מלבוב (תק"ף*–תרע"ה)
בנו של ר' ישראל יחיאל מיכל. מחשובי הת"ח בלבוב, חריף ונועץ חידושים. בעשרות שנותיו האחרונות היה סגי נהור, ולא כתב בעצמו את חידושיו, רק מה שתלמידים קטנים רשמו באקראי. בעניוותו לא רצה להדפיסם בחייו, וציוה שידפיסום כשיסתלק. נפטר ביום כ"ד שבט תרע"א.
חדושי רמ"ז, בראשי הדפים: תורת רמ"ז, עה"ת, פלפולים ודרושים ע"ד החסידות והרמז, בירורי עמקי הלכות בש"ס ושו"ע, ומכתבים שנשא ונתן עם המהרש"ק (בחתימת זאב משה! בתרי"ב, בעמ' 251—266), בילגורייא, האחים וויינבערג, תרצ"א, 2, 283 עמ'. בהקדמת תלמידו המסדר מוסר פרטים ביוגרפיים, וכותב שתיקן את השיבושים, אך לא שינה את הלשון. הספר הופיע ביוזמת בניו: א. ר' יצחק איזיק; ב. ר' יחיאל מיכל; ג. ר' אברהם יהודה. נפטר ביום ז' חשון תרפ"ה, ובנו: ד"ר מאיר ישכר; ד. ר' יקותיאל זישא (א' חשון תרס"ט) וילדיו; ה. ר' מאיר (א' אייר תרע"ה) וילדיו; ו. טשרנא זינגר (י"ד תשרי תרפ"ח) וילדיה; ז. חנה גולדה (כ"ד שבט תרמ"ט) וילדיה.
תשובות אליו: נחלת יהושע (קורצר), או"ח, מב, מה; שו"מ, תליתאה, ח"ב, צב, ח"ג, פ, רביעאה, ח"א, מא, שתיתאה, כא בתרי"ז (העלם!); שם עולם, ח"ב, קעד בתרל"ו. תלמידו ר' ראובן מרגליות מזכירו בתולדות אדם (על המהרש"א), עמ' פח.