ר' יצחק שמשון ב"ר אביגדור מיזלש־הורביץ
אב"ד מנוסטרישץ, רב הגליל בזולקיב ורב מדינת בוקובינה בטשרנוביץ
מזולקיב וטשרנוביץ (תקמ"ז–תרל"ט)
נולד בקמינקא בשנת תקמ"ז (ולא תקמ"ט) לאמו פרידא בת ר' משה צבי הירש מיזלש אב"ד זולקיב, ולאביו ר' אביגדור הורביץ אב"ד קמינקא (חתם ממנה על ספר יראים תקס"ד). הישועות יעקב השיב לו בסוף ספרו חיו"ד. מחמיו ואליו לקמינקא בתקנ"ו–תקנ"ז: חמדה גנוזה, יא, יב. נפטר ביום י"ז תמוז תקצ"א במגפה בה נספו אז רבים מגדולי ישראל), בנו של ר' אברהם אב"ד לוצק (חתן ר' אשר אב"ד נרול חתן המהר"ם מטיקטין, ב"ר אריה ליב אב"ד נרול, ב"ר אשר אב"ד בלז, ב"ר צבי הירש אב"ד לבוב), בנו של ר' מנחם מניס בדובנא (חתן ר' אברהם יעקב ב"ר ישעיה אשכנזי מקאוועלי ברנ"נ נכד המג"ע והרבי ר' השל), בנו של ר' אביגדור שנפטר בירושלים (חתן ר' אברהם אבלי אב"ד זולקווא ובוצץ חתן רצ"ה מייזלש מבלוא וגיסו של התבו"ש, ב"ר מרדכי פרנס בזולקווא, ב"ר איסרל מבריסק חתנו של ר' אברהם ב"ר ליפמן חתן המהר"ם מלובלין ונכד מהר"ם פדואה ומהר"י מינץ, ב"ר משה המהדו"ב חתן המהרש"א, ב"ר יצחק, ב"ר יוסף, חתן רש"ב מייזלש חתן הרמ"א), בנו של ר' דוד בדובנא, בן בתו של הט"ז. התיחס גם לר' יוסף שמואל מקראקא אב"ד פפד"מ.
נקרא על שם שני הוריו מיזלש־הורביץ, והיה דור י"ד ליושבים ברבנות. אחיו ר' משה צבי הירש גר בצשינוב, ולמד אצל אביו שקיווה כי ימלא את מקומו. בפטירת אביו היה צעיר, ונאלץ לפרוש למסחר. נשא את בתו של ר' דוד צבי אוירבך אב"ד מנוסטרישץ, קרמניץ ומאהליב. בתו הצעירה זו ר' ישראל מתתיהו אוירבך נכד חמיו. בתרכ"ב עודד את חתנו מוסרית וחמרית להדפיס את ספרו אלפי ישראל על חו"מ, ובסופו כמה מחידושיו שלו ויחוס המשפחה. בהעתקת הספר סייע לו בנו ר' אביגדור אריה ליב, תלמיד גיסו המחבר.
כשנדפס הספר בתר"ל כבר לא היה בחיים.
רבנותו הראשונה במנוסטרישץ משנת תקע"ב. בתקע"ח (ולא בתקע"ו) עבר לזולקיב כרב הגליל על מקום זקנו. מתלמידיו שם: ר' אברהם גלר אב"ד קריפטש. אע"פ שלא היתה עליו שום מחלוקת, עבר בתקצ"ב (ולא בתקפ"ח) לרבנות טשרנוביץ, וכיהן כרב מדינת בוקובינה. ברשיון מיוחד של הקיסר פרידננד עמד בבחינות פילוסופיות-פדגוגיות כנדרש מרבני המחוז, אע"פ שלא סיים גימנסיה. החדיר תורה ויהדות במדינה צחיחה, וחרדו למוצא פיו. בקונ' אונס בגיטין הוא כותב שנודע מעולם בשם טוב, ומעולם לא היו טענות עליו. למורת רוחם של בני העיר שב בתרכ"ז לכהן בזולקווא. נפטר בה בן צ"ב במוצש"ק כ"ו כסלו תרל"ט, אחרי מחלת ארבעה ימים. הראב"ד ר' ישראל כהנא חלה, ונבצר ממנו להספידו. נספד בעתון די נייציייט, מס' 6, עמ' 44.
