ר' לוי יצחק (לויניו) ב"ר יוסף מונזון

מיזירנה (תר"ג–תרע"ו)

נולד בשנת תר"ג (או תר"ד) לאביו ר' יוסף מברדיטשוב. בהיותו בן שבע מיהר לסיים את תפילת המנחה, כי ר"י מרוזין אבי אמו לקחו עמו לטיולו היומי. הסתופף גם בצל דודו רא"י מס"ג. גדול בתורה בנגלה ובנסתר, ולא נענה להצעת רבנות בברדיטשוב. נשא את בתו של רבי יחיאל מיכל מושקוביץ מגלינא ואזיפולי נכד זלוטשוב וחתן ר"מ מפרימישלן, ובתר"ל גר באזיפולי. תחילת אדמורות"ו בזוולוב, אלא שבגלל העדר מסילת הברזל לעיירה, לא יכלו להגיע אליה בנקל חסידיו הרבים שהתרכזו בטרנופול וסביבתה. משום כך נענה להם, והתישב ביזירנה לפני תרמ"ו.

מתואר כנמוך וצנום, בעל פנים חיוורות, זקן מכסיף קצר, ופיאות מסולסלות קצרות. עסקן במצוות, ו"מפזר הרבה כסף להחזקת כל הישיבות במדינה". בעל ספריה יקרת המציאות. סבל מצער גידול בנים, וקבר תשעה בחייו. נותר לו יחידו ר' משה'לה, שהיה חולה כל ימיו ועריריי. נשא את נכדת רמ"ץ מסווארַאן, וי"א את רחל בת רבי דוד צבי זינגר מבקשביץ, ואחרי י"ז שנה משלא נפקדו גירשה. נפטר בוינא ביו"כ תרפ"ז (ולא תרע"ח).

סירב עם אחיו לחתם על כרוז נכדי רוזין בתרע"ב להקמת בתי"ס מקצועיים, כי שיער שבמילא החרדים יתנגדו לכך, ודי היה כבר במחלוקת צאנז־סדיגורה. מיד בתחילת מלה"ע א' גלה לווינא.

נפטר שם ביום י"ח (ולא כ"ו) סיון תרע"ו (או תרע"ח), ונטמן ליד ידידו בן דודו, הצדיק הביבליופיל רבי נחום ברניו פרידמן.

ברכת מזל טוב מרבי לוי יצחק מונזון מיזירנה, לרבי יצחק מאיר השל מקופיטשיניץ לנישואי בנו.

בך יברך ישראל, הובא לדפוס ע"י ר' שלמה צימר ור' מרדכי לייטר, פרעמישלא, דפוס ר' חיים קנאללער ובנו, תרס"ה, סב, ד'. בסוף רשימת המנויים, בעיקר מעיירות וכפרי הסביבה. ד"ץ בלי הרשימה ועם מפתח לשמות הצדיקים, א"י תשל"ז. המלבה"ד הראשון מתנצל בהתחלה שמוציא כעת ח"א עה"ת וקצת על מועדים, ד"ת בקבלה וחסידות ממה שאמר בשולחנותיו, וממה שיגע להעתיק מגליונות ספרי המחבר, ומקוה להוציא ח"ב בשם זהב פנינים, שבו לקוטי פרחי שושנים מהספרים שעליהם נתיסדו דבריו. איזכורים מחלק זה בספר צל"ח (לייטר), סי' נא, עז. בהקדמתו מתנה המחבר את סבלו בימי חייו. חיבר הקדמה לספרו האחר שכל מלותיה מתחילות באות א', ואבדה עם הספר. את הנדפס ערך ר' דוד דב לייטר אב"ד זוולוב. בדף כב: מזכיר שגר בצעירותו שמונה שנים במולדביה, ומציג שירים שחיבר שם. גם את הפוגרומים ברוסיה מזכיר בסגנון מליצי שאינו רגיל אצל צדיקים. משוקעים בספר ד"ת רבים מצדיקי משפחתו ואחרים.