לב שמח חדש עם הוספות שונות ע"י נכדו ר' משולם ישכר אשכנזי מסטניסלב, לונדון, ח"א בתשכ"ב, וח"ב בתשנ"ך. ד"ץ מהודר בירושלים תשל"ט ע"י בניו ר' אורי ור' צבי שמשון, נח, רעג; רצד עמ', עם הקדמתם. בהתחלה קונ' שער לבית אבות, ליקוטי התעוררות בעניני אמונה ותפילה מאביהם, ובסוף ציון לקדושים מבני המשפחה. קונ' דרך התפלה והתעוררות לכוונת התפלה נדפס שש פעמים בסידור, ובשביעית בנפרד כשבסוף סדר מנהגיו ע"י נינו ר' אורי ב"ר משולם ישכר אשכנזי מסטניסלב עם הקדמתו, ניו יארק תשל"א, ב, לב ד'.

לב שמח ח"ג, פירוש שה"ש, הגדש"פ עם הפנים, ומגילת אסתר ע"ד פרד"ס, למברג, דפוס א. נ. זיס וב. ל. נכליס, תרכ"ח, א, ק ד', שתי הקדמות. הגדה לב שמח עם אסתר ושה"ש בסוף ודרך חיים מהחוו"ד, ד"צ ע"י נינו ר' משולם ישכר אשכנזי מסטניסלב, לונדון, דפוס שלמה דזיאלאווסקי ומאיר פוזנא, תשכ"ג, א, סד ד'.

לב שמח עה"ת, ח"א בראשית, ח"ב שמות, הובא לדפוס מכתב ידו ע"י נכדו ר' אליעזר וגשל מאלסק, פשמישל, דפוס זופניק קנולר והמרשמיד, תרנ"ה, ד, מב; סג ד'. המסכימים למו"ל חתן גיסם, דודיו: ר' יצחק מאלסק (עלתה בדעתנו לקרות את שם החיבור לב שמח. היו קודם השריפה עוד חידושים עה"ת בדרך הפשט ושו"ת, ונשארו רק מהישנים שכתב לעצמו ונתן למו"ל על כל התורה), ור' שלמה מסאסוב. בהקדמת המלבה"ד כותב שאלו הן התורות שאמר בשבתות בהשתפכות הנפש,