ילדיו: א. ר' ישעיה אשר; ב. זו' ר' משה יהודה ליב הורביץ. שניהם היו שותפים בבית דפוס שפתחו בטשרנוביץ, ובו הדפיסו בתרט"ז את ליקוטי רמ"ל מססוב, ועוד מספרי אביהם; ג. ר' חנניא ליפא. סייע לאביו להדפיס את ספר חמדה גנוזה, עם אחותו: ד. מירל רעלא הצעירה. נישאה בתרכ"ד לר' יצחק אייזיק טויבש אב"ד פשקן, ועבר עליהם סבל רב עד שהתגרשו. הפרשה מתוארת בקונ' אונס בגיטין שהדפיס בתרכ"ז, וד"צ בירושלים תשכ"ד.
אומר אני מעשי למלך, דרשתו בביהכ"נ העירוני בט"ז ניסן יום הולדת הקיסר פרדיננד הראשון, טשערנאוויטץ (תר"ח), 8 עמ'. נדיר ביותר.
לב דוד לחיד"א עם הגהותיו מקונ' תורת השלמים, וחיבור חדרי לב בשולי הדפים לבאר את דבריו, דפוס השותפים חתנו ובנו, תרט"ו, עב ד'. בהקדמתו כותב שתירגם גם מילות זרות מאיטלקית ללה"ק ולאשכנזית, וביקש מבנו להדפיס את הספר. עמר נקא מהברטנורה על פירש"י לתורה, זיקקו משיבושי הדפוסים הקודמים, וכשהוסיף כמה מילים הם ניתנו בין שני קוים כמפורט בהקדמתו, תרי"ז, ד"צ ע"י ר' מאיר דוב סג"ל גאלד, ברוקלין ISAK SIMSON HOROWITZ iner der Bukowina (1789–1879) Buchinschrift und Siegel חתימת הרב יצחק שמשון מיזלש־הורביץ תשכ"ט. כתב הקדמה לתשובות הגאונים בתראי שנדפס בעירו. הביא לדפוס בתרל"ה שו"ת חמדה גנוזה מזקנו, וצירף בסופו קו"א תפארת בנים, (ט) תשובות ממנו. הניח עוד הרבה בכתובים.
השיב לר' חיים אב"ד שאץ בתקצ"ו (תפארת בנים, דפים יב:-יד.). לתשובתו מתקפ"ט הסכימו אביו והישועו"י (יד.-טו.). ליאס על עופות חדשים בתרכ"ו (טז.-יז.). על שם ישכר בתרל"ה (יח.-יט). לר' קלונימוס אריה ב"ר אברהם ז"ל דומ"ץ סדיגורה בתרי"ה (יא:-יב.).
תשובות אליו: בית שלמה, אה"ע, פח בתרכ"ב; ש"ב, בר ליואי, ח"ב, אה"ע, ג; חת"ס, אה"ע, מה; ישועו"י, יו"ד, לא, חו"מ, יא; שו"מ, קמא, ח"ב, פט, תנינא, ח"ג, פה, ח"ד, ח; ש"ב, תפארת יוסף, אה"ע, כ בתרכ"ד. מכתבו לשו"מ, כר"ש, ניסן תשמ"ה, יז-יח. שתים מתשובותיו בספר אלפי ישראל של חתן אחיו, חו"מ, סוס"י עב.
יבש"ר, עברי אנכי, טו, ק; דעת קדושים, 75; נ"מ גלבר, זולקיב, 133.
