מאורי גליציהאנציקלופדיה לחכמי גליציה

ר' משה צבי הירש ב"ר שמשון מיזלש

רב הגליל הראשון בזולקווא, רב בבילגוריי ולנצוט

מלנצוט וזולקיב (ת"פ*–תקס"א)

בנו של ר' שמשון אב"ד זולקיב וצשינוב. כיהן בצעירותו כרבה של בילגוריי, ואח"כ בלנצוט בין השנים תקי"ח–תקכ"ז. אחרי שאביו עבר בתקכ"ו מזולקיב לצשינוב, נתקבל על מקומו כרב הגליל הראשון בזולקווא. תפס בה ישיבה, ונקרא על שמה. טבעו יצא בעולם כשר התורה, אך מיאן לעזוב את עירו שהיתה מלאה חכמים וסופרים. נקרא לרבנות פיורדא על מקום ר' יוסף שטיינהרט, ולמיץ על כס השאגת אריה. נתקבל לקופנהגן והמדינה, והקהילה אף שלחה לו את דמי הנסיעה עד ברלין בה יקבלוהו נכבדי העדה, אלא שהוא דחה את כל ההצעות.

ש"ב ר' דב בר מייזלס מטיסמניץ סיפר לנכדו הרב יצחק שמשון, ששמע מר' חיים זאב בורשטיין אב"ד זלוטשוב שספר לר' מיכל קנר מטיסמניץ, שאחרי פטירת אביו ר' שמשון בתקכ"ט פרצה בעיר מגיפה. בעש"ק חזון תק"ל בא רמצ"ה אחרי התפילה הביתה, ואמר לזו' רחל ובנו יחידו הקטן שיוצאים מהעיר לשבת, כי כן אמר לו אביו בביהכ"נ בהיותו מעוטף בטלית ותפילין על מקומו. הנגף התחזק אז ובמיוחד בת"ב, ונשארו בחורף תקל"א על פני השדה. נספו יותר מאלף ושמונה מאות איש מהקהילה, גם מאלה שחזרו בטבת, וממשפחתו לא נפקד אחד. הטיל גורל אם לחזור ועלה לו שישאר, ורק לפורים חזר.

כשהתיר בתקל"ד עגונה בהסכמת רצ"ה שמוש מבראד, ואסרה הנו"ב בהסתמך על המג"ש, הכניס את ראשו לארון הקודש, וביקש מהקב"ה לגלות את האמת שתותר העגונה, ונודע כי גופת הנטבע צפה בנהר בוג, והכירוהו למרות שכבר עברה שנה (סי' ח). נפטר בליל עש"ק י"ח (ולא י"ד, י"ז) כסלו תקס"א (ולא תקס"ב, תקפ"א). מחותנו: רמ"מ אב"ד יברוב, ואליו: ז. ילדיו: א. ר' אביגדור. אב"ד בילגוריי מגיל י"ח חמישים שנה על מקום אביו. תשובתו בחמדה גנוזה, דף יט, ואליו, ג, יח. אחריו כיהן שם חמישים שנה חתנו ר' יצחק נתן נטע ברלינר שהיה אב"ד גורייי, ב"ר דוד טבלי, ברצ"ה לוין מברלין, עד לפטירתו ביום ט' אייר תרכ"ד, אחרי פטירת זו' דבורה ביום כ"ב כסלו תרט"ו; ב. פריידא זו' ר' אביגדור הורביץ אב"ד קמינקא, אבי ר' יצחק שמשון אב"ד זולקיב וטשרנוביץ.

לרוב גאונותו וזכרונו לא חיבר ספרים. בזקנתו אמר לחתנו שזוכר מה שחידש כל חייו, והיה חפץ לחבר פירוש למדרש רבה וחידושים על הש"ס. ספדנו סיפר כי נצרך פעם לתשובת בית יוסף, וציטטה מלה במלה אע"פ שראה אותה לפני י"ח שנה. כשהספר נמצא בידי ר' ליביש חה"ר מנכבדי סווירז, השוו וראו שאמר מלה במלה.

חמדה גנוזה ח"א: (כ) שו"ת, ח"ב מדף יז: חי' גפ"ת, לעמבערג, ר' אברהם ניסן זיס סג"ל, כסלו תרל"ה, ד, נו, כ ד'. בהסכמת השו"מ עם ד"ת מציע לקרוא לספר חמדת צבי. בהקדמת המהדיר ר' יצחק שמשון בן בתו, מספר מתולדות זקנו. כשר' ישעיה בן המהדיר הדפיס בטשרנוביץ תר"ך תשובות הגאונים בתראי, צירף לו ד' תשובות שמצא מזקנו ותשובה מר' שמשון, והמשיך לחפש. בקיץ תרל"ב הביא לו את כתב היד של ספר זה: ש"ב ר' שמואל אליהו שוורשדורף, שזו' גולדה רחל בת רנ"נ ברלינר אב"ד בילגוריי. הדפים בלו מיושן, צורת הכתב משונה, ומכיון שלא מצא מי שיסדרם, העתיקם בעצמו. מביע תקוה להוציא לאור גם מחידושיו שלו: שו"ת וחידושי גפ"ת, מקרא ומדרש. בסוף קו"א תפארת בנים מנכדו, ולוח הטעות.

תשובה אליו: השיב משה, אה"ע, עד. ד"ת ממנו בשו"ת נודע בשערים, תנינא, סז. העניק עשרות הסכמות, ובהן מתקיו"א על ספר משנה לחם לר' יחיאל מיכל ב"ר פתחיה מיברוב. השיב לפרמישלא (יג, יד), ולבראד (טז). קריה נשגבה, 60–62, עם רשימת הסכמותיו ונוסח מצבתו; לנצוט, 20; זולקיב, 77, 131.

ר' נפתלי מנחם מנדל ראה לפי: מיזלש, ר' מנחם מנדל נפתלי הירץ

מקור: מאורי גליציה, חלק ג׳, טורים 813–815; חלק ו׳, טורים 918–919 · הטקסט הועתק בזיהוי אוטומטי מסריקת הספר וייתכנו בו טעויות

אילן יוחסין וקשרים

מסגרת זהב = יש לו ערך · מסגרת מקווקות = מוזכר בערך בלבד · ריחוף או הקשה על שם מציגים פרטים; לחיצה פותחת את הערך

לאילן המורחב ←