מבראד ואובן (תק"י*–תקצ"א)
נולד בשנת תק"י לערך בכפר מינקוביץ שבפודוליה, לאביו ר' יהודה ולאמו קוניה. תלמידו של ר"מ איגרא. נשא את בת הנגיד ר' יוסף הלוי מבראד אב"ד גלוגא, ואחותה נישאה לידידו בעל הים התלמוד. בגיל עשרים עבר לבראד, וכיהן בה כראש ישיבה. י"א שרבנותו הראשונה בוישניוביץ. אב"ד רדיוויל שליד בראד, ויסד בה סידור גיטין. בהמלצת ידידו הנו"ב נתקבל בתק"ן (ולא בתקנ"ד) לרבנות אובן ישן היא בודפשט. בא כאיש מעשי בעל מרץ, והנהיג את עדתו ביד חזקה. הקים ישיבה גבוהה, ונהרו אליו תלמידים רבים מהעיר ומסביבתה. בתקנ"א הקביל בשבת חזון את פני הפלטינוס סגן המלך, והקהילה הדפיסה את נאומו גם בגרמנית. ציוה על אהרן חורין להופיע לפניי בית דינו להתחרט מדעותיו הכוזבות, ואם לאו יצוה לגלח בפומבי את זקנו הנאה וידיחו מכס הרבנות, כמבואר בשו"ת של מחותנו, חת"ס, ח"ו, צג. ואכן תקיפותו הועילה שחורין יחזור בו, אלא שלבסוף הסתפח אל הריפורמים, ובניו ונכדיו עלו כנוצרים לדרגות גבוהות בחברה ההונגרית. הממשלה נזפה בר"מ על איומו, אבל מינתה אותו בתקנ"ה לרב הגליל שכלל גם את פעסט. נפטר ביום ב' ו' (ולא י') אלול תקצ"א, ונשתמר נוסח מצבתו. על כסאו עלה רצ"ה הלר חריף שאף הוא מגליציה.
דרוש להצלחת הקיסר פרנץ הראשון להשקיט הארץ, עם תרגום לאשכנזית ע"י המורה מרדכי ברעזניץ (אינו בעותק שראיתי), אפען, הדפוס הקיסרי של האוני' ההונגרי, תקע"ד, כד עמ', בנייר עבה.
דביר הבית (ולא דביר המוצנע), דרשה לחנוכת ביהכ"נ באופן, רשמה והדפיסה תלמידו זכריה פולק, ווין, דפוס אנטאן שטרויס, תקפ"ב, כד עמ'. מעבר לשער חרוזי המו"ל. נדפס שנית בבודאפעשט, דפוס משלם (זלמן) קאטצבורג, תרצ"א, לד עמ'. בהתחלה תמונתו, וד' עמודי תולדותיו מאת ד"ר דוד שמואל לוינגר: לזכרון מהר"ם מינץ זי"ל.
אבל כבד, הספד שנשא בקבורת ר' ישראל הלוי ורמן אב"ד ור"מ פעסט, נכתב ונדפס ע"י זכריה ב"ר יוסף ז"ל פולק מיושבי א"י, אפען, דפוס קיסרי־אוניברסיטאי, תקפ"ו, טז עמ', הקדמה.
מהר"ם מינץ אפי זוטרי ח"א מהשו"ת, סידרו והוציאו לאור בנו ר' יוסף יצחק (ולא יוסף יוחנן) חתימת רבי משה מינץ אב"ד טאב (תשובה אליו: יריעות שלמה (אולמן), א), פראג, דפוס מ"י. לנדאו, תקפ"ז, ס' ד', כז סי'. בהתחלה מכתב אביו שלא חשב לעולם להדפיס את חידושיו ולכן לא סידרם כראוי, וכעת לחולשת גופו ועיניו אינו יכול. בהקדמת הבן כותב שחזקו עליו הפצרות רבים, ורק עתה נעתר להם משהסכים לכך אביו. ערך את מה שהמעתיקים הקודמים הניחו בלי סדר, מוציא רק חלק כדוגמא, השמיט את שמות השואלים, מקוה להוציא עוד חלקי שו"ת, וחיבור שער בית אסורים על דיני נאמנות באיסורין עם הוספותיו. מודה לנכבדי עיר מולדתו אובן ישן שתמכו בידו. בקולופון מצטדק שמסר לדפוס מא תשובות, ואף ציין בספר עיין להלן, אבל בגלל ההוצאות מקוה שיופיעו בחלק השני. בדף האחרון מפתחות למסכתות. שנית עם הערות חדשות מת"ח גדולים, פרעמישלא, דפוס זופניק קנולר והמרשמיד, תרמ"ג, ב, עו ד'. ר"י שמלקיס כותב בהסכמתו: גדולי וגאוני הדור ההוא הוקירו דבריו היקרים והמסולאים בפו ומתוקים מדבש, כי לבו כלב הארי... כאחד הגאונים הגדולים אשר היו בדור שלפניו.
תשובות אליו: נטע שעשועים, פא; ש"ב, תפארת צבי, אה"ע, ז לרדיוויל. הערותיו בספר פרי יעקב ח"א, אפען תק"ץ. בכרם שלמה: חידושיו (חשון תשל"ט, ז-ט); קריאה על הכשר יינות (סיון תשמ"א, מח-מט); מכתבו מתקע"ד לרצ"ה בוסקוביץ ופקסימיל (חשון-כסלו תשמ"ג, כא-כב).
היהודים באונגאריא, 67–68; גרם המעלות, 17; אהרן פירסט, ערים ואמהות בישראל, ב, 142–140; ו, 77